לפי הקונספציה שנולדה באחרונה, מחיר הנפט לא יכול לעלות ל-100 דולר לחבית – ויש הסבורים כי יירד ל-50 דולר ■ אם הקונספציה תישבר, ההשפעה על הכלכלה העולמית ועל שוקי ההון תהיה חדה במיוחד
רבים שואלים את עצמם מדוע מחיר הנפט לא עולה ל-100 דולר לחבית, למרות המלחמה באיראן וההסלמה הצפויה עם תקיפת התגמול שתבצע שם ישראל, כנראה בקרוב. אזור המפרץ נמצא בתנאים של מלחמה, ותשתיות נפט נפגעות או מאויימות. בנוסף, איראן נוכחת ומאיימת על תנועת הנפט במפרץ הורמוז, באמצעות פעילות של משמרות המהפכה. למרות כל אלו, קיים סוג של קונצנזוס כי מחיר הנפט לא יכול לעלות משמעותית, בתנאים הנוכחיים של היצע וביקוש. האמנם?
תחילה התמונה הגדולה. בחודשיים האחרונים, המחיר של נפט מסוג טקסס מתוק הוא סביב 70 דולר לחבית, ומסוג ברנט סביב 75 דולר לחבית. תצרוכת הנפט העולמית היומית עלתה בשנים האחרונות, והיא מתקרבת ל- 100 מיליון חביות ליום – בדומה לכמות התפוקה היומית. כלומר, קיימת חפיפה כמעט מלאה בין הביקוש היומי להיצע הנפט היומי. לכן, בתנאים שבהם הביקוש לנפט הוא קשיח למדי, צפוי מחסור של מיליונים בודדים של חביות בתפוקה היומית לגרור שינויים חזