שוקי ההון בעולם פתחו את השנה בהיסוס מה, שנדמה היה כי הוא עלול להתפתח לכדי תיקון שלילי, אבל עד מהרה נוצרו ביקושים חזקים שהצביעו על תיאבון גבוה לסיכון. הירידות עוררו את התיאבון המוגבר לנכסים מסוכנים וכך גם חודש ינואר הסתיים במגמה חיובית, עם עליות במדדי המניות והאג"ח כאחד. הדבר הביא לעליות נאות במדדי התיקים המנוהלים של אג'יו, המהווים בנצ'מרק לניהול תיקי ההשקעות של ציבור המשקיעים התאגידים והפרטיים בישראל.

מדדי תיק האג"ח עלו בשיעור של 0.24% החודש ואילו מדדי תיק המניות עלו בשיעור של 2.24%. מדד תיק ה- 20:80 עלה בשיעור של 0.65% ואילו מדד תיק ה- 30:70 עלה בשיעור של 0.84%.

מדדי אג'יו לניהול תיקי השקעות מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים ומגוונים, בהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, אי.בי.איי, מיטב דש, הראל פיננסיים, תפנית דיסקונט, UNIQUE , הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. הנתונים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר 'תיק ההשקעות המצרפי' של הציבור ומהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיבי לצורך השוואת ביצועים ותוצאות של גופי ייעוץ וניהול השקעות, ביצועי תיקי השקעות מנוהלים, קרנות השתלמות ועוד.

בנק ישראל התעשת ותרם גם לתשואות

העליות במדדי אג'יו החודש היו מורגשות ומשמעותיות עבור חודש בודד, כאשר המניות בישראל על פי הרכבן במדדים, עלו בינואר בשיעור של 3.9% וסגרו פערים עם העולם. מדדי המניות בחו"ל על פי מרכיב זה בתיקים, עלה בשיעור של 1.1% בלבד במונחים שקליים הודות לפיחות השקל ביחס לדולר שאלמלא היה, מרכיב מניות חו"ל במדדים היה דווקא יורד בכ- 1.1%. לפיחות בשקל קדם תיסוף חד ומשברי מייד בימים הראשונים של השנה, אך המגמה התהפכה בחדות לאחר הודעת ההתערבות של בנק ישראל. ההתעשתות של בנק ישראל הקפיצה את השער בכ- 5% כתגובה מיידית, כך שבסיכום חודשי הוא עלה בכ- 2.4% ותרם בכך לתשואה השקלית במדדי התיקים בגין נכסי ההשקעה בחו"ל. בהקשר זה, מספרים כמעט זהים נרשמו במרכיבי האג"ח בחו"ל בתיקים, אשר עלו בשיעור של כ- 1.15% החודש הודות לפיחות השקל ביחס לדולר.

נחזור לישראל עם מדדי האג"ח הצמודות בתיקים, אשר עלו גם הם לכל אורך הקשת בשיעורים נאים, של 0.5% ואף יותר מכך בטווחים הארוכים, כאשר המשקיעים מתחילים להריח אינפלציה, נקודה עליה אנו מתריעים בטור זה מזה מספר חדשים. האינפלציה היא תופעת לוואי של משברים דוגמת הקורונה והיא כנראה לא תפסח על תקופתנו, בשיעורים שלא נראו כאן כעשור. מדדי האג"ח השקליות הניבו החודש תשואה כמעט אפסית, אך ברובה חיובית קלה.

לא רק הצעירים נהנים מהמשחק

בחודש אוקטובר 2020 ניתחנו בטור זה את הסיבות לנתק שבין הכלכלה לבין שוקי ההון. תיארנו בהרחבה כיצד משקיעים "מנסים להגיע לרווחים בהשקעה בניירות ערך כדי לפצות על ירידה בהכנסות מעבודה. לשם כך הם דווקא מגדילים סיכונים והולכים לשוקי המניות".

זהו דור חדש של משקיעים פועל בבורסה כבפלטפורמה לצורך רווחיות והשלמת הכנסה. התופעה קיבלה משנה כוח בינואר 2021 והשווקים בעולם עלו בשיעורים גבוהים שהמשיכה לחזק את בטחון המשקיעים והשאירה אותם עם הפנים אל תוך השוק, למרות שגל הקורונה מתפרץ בארץ ובעולם ומאיים על הכלכלה והשווקים.

לאור אירועי השבועות האחרונים בשוק האמריקאי, רומנטי לחשוב על מאבק בסגנון רובין הוד בין ה'צעירים הרעבים' נגד ה'שליטים השבעים' של וול-סטריט. במציאות, לא רק צעירים, אלא גם מבוגרים, בני זוג ואפילו זקנים, כן, זקנים בני שמונים ויותר, שנהנים מנגישות לבורסות באמצעות אתר הבנק ומתמכרים לרווח המהיר באמצעות מניות שלא מוכרות להם כלל. הם יודעים כי המניה "מומלצת" באתרים שונים והם נכנסים לאתר הבנק, מזרימים הוראות לקניה, ואף למכירה ברווחים נאים, ולא מדובר כאן במעטים אלא ברבים שנוהגים כך ומשקיעים במניות רק כי הן נפלו והן מומלצות לקניה, ללא קשר לשווי או מחשבה כלכלית כלשהי, ניהול סיכונים או שיטתיות, אלא רק לצורך רווח מהיר כהשלמת הכנסה שוטפת.

הזנב מקשקש בכספי הפנסיה

התופעה התעצמה בחדשים האחרונים ובינואר היא דחפה את שוקי המניות כלפי מעלה, למרות שהסביבה הכלכלית ההולכת ומתקדרת עקב התפרצות הקורונה בארץ ובעולם. שטף המידע הקיים ברשתות החברתיות, מניע את המשקיעים החדשים לרכוש מניות מבלי לדעת עליהם דבר וחצי דבר ובוודאי במנותק מהשווי שלהם. מה שיכול להיות סוג של מניפולציה שקשה לתקוף אותה באמצעים רגולטוריים מקובלים.

התופעה מתחזקת בתדירות כי היא נותנת למשקיעים רבים תחושה שהשוק 'לא יכול ליפול', אלא רק לעלות, מאחר ואין כוח שיעצור את ההמון המודלק באמצעות האינטרנט והמידע ברשתות. כך, גם ציבור החוסכים ואף מנהלי ההשקעות המוסדיים המנהלים את כספי הציבור, רואים את המגמה וחייבים להשתתף במשחק, שהרי אם לאו, הם יישארו מאחור בתחרות התשואות על לב החוסכים. אנליזה? שווי? קשה לדעת, כי הרי בעולם של טכנולוגיה מתפתחת במהירות ובהפרה של המציאות הקיימת, כולנו בונים על רווחים עתידיים. משקיעים מקצועיים, גדולים ומוסדיים, מחזיקים תיקי ענק במניות, רואים את התופעה בחשש ומדברים על בועה, ללא יכולת להתנגד לה. במובן הזה, בהחלט ניתן לומר כי 'הזנב מקשקש בכלב'.

** הכותב הוא מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, המייעצת בניהול השקעות אובייקטיבי ובניהול סיכונים פיננסיים. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק .