לאחרונה הטיל נשיא ארה"ב, טראמפ – מכסים על סין, מקסיקו וקנדה, דבר העשוי להשפיע על הסחר העולמי, ממנו על כלכלות של מדינות ועל שוקי ההון, על שערי חליפין של מטבעות ועוד. המכסים החדשים הם בשיעורים של 25% על כל היבוא ממקסיקו וקנדה, וכן על מכס של 10% על מוצרים מסין.
טראמפ רואה במכסים כלי יעיל ואפקטיבי לצורך ניהול מערכות יחסים עם מדינות, השגת מטרותיו והחלת תנאיו על מדינות אחרות, בהן שותפות הסחר הקרובות ביותר של הארה"ב. מטרתו בהטלת המכסים היא כפולה:
- להניע את המדינה עליה הוא מטיל מכס בארה"ב – לפעול בכיוון של ארה"ב בנושאים שונים ובראשם מאבק בסחר בסמים ובהגירה בלתי חוקית.
- להחזיר כוח כלכלי ובעיקר תעשייה – לארה"ב.
דפוס הפעולה של טראמפ הוא איום ומיד לאחר מכן מימושו – כדי למשוך את המדינה שעליה הטיל מס – לדבר ולדון עם ארה"ב במטרה להגיע להסדרים חדשים ולפתור דברים שמטרידים את ארה"ב, כגון הגירה וחדירת סמים.
לפיכך, השימוש במכסים ללא הידברות היא בעצם הפעלת כוח, תוקפנות ורצון של טראמפ להכניע את הצד השני לצורך הידברות, כאשר היריב (שותף הסחר..) נמצא בנקודת נחיתות.
תגובות בינלאומיות
התגובות הבינלאומיות לא איחרו לבוא, כאשר בתחילה הן היו נחושות יותר לעומת התגובות בשנת 2016, אך עד מהרה הן הפכו להיות שיח מול ארה"ב בכדי למתן את ההשפעות. כך, בתחילה מקסיקו וקנדה גינו את המהלך והודיעו על כוונתן להטיל מכסים משלהן על מוצרים אמריקאיים בתגובה, אך טראמפ פועל מולם כדי להשהות את המכסים בתמורה למשלוח של כוחות לגבולות כדי לעצור את מעבר הסמים (פנטניל) ומהגרים. קנדה ממשיכה לנהל קו נוקשה מול ארה"ב וכפי הנראה יש לה כלים ויכולת עמידה.
סין מצידה, הביעה התנגדות חריפה למכסים החדשים והצהירה על כוונתה לנקוט בצעדים משפטיים במסגרת ארגון הסחר העולמי, אך לפני כן היא הטילה מיסים רחבים על יבוא מארה"ב וכמו כן תקפה את גוגל בחקירה על הפרת חוקים בסין.
ניתן להניח כי האירועים שהחלו בקול צעקה רמה וזעזוע בשווקים, יסתיימו כשחלקם יופעלו וחלקם יהפכו לשיח בין המדינות והשפעתם אולי תתמתן, אבל משקלם של החיכוכים והסיכוי שלהם להפוך למלחמה נרחבת ובעלת השפעה עולמית – להערכתנו גדולים יותר.
חששות מהשפעות כלכליות
מזה תקופה ארוכה אנו מעריכים כי התוצאה הכמעט וודאית של הצעדים של טראמפ היא אינפלציה בארה"ב, עליית מחירים עבור הצרכנים האמריקאים. להערכתנו, ככל שחלק משמעותי מהנכסים יוחל ויישאר, הדבר יקשה גם על הורדת הריבית בארה"ב ולהיפך – המכסים עלולים להוביל להעלאת ריבית.
בנוסף, ישנו חשש שהמכסים יפגעו בשרשראות האספקה הגלובליות, במיוחד בתעשיות כמו רכב ואלקטרוניקה, שבהן יש תלות גבוהה בחלקים המיובאים ממקסיקו, קנדה וסין. בשלבים מאוחרים יותר אפשר שהמכסים יובילו לכך שחברות גלובליות יעבירו פעילות אל תוך ארה"ב כדי להתגבר על המכסים, אבל בשנה הקרובה פוטנציאל הנזק שלהם – נותר גבוה.
השפעה על השווקים הפיננסיים הפיננסיים
ההכרזה על המכסים הובילה לירידות בשוקי המניות העולמיים, כאשר משקיעים חוששים מהשלכות של מלחמת סחר מתמשכת. במקביל, הדולר האמריקאי התחזק מול מטבעות של מדינות היעד של המכסים, כמו הפזו המקסיקני והדולר הקנדי.
לאחר הודעת ההרגעה על כך שיישום חלק מהמכסים יידחה, השווקים התאוששו כך שהמכסים הם מוליך ברור של מהלך השווקים בעידן זה, עקב ההשפעות החזקות שתוארו לעיל.
להערכתנו, לאור קו תגובה נוקשה של המדינות כלפי טראמפ מהמכסים, גם טראמפ יקשיח את עמדותיו הנחושות מלכתחילה – דבר שיוביל לכך שהם אכן יתקיימו משני הצדדים ויביאו להשפעות הנ"ל. מסיבה זו חברי קונגרס משתי המפלגות בארה"ב הביעו דאגה מהמהלך, בטענה שהוא עלול לפגוע בכלכלה האמריקאית וביחסים עם בעלות ברית קרובות.
מאחר ומאבק סביב המכסים אינו עומד לשכוח אלא דווקא עשוי להחמיר בתקופה הקרובה, הוא עלול לגרור עליה בעקום הריבית בארה"ב ולהחמיר את המימוש במדדי המניות.
המכסים – שינוי מהותי בסביבת הסיכון לטווח הארוך
לסיכום, מהלכי מדיניות המכסים של טראמפ מגלמים בתוכם מורכבות וסיכונים. הם מובילים להרעה בשיח בין מדינות, להפרה של התיאום בניהם ולקלקול מערכת היחסים הבינלאומית.
מסיבה זו, לפי הערכתנו הצעדים עשויים להכתיב ואולי להמשיך ולזעזע את השווקים בשנה הקרובה, לשבש את הסדר הכלכלי הקיים, לגרור אינפלציה ועליית ריבית, להוריד את התיאום הכלכלי העולמי ובהמשך אולי להגביר את הסיכונים הגיאופוליטיים הקיימים ממילא.