המתקפה היא התפרצות נוספת אל פני השטח של אחד מזרמי העומק בגיאו-פוליטיקה ■ השפעתה בטווח הארוך תהיה משמעותית מזו של הטווח הקצר – ומשמעותית אולי מזו של פלישת רוסיה לאוקראינה
הפלישה הרוסית לאוקראינה לפני כשנתיים הפכה את הגיאו-פוליטיקה לגורם משמעותי בכלכלה ובשווקים הפיננסיים בעולם. במאמר שפורסם כאן בנובמבר 2022 ובסדרת מאמרים נוספים, הסברנו את הקשר בינה לבין הכלכלה והשווקים, בין היתר באמצעות האינפלציה והריבית.
במאמרים הנ"ל מנינו 3 זרמי עומק שפועלים בתהליך הסלמה, משפיעים על הכלכלה העולמית ועל שוקי ההון – ועלולים לפרוץ אל פני השטח. האחד הוא שאיפותיה של סין באזוריה בכלל ובטייוואן בפרט, השני הוא שאיפותיה של רוסיה באירופה בכלל ובאוקראינה בפרט, והשלישי הוא שאיפותיה של איראן במזרח התיכון בכלל ובנוגע לישראל בפרט. שלושתם פועלים ומשפיעים באופן מתמשך ובעצימות משתנה.
המשמעות הגיאו-פוליטית – אולי חמורה מאוקראינה
המתקפה האיראנית על ישראל היא התפרצות של הזירה האיראנית במסגרת המלחמה האזורית, והיא שונה מהמתקפה של רוסיה על אוקראינה. ישראל אינה מדינה כה גדולה בעלת משקל באספקת סחורות לעולם, ואינה מצויה בשטחה של אירופה. בנוסף, התקפה באמצעות שיגורים מרחוק אינה דומה לכיבוש דה-פקטו של חבלי ארץ בישראל. לכן הזעזוע המיידי, ההזדהות והחשש של מדינות אחרות מהמחשבה שאולי הן תהיינה הבאות בתור – לא קיימים.
עם זאת, המתקפה על ישראל והאיום להתפתחותה של מלחמה משמעותית מהווים איום גדול על הכלכלה העולמית. לא פחות, ואולי אף יותר מהאיום שהביאה לעולם הפלישה הרוסית לאוקראינה. אחת מאמות המידה הברורות לכך היא ההתערבות המיידית והפעילה של מעצמות המערב בבלימת המתקפה האיראנית.
אמנם במקרה שלנו, מדינות המערב לא מנועות מלהתערב כמו מתוקף הסכמי נאט"ו, איראן עדיין איננה מעצמה גרעינית כמו רוסיה, וההתערבות לא תעלה לאירופה במחיר מידי וקרוב לבית. אבל איראן מייצגת, לצד רוסיה, את הצד של סין בחזית המאבק בין המעצמות.
סין לא מזדהה עם איראן ולא רואה בה בת ברית אידיאולוגית, אלא בעיקר נכס כלכלי, אבל זו תהיה הזדמנות שלה ושל רוסיה לעמוד בקו ההתנגדות מול ארה"ב ותומכותיה – ואולי אף להוסיף מהלכים משלהן. רוסיה עלולה לנצל את המהומה ואת העובדה כי תשומת הלב של המעצמות מופנית אל הזירה המזרח-תיכונית, ולפנות לשלב הבא, של פלישה לשטחה של מדינה אירופאית נוספת. זאת בטרם הזכרנו את הזירה השלישית, טייוואן, שאליה סין מעוניינת לפלוש בשנים הקרובות. הדבר עלול להתפתח לעימות עולמי אשר נושא האנרגיה יהיה במרכזו. זהו גורם סיכון עצום, שמסביר את התייצבות המעצמות לצד ישראל.
כעת, אחרי שבחנו על קצה המזלג את התמונה הגיאו-פוליטית בהקשר של התקיפה, נמנה את ההשפעות הכלכליות שלה.
השפעות במעגלים רחבים – כלכלת העולם
התגובה הכלכלית הגלובלית היא נגזרת של המשמעות הגיאו-פוליטית, ומאחר שזו אולי חמורה מזו של פלישת רוסיה לאוקראינה, יש להניח כי גם ההשפעה הכלכלית לא תהיה פחותה. בנוסף, חשוב לראות את תנאי הרקע הכלכליים של ההתקפה לעומת אלו שהיו בעת ההתקפה של רוסיה על אוקראינה. אז, העולם היה לקראת סופה של מגפת הקורונה, עם צפי לחזרה לפעילות כלכלית מהירה כפיצוי על העצירה שהיתה עקב הקורונה, שבעטיה מחירי הנפט היו נמוכים מאוד. כמו כן הריבית הייתה נמוכה, עדיין אפסית.
היום, מחירי הנפט גבוהים וקרובים ל-90 דולר לחבית, הריבית גבוהה והמחירים בעולם גבוהים עקב תקופת אינפלציה משמעותית, שטרם הסתיימה. החששות מפני מיתון בכלכלה העולמית לא חלפו, והעולם מצוי בליבה של מערכת מבעבעת בשלוש זירות.
לכן, בתנאים של אינפלציה מושרשת שטרם נעקרה סופית, ריבית גבוהה וחששות מהאטה כלכלית בעולם, המתקפה האיראנית על ישראל עלולה ליצור השפעה כפולה. האחת היא קצרת הטווח – השפעה על השווקים הפיננסיים בדומה לזו שגרמה לה המתקפה הרוסית על אוקראינה: עלייה במחירי חומרי הגלם והפעם בהובלת הנפט, לחצים אינפלציוניים וקושי בהורדת הריבית, כלומר תגובה הדומה לזו שהיתה בשלושת החדשים שבאו אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה.
כך, התיקון שהחל בשוק המניות בסוף השבוע שעבר עם פרסום ההערכה האמריקאית על מתקפה קרובה – עלול להימשך בתקופה הקרובה, יחד עם עלייה בעקומי התשואות בארה"ב, מכיוון שהבנק הפדרלי יתקשה להוריד את הריבית כפי שהשווקים מצפים ומקווים.
ואולם, ההשפעה המשמעותית וארוכת הטווח היא על מהלך הכלכלה. זו עלולה להמשיך ולסבול מנחת זרועה של גיאו-פוליטיקה מסלימה, תהליך שעליו אנו מצביעים מזה שנה וחצי, באמצעות לחצים אינפלציוניים וריבית גבוהה, יחד עם ירידה בסחר העולמי ובתיאבון הצרכני בעולם. אף כי הטכנולוגיה המתפתחת יכולה למתן את ההשלכות, ההשלכה על שוקי ההון בשנים הקרובות עלולה להעמיק ולהחמיר.
כלכלת ישראל – זרמי העומק מתגברים
לשמחתנו, הפגיעה הנראית לעין בנפש וברכוש של המתקפה האיראנית לא משמעותית. מבחינה פורמלית וחוקית, ישראל מצויה במלחמה מזה חצי שנה, וההשפעות מתחילות להיראות. אמנם, קיימים נזילות פיננסית ועושר שנצברו בעשורים האחרונים, וישראל פיתחה חסינות להפרעות, אבל המצב הנוכחי הולך ומחליש את הכלכלה והנזק הולך ומצטבר.
המלחמה וההסלמה הנוכחית מתווספות לתהליך שהחל עם החקיקה המשפטית שהחלישה את ישראל מבפנים, דבר שלא נעלם מעיני אויביה. הריבית הגבוהה יצרה השפעות משלה על שוק הדיור ועל הרצון להשקיע. כך התגברו זרמי העומק המחלישים את הכלכלה הישראלית ומאיימים לפרוץ אל פני השטח "כמו גייזר", כפי שהגדיר זאת מנהל קרן פימי, ישי דוידי, בכנס בשבוע שעבר.
זרמי העומק מרחיקים משקיעים זרים, ומקבלי החלטות רבים ברחבי העולם כבר החליטו לצמצם ואף לסגור פעילות בישראל, תהליך שעלול להימשך שנה-שנתיים לפני שהוא מתגלה על פני השטח.
וכעת, המתקפה האיראנית היא עליית מדרגה בסכנות המוחשיות המאיימות על ישראל ועל המשק הישראלי, ובעיקר עלייה בנוכחות ובבולטות של המלחמה בתודעה העולמית. היא עלולה להחמיר עוד יותר את החששות ולפגוע עוד ברצון לעשות עסקים בישראל.
מכאן, ומכיוון שהמצב הביטחוני הנוכחי עשוי להימשך עוד שנה ואף שנתיים, לא קשה לגזור את ההשפעות השליליות של המלחמה על הכלכלה ועל שוק ההון המקומי. במונחי הכלכלה, ניתן לצפות לעלייה באינפלציה, ירידה בתעסוקה ולפגיעה מורגשת בתוצר. כל זה עלול להתרחש תוך עליית ריבית, עקב צורכי גיוס החוב של הממשלה ועלייה בסיכון של המשק. העושר והנזילות הקיימים אולי ישמשו את הכלכלה בעתיד הקרוב וימתנו את ההשפעות השליליות, אבל זוהי כרית ביטחון לזמן מוגבל.
באחרונה, משקיעים בישראל התעלמו מהסכנה הקרבה והגדירו את השוק המקומי כשוק "זול", אך למרות זאת – הוא עלול לחוות ירידת מחירים מורגשת, במקביל לעלייה בתשואות האג"ח.
לסיכום, כמו בכל האתגרים האחרונים, אנו מחפשים את הזווית החיובית, מקווים ומאמינים כי מעז יצא מתוק. לכן, דמיינו את היקף העסקות של התעשיות הביטחוניות בעקבות בלימת המתקפה האיראנית. המלחמה תפתח גם את היכולות הטכנולוגיות של ישראל ותביא להמשך השקעות, שהרי בשונה מהתעשייה הפיזית, כאן מדובר בידע ובנכסים בלתי מוחשיים שניתן להעבירם בקלות וכמעט במיידיות לכל מקום אחר בעולם.
הכותב הוא מנכ"ל אג'יו – ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות. אין לראות בנאמר ייעוץ השקעות
