בטור הקודם תיארנו את התמונה הגיאופוליטית המורכבת ואת הכיוון אליו היא מובילה. מאז פרצה מלחמה באוקראינה. המלחמה והמתחים הגיאופוליטיים בכללותם מצטרפים אל עליית הריבית הצפויה להתרחש בקרוב בארה"ב ושניהם יחד מכבידים מאוד על שוקי ההון, המניות והאג"ח כאחד. מציאות זו תלך ותתפתח בשנה או אולי שנתיים הקרובות ותחייב ייעוץ וניהול השקעות מקצועי, אמיץ ומבוסס על ניסיון רב שנים ועל אומץ מקצועי לקבל החלטות לא שגרתיות בניהול הנכסים. ידיים מנוסות על ההגה.

התערערות הסדר העולמי טילטלה גם את שוקי ההון והובילה את תיקי ההשקעות של הציבור לחודש שני ברציפות עם תוצאות שליליות, בכל פרופיל השקעה. בתוך כך, אחד הדברים הבולטים הוא שתיקי אג"ח ירדו בחדות רבה יותר ביחס לתיקי המניות כך שמדדי תיק האג"ח ירדו בשיעור של 1.27% בעוד שמדדי תיק המניות ירדו בשיעור מתון יותר של 0.09% בלבד. לירידה מתונה זו תרמו מגמה חיובית בישראל, אשר המדדים בה עלו בשונה מהעולם ותרמו לתיקים כ-1.55%, לעומת המדדים בחו"ל שגרעו מהתיקים כ-2.85% שקוזזו אך התמתנו לירידה של כ-1.45% בלבד עקב פיחות השקל ביחס למט"ח בכ-1.4% בממוצע. התוצאה כאמור היא ירידה מתונה של 0.1% במרכיב תיק המניות.

בין התיקים המעורבים, תיק עם 20% מניות, הקיים בהרבה גופים מפוקחים כגון עמותות, ירד בחודש מרץ בשיעור של 1.03% ואילו תיק המכיל 30% מניות ירד ב-0.92%.

מדדי אג'יו מהווים בנצ'מרק מקובל לביצועי תיקי השקעות מנוהלים מבוססים על נתונים מבתי ההשקעות המובילים בישראל ביניהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, אי.בי.איי, מיטב דש, הראל פיננסיים, תפנית דיסקונט, UNIQUE ואנליסט. הנתונים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור ומהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיביים לצורך השוואת ביצועים ותוצאות של גופי ייעוץ וניהול השקעות, ביצועי תיקי השקעות מנוהלים, קרנות השתלמות ועוד.

המידע קיים בשפע אך המסקנות שגויות

לאורך כל החודש, השחיקה באפיקי האג"ח הייתה גבוהה מהשחיקה במדדי המניות בישראל. הדבר גרם לירידות חריפות במדדי תיק האג"ח ולירידות מתונות יותר במדדי תיקי המניות. כפרשנות לעובדה זו ניתן להסיק כי המשקיעים בשווקים חוששים יותר מעליית הריבית מאשר מהמלחמה והשפעתה על החברות ועל כלכלת העולם. המשקיעים לא ציפו כי המלחמה אכן תפרוץ באוקראינה, אלא שאנחנו בעידן ללא מלחמות ושזה לא מתאים יותר, שפוטין משחק בפוקר ושהמערב לא ייתן לו. טענות אלו ונוספות הביאו את המשקיעים להירדם ולא לחבר כאמור את נתונים ואת המידע לגבי המתרחש בין רוסיה לאוקראינה והמערב בכדי להבין לאן פניו של פוטין. זוהי החמצה גדולה לא רק בישראל, אלא בכל העולם ובוודאי זוהי החמצה של מנהלי ההשקעות בכל העולם, שמחויבים לנהוג בערנות לאור סיכונים שמתהווים, אך התעלמו מהאפשרות ומהשלכותיה על תיקי ההשקעות.

הסיבה להתעלמות זו חשובה מאוד להבנה, מאחר שהיא ממשיכה להוביל את השווקים באפלה מבלי לראות את הסיכון האמיתי, והסיבה היא החשיבה לפי הרצון. הרצון של המשקיעים להמשיך ולנוע קדימה עם השווקים מנע מהם להבחין באפשרות שהמגמה תיבלם על ידי גורם כמו מלחמה, מצב שלא היה קיים כמעט 30 שנה. הם פעלו לפי התקווה כי האווירה החיובית והמוצדקת לאור התפתחויות טכנולוגיות ורפואיות עצומות ועושר גדול שנוצר בעולם, תמשיך להניע את השווקים.

גם בהווה ניתן לראות כיצד תקווה זו מביאה את המשקיעים לעמוד על קו הזינוק ולהתחיל לקנות מניות, עם כל ידיעה חדשותית על שיחות או משא ומתן בין רוסיה לאוקראינה. העמידה על קו הזינוק נובעת מהחשש לפספס את ההיפוך החיובי, אולם זוהי תקוות שווא, מאחר שהמצב הגיאופוליטי מצוי רק בתחילתו של תהליך הסלמה.

בנוסף, לקראת סוף החודש נרשם תיקון בולט בתיקי האג"ח והירידות, שהיו חדות עוד יותר ואף התקרבו ל-3%, התמתנו. הסיבה לכך היא מסקנה שגויה כי למרות התוספת המשמעותית של המלחמה ללחצים האינפלציוניים, הריבית לא תועלה מחשש של הנגידים מפני מיתון. שוב, נראה כי מדובר במסקנה שגויה או בתקוות שווא של שוקי ההון.

