תשואה וסיכון

כמה סיכון כדאי לקחת בתיק ההשקעות?

מה משמעותה של הנחיה שכזו? זוהי הנחיה האומרת למנהל ההשקעות כי בעליו של תיק ההשקעות מבקש לוודא כי ההפסד ה'מקסימלי' – יהיה 'אפס', אבל האתגר המתלווה להנחיה שכזו יוצר מצב שלכאורה, אינו אפשרי בשוקי ההון. מדובר בשווקים שהנכסים בהם נסחרים וגם אם הם נחשבים 'בטוחים', תמיד קיים סיכון של תנודה במחירם, לשני הכיוונים, כאשר אנו, מן הסתם, מוטרדים מהתנודה כלפי מטה, מן ההפסד. כיוון שגם אם רכשנו נייר ערך מאוד 'בטוח' עם תשואה חיובית וסיכון נמוך, נניח שמדובר באיגרת חוב של ממשלת ארה"ב שהונפקה לציבור, עדיין ייתכן כי בנקודת זמן מסוימת, מחיר האיגרת יהיה נמוך מהמחיר שבו רכשנו אותה והדבר יחושב כהפסד, גם אם הוא טרם מומש, גם אם הוא רק 'על הנייר'.

לכן כאשר חסכונותינו והשקעותינו מתנהלים בשוקי ההון, קשה מאוד להפגיש את שני האילוצים: מחד, להוביל את הכספים להשקעות בשוק ההון ולשאוף לתשואה חיובית ומאידך, לעולם לא להיות בטריטוריה של הפסד. זה נשמע בלתי אפשרי, אך בעזרת מעט הבהרות ומעט גמישות והתאמה בין עולם הציפיות שלנו והרצון להימנע מהפסד, לבין המציאות של שוקי ההון – ניתן להפגיש בין האילוצים בנקודות מסוימות של תשואה וסיכון. אין כאן אחיזת עיניים, אלא פשרה בין הרצון לבין המציאות, נקרא לה 'גמישות מעשית'. זה המקום לחדד ולהבהיר כי אם לא נהיה מוכנים לגמישות מעשית שכזו, אם נבקש לקיים את ההנחיה כלשונה ולעולם לא להיות בהפסד – כנראה שהדרך הנכונה היא כלל לא להשקיע את חסכונותינו בשוקי ההון. במקום זאת, יהיה עלינו להחזיק אותם בנכסים שמחירם אינו נקבע בשוק ההון, אלא ידוע מראש, כלומר, במגרש של 'תוכניות החיסכון' המבטיחות ריבית הנקבעת בחוזה ולכן היא ידועה מראש.

פחד? היעדר רצון או יכולת להתמודד עם סיכון? ההתמודדות עם תחושות אלה נמצאת בשני מישורים עיקריים: המישור התפיסתי והמישור המעשי, המקצועי.

במישור התפיסתי, נדבר במושגים של פשרה והגמשת ההנחיות, הבנת המחיר הנלווה להנחיה הקשה של 'אפס הפסד', ושכלול מערך הציפיות וההתמודדות שלנו עם מצבים עתידיים של סיכון. במישור המעשי והמקצועי, מצויים הכלים והרעיונות שיאפשרו לנו לגשר על הפער, אותם המרכיבים שאותם הזכרנו מוקדם יותר: גישור בין הסיכוי להפסד לבין סטיית התקן, פיזור ההשקעות ועוד.

אז כיצד להתאים את הסיכון ליכולת? 

כאמור, הכלים נמצאים בשני מישורים: במישור התודעתי-תפיסתי ובמישור הפסיכולוגי. במישור התודעתי והתפיסתי, מדובר בהשלמה ובאיזון בין עמדות ורצונות. מחד, אנחנו מצויים בתיק השקעות בשוק ההון, מתוך הרצון להגדיל את מלאי המקורות הכספיים שלנו, לצורך הבטחת אמצעי קיום בעתיד, בתקופה שבה לא תהיה לנו הכנסה שוטפת מעבודה. כבר הזכרנו את העובדה לפיה תוכניות הפנסיה יהיו בעתיד שמיכה קטנה מדי מכדי לכסות את מלוא צרכי קיומנו ולכן חשוב לנהל חיסכון פרטי המיועד לצריכה בעתיד או להורשה לדור הבא. שוקי ההון המודרניים מתנהלים בכללים ברורים ואם אנו לא נשקיע בהם, תוך שימוש בסיכון כדי להשיג תשואה גבוהה, מישהו אחר יעשה זאת. נגדיר אותו בשם הכללי 'המערכת הפיננסית', שתגרוף תשואה גבוהה יותר, בעוד כספינו הם הזורמים במחזור הכספים של הכלכלה ומסייעים בהנעתו, ואילו אנו, בתמורה, נזכה בתשואה נמוכה וכביכול 'חסרת סיכון'. לעומת זאת, אם אנו נהיה אלו שלוקחים חלק מכספינו אל המסלול המסוכן של שוקי ההון, תוך התנהגות עקבית ושימוש באיזונים ובבלמים שבהם אנו עוסקים בספר זה, אזי לאחר תקופה ארוכה שבה הכספים ישמשו להנעת הכלכלה הריאלית, נוכל, כנראה, ליהנות מתשואה ראויה, כלומר מפירות הצמיחה הכלכלית במשק או במשקים שבהם שימשו הכספים להשקעה. על כך נהוג לומר כי 'הימנעות מלקיחת סיכונים היא הסיכון האמיתי', לכן אנחנו נמצאים במסלול של שוקי ההון, מתוך בחירה ועבור מטרה ברורה. המציאות מראה כי הבחירה הרציונלית מובילה את רובנו, גם את שונאי הסיכונים שבינינו, דווקא אל המגרש של שוקי ההון שבו אנו לוקחים סיכון מסוים, איש איש לפי יכולתו וסיבולתו.

ההימצאות במגרש זה לא יכולה להתקיים ללא האפשרות או הסיכון להפסד כלשהו. עלינו לנהל סיכון זה, להבין כיצד ובאילו מצבים הוא עשוי להתרחש ולנסות לכוון את גובה ההפסד האפשרי, אך לא נוכל לבטל אותו כל זמן שאנו מעוניינים להיות בשוקי ההון וליהנות גם מפירות על כספינו העודפים.