בשבועיים האחרונים ראינו היפוך חד של המציאות, הפעם בכיוון חיובי עם התקפה מיוחדת-מוצלחת מאוד על איראן והסגה לאחור של תכנית הגרעין שלה, אבל בעיקר דיווחים מעודדים: על התקדמות עסקת חטופים וסיום מלחמה, על הרחבת הסכמי אברהם ועוד. לא ברור כמה מהדיווחים יהפכו למציאות בעתיד הקרוב, אך הם הביאו להיפוך חד ומפתיע באווירה ובשוק, כשהמעבר מפסימיות לאופטימיות הביא לעלייה נוספת במדדי המניות בישראל ובשער השקל. 

למרות ההפתעה וההיפוך החד, אפשר לקבל את הטענה כי ההיפוך אינו אופוריה חולפת אלא אופטימיות הנתמכת במידה כלשהי במציאות – בעיקר עקב ירידת האיום הקיומי של ישראל.

מצב זה פתח את מניפת האפשרויות כלפי מטה, בכיוון של תיסוף ולכן, במסמך זה נסקור שוב את גורמי ההשפעה על שער הדולר-שקל, נענה לשאלה "האם זה גמור" כלומר, האם לשקל יש "כרטיס בכיוון אחד" וננסה לבחון את מניפת האפשרויות של השער לתקופה הקרובה.

תחילה נסקור את גורמי הפיחות והתיסוף של השקל ביחס לדולר:

"מטוטלת המוסדיים"

יש הגורסים כי הריבית תרד והשוק אף "דוחק" בנגיד לעשות זאת, אולם אנו לא סבורים כי יתאפשר לנגיד לעשות זאת בטרם תתברר שאלת האינפלציה בישראל. זו מצויה בהווה מעל 3% כאשר לפני הכלכלה נצבת תקופת התאוששות מהמלחמה, תקופה שבד"כ מובילה לעליה בקצב האינפלציה ולכן להערכתנו, הנגיד יימנע מהפחתתה בקרוב. בכל זאת, היה והנגיד כן יפחית אותה – היא תמתן במעט את לחצי התיסוף ואף עלולה להצטרף לגורמי הפיחות, כך שמדובר ב"רעש" נוסף בהקשר זה.

מבלי להיכנס לדיון על כלכלת ארה"ב ולשאלת כיוונו של 500P&S, המדד רשם עליה משמעותית בתוך זמן קצר, דבר שמקטין את סיכוייו להמשיך לעלות לפי שעה, דבר שעשוי לעצור את נפילת השקל ואולי אף להוביל לתיקון.

"שאלת ריבית בנק ישראל"

יש הגורסים כי הריבית תרד, אולם אנו לא סבורים כי האינפלציה תאפשר לנגיד לעשות זאת בטרם תתברר שאלת האינפלציה בישראל, שמצויה מעל 3% כאשר גם לפני הכלכלה נצבת תקופת התאוששות מהמלחמה, מצב שבד"כ מוביל לעליה בקצב האינפלציה. היה ובכל זאת הריבית תרד לפי ציפיות השוק – יהיה בכך בכדי להקטין את פיחות, אולם כידוע, בשנים האחרונות תנודות מתונות של 0.25% בריבית לא "מתגברות" על גורמים אחרים ובעיקר לא על "מטוטלת המוסדיים" ולכן, למרות שהשוק "דוחק" בנגיד לעשות זאת, קיים ספק אם הדבר ישפיע, ככל שאכן תרד הריבית.

"מהלך חד כיווני מתמשך או תגובה שתתוקן בחדות"

בעבר ראינו לא פעם תנודות חדות של השער כלפי מטה (תיסוף), אותם אנו זוכרים יותר מאשר את התנודות כלפי מעלה (פיחות). ראינו בעבר לא מעט מצבים שבהם השער "ביקר" ברמות נמוכות מאוד ויצר איום על היצוא ועל נכסי המט"ח הרבים של המשק, אולם המצב התהפך והשער חזר לעלות מעת לעת, שהרי השוק אינו "חד כיווני" – כפי שניתן לראות בגרף הבא (שער הדולר 15 שנה אחרונות. הקו האופקי – רמת ה- 3.70 ₪ לדולר):

למרות התנודות ההיסטוריות כלפי מעלה, לא ניתן להתעלם משינוי המציאות שנוצר לאחרונה, שבעקבותיו התעוררו בשוק חששות מפני תיסוף לרמות חדשות, אף של 3 ₪ ומטה. לא ניתן להתעלם וצריך להתכונן לאפשרות כי הדבר אכן יקרה – אבל הניסיון מראה כי השוק אינו "חד כיווני", וכי תמיד קיים מקום להיפוך של המציאות (וחוזר חלילה), למשל אם שוק המניות בארה"ב לא יחווה תיקון משמעותי, או התפרצות מחודשת של המלחמה עם איראן – וכן הלאה.

לסיכום: עולם כמנהגו נוהג – תנודות חדות בשוק המט"ח

לפני קיבוע מציאות של "שקל חזק מאוד", יש להמתין ולראות (לפני הכל – החזרת החטופים) שההסדרים עם מדינות ערביות אכן יצאו לפועל ויובילו למציאות חדשה במזרח התיכון. כרגע מוקדם אף לומר שהמלחמה עם איראן הסתיימה – ונציין כי יש מומחים הסבורים כי קיימת אפשרות ל'סיבוב נוסף' מול איראן. כחומר למחשבה, להלן תמונה שפורסמה ב- Economist ומציגה בדיקה של תוצאות הפסקות אש במזרח התיכון – האם הצליחו או נכשלו – בדיקה שהעלתה כי קרוב ל- 50% מהן, נכשלות.

כך או אחרת – אנו באג'יו ממשיכים לעקוב אחר השוק ולנצל את ההזדמנויות שנוצרות עבור לקוחותינו –יבואנים ויצואנים כאחד.