סטגפלציה ועליית ריבית

המשקיעים מקווים כי המלחמה תביא את הנגידים, וה"פד" בראשם, להימנע מלהעלות את הריבית אלא ישאירו אותה נמוכה כדי להקל על הכלכלות, אולם ל"פד" אין ברירה אלא להעלות ריבית, למרות האינפלציה הגבוהה. הוא עומד לעשות זאת בשבוע הבא למרות שלאורך כל השנתיים האחרונות הוא ניסה להרגיע את השווקים, אלא שבינתיים הוא פגש את המציאות ובה האינפלציה המתפרצת.

גם בישראל נוצר תהליך ברור שמוביל לעליית הריבית, מאחר שכמו בארה"ב, גם כאן הנגיד פרופ' אמיר ירון וכן סגנו אנדרו אביר, תמרנו את עצמם לפינה כאשר גרסו שהריבית לא תועלה כלל ויותר מכך, שהאינפלציה בישראל לא תתפרץ כמו בעולם. ואז נוספה המלחמה באוקראינה וכתוצאה מכך בישראל כמו בעולם, משקיעים סבורים כי הריבית לא תועלה מכיוון שהאינפלציה הנוספת שנוצרת כתוצאה מהמלחמה תאט את הכלכלות וכדי להימנע ממיתון, הריבית תישאר נמוכה. בפועל, קשה לראות נגידים ממשיכים להחזיק ריבית נמוכה נוכח אינפלציה שמתקרבת ל-10% בארה"ב ול-5% בישראל. המציאות תחייב אותם להעלות ריבית בכי לבלום את האינפלציה בלי קשר למקורה.

והמיתון? הוא עלול להגיע בכל מקרה וכך גם האינפלציה, אלא שלנגידים פשוט לא תהיה ברירה. ההאטה הכלכלית שעשויה להיווצר מעליית מחירי התשומות, ההתייקרות במחירים לצרכנים יפגעו בציבור גדול מאוד של אנשים, שישלם את המחיר. קודם כל את מחיר הקורונה והמימון שלה באמצעות הדפסות הכסף, את מחיר ההתעכבות עם העלאת הריבית ואת מחיר המלחמות ועליית מחירי התשומות. המציאות הכלכלית הקשה תתגלגל בסופו של יום אל משקי הבית באמצעות האטה או חלילה מיתון, כאשר לבנקים המרכזיים לא יהיה הרבה מה לעשות מלבד להעלות את הריבית, כאמצעי זהירות נוסף וכפי הנראה, המלחמה באירופה לא תמנע זאת.

איך המלחמה באוקראינה תשפיע על השווקים?

המלחמה באירופה היא אירוע גיאופוליטי משמעותי, מאחר והיא מסיימת עידן של שקט (בעולם המערבי) והתמקדות של עמים בהתפתחות ובחיים שקטים ומקדמים. היא מהווה ביטוי משמעותי ראשון לשינוי במאזן הכוחות והחלשת נאט"ו וכוח ההשפעה האמריקאי, מלמדת כי התלות של העולם בנפט ובגז לא הסתיימה ומדגישה את קו החזית האידיאולוגית בין המזרח למערב, בין הקו הסיני לבין הקו האמריקאי בכלכלה ושליטה בסדר היום העולמי.

כפי שאנו מעריכים בטור זה לאורך התקופה האחרונה, החיכוכים הגיאופוליטיים מתפרצים ב-2022 במלוא עוזם ולהתפרצות זו ובעיקר לאירועים שיבואו אחריה, תהיה השפעה שלילית על התהליכים הכלכליים ולכן על שוקי ההון. ההשפעה עשויה להימשך תקופה ארוכה, כאשר בשנה הקרובה היא תהיה בולטת יותר מאחר והיא מהווה שינוי שהמשקיעים והשווקים יצטרכו להתרגל אליו – בסדר העולמי, במסחר, בהיצע חומרי הגלם, בגובה ריביות, במצב הרוח בשוק העבודה ועוד. כל אלו יובילו לתמחור זהיר יותר של נכסים, בשוק ההון ומחוצה לו.

תחת הנחת עבודה זו, נראה כי ירידת השווקים עם פרוץ המלחמה באוקראינה היא תגובה ראשונית בלבד. זוהי תגובה טבעית לגירוי ולמרות שלכמה ימים קצרים היא התחלפה בעליות – היא מסמנת את הכיוון. להערכתנו ההשפעה השלילית עשויה להיות יסודית וממושכת יותר, מכמה סיבות, בהן אינפלציה נוספת עקב הכבדה של גורמי האינפלציה, מחירי האנרגיה, המתכות והמזון וכן קשיים בהובלה, תוספת ללחץ להעלאת הריבית, על אף שהאינפלציה הנוספת אינה מגיעה מצד הביקושים, השפעות מדכאות על חברות עקב סנקציות, קשיים במערכות הבנקאות ועוד.

מתוך כל אלה, הערכנו בסוף השנה הקודמת, כי 2022 תהיה שנה לא נוחה לניהול השקעות. החודשיים הראשונים שלה מאותתים כי אכן כך עשוי להיות. התקווה של משקיעים לכך שהמשבר יחלוף במהרה וכי הירידות האחרונות מהוות הזדמנות קניה, עשויה רק להגביר תנודתיות. בפועל, זוהי שנה שבה יש לשמור על סיכון נמוך מהנורמלי, למרות החשש להישאר מאחור אם וכאשר השוק יעבור בפתאומיות למגמה חיובית.