למלחמה שנפתחה באוקטובר, יש ותהיינה השפעות שליליות על הכלכלה הישראלית מאחר ומתקיימים תנאים של אי ודאות ביטחונית גבוהה מאוד. אי וודאות זו נוספה אל ההשפעה השלילית של תהליך החקיקה שהחל בתחילת השנה והעיב מלכתחילה על הכלכלה המקומית ועל שוק ההון בישראל.
כתוצאה מההתפתחויות, בנק ישראל הוריד את התחזיות וכיום מעריך כי הצמיחה בשנת 2023 תסתכם ב- 2.3%, לעומת תחזית של 3.0% טרם המלחמה. שיעור האבטלה הצפוי ל- 2023 הינו 3.2%. שער הדולר נסחר סביב 4 ₪. האינפלציה התייצבה השנה עם נטייה לירידה לאור הריבית הגבוהה. מדיניות הריבית מאוד מאתגרת בתקופה עבור בנק ישראל, כאשר מחד, המצב צפוי לפגוע בצמיחה, בשוק העבודה, בשוק הנדל"ן ועוד – דבר אשר אמור להוביל להורדת ריבית. מאידך, השקל החלש ועליה צפויה במחירי הסחורות והאנרגיה עלולים לגרום לאינפלציה להרים ראש, והפעולה הנדרשת לריסון עליית המחירים הינה דווקא העלאת ריבית.
לפיכך, בנק ישראל עמד במהלך אוקטובר בפני מלכוד ובחירה בין שתי דרכי פעולה אפשריות, כאשר נראה שהוא בחר שלא להוריד את הריבית, להערכתנו בצדק.
האינפלציה בישראל בהשוואה למדינות העולם
בשנת 2023 האינפלציה התמתנה מרמת השיא שהגיעה אליה בשנת 2022.
האינפלציה בארה"ב ב- 12 החודשים האחרונים עומדת על כ- כ- 3.7% והאינפלציה באירופה הינה 4.3%. בישראל היא עומדת על 3.8%:
להערכתנו, האינפלציה העולמית אינה אירוע קצר מועד אלא תופעה שיהיה לה המשך בשנת 2024, עם נטייה להמשך ירידה ברקע השפעת הריבית הגבוהה. בישראל – השלכות המצב הבטחוני יוצרות תנאים של עליה בתחילת 2024 וירידה בהמשכה, וסה"כ כנראה מעל 3% בשנה כולה.
הכלכלה והמדיניות המוניטרית בישראל
האטה עולמית יחד עם מלחמה מקומית עשויים להאט את הצמיחה בישראל. עצימות העימות והיקפו יכתיבו את עצמת הנזק, אך בכל מקרה, הביקוש יתמתן. בנק ישראל מעריך כי שיעור הצמיחה יהיה 2.8%. להערכתנו הוא יהיה נמוך יותר – 2%-1%. האינפלציה בישראל צפויה להישאר גבוהה ומעל ליעד האוצר (3%). שיעור האבטלה צפוי לעלות עקב צורך של חברות לצמצם הוצאות. הגירעון צפוי לעלות משמעותית. הערכתנו: מעל 2.5% ב- 2023, ומעל 5% ב- 2024. כמו כן, צפויה השפעה שלילית על דירוג האשראי של ישראל והבנקים – סוכנויות הדירוג כבר הורידו את התחזית מיציבה לשלילית. הורדת הדירוג מובילה לעליה בתשואות ולפיחות השקל ביחס לדולר. כאמור, האינפלציה עלולה לעלות עקב צרכי המלחמה וההפרה של הפעילות הכלכלית במשק. כחלק מהמדיניות המוניטארית, מלבד כלי הריבית שאפשר שתעלה בטווח בקצר, בנק ישראל צפוי לפעול בשווקים באמצעות מכירת דולרים לחיזוק השקל ורכישת אגרות חוב, ועשוי להוריד את הריבית במהלך 2024 לקראת התייצבות התמונה הביטחונית.
לסיכום, אנו מעריכים שסיכון הריבית כמו גם סיכון האינפלציה עדיין קיים וצפוי להישאר איתנו עוד תקופה. בנק ישראל נמצא במלכוד הן מבחינת משימתו לשמור על יציבות מחירים והן על שוק העבודה. הכלים המוניטריים שעומדים לרשותו מוגבלים – ריבית, רכישת דולרים, רכישת אג"ח. לכן נדרשת גם התערבות פיסקלית מצידה של הממשלה. בשורה התחתונה, אנו מעריכים– בתלות משך המלחמה ובמספר הגזרות בה היא תתרחש, כי:
- הריבית עשויה עוד לעלות לפני שהיא תתחיל לרדת במהלך השנה הבאה
- שיעור האינפלציה בשנה הקרובה יהיה גבוה מהערכות השוק, שעומדות על 3%
- התוצר צפוי להיפגע יותר מהערכותיו הראשוניות של בנק ישראל ולצמוח בשיעור של 2%-1%.
לסיום – בנימה אופטימית– אנו מקווים ואף מאמינים שבסופו של תהליך נצא מחוזקים מהמצב אליו הגענו.
בתקווה לימים טובים יותר.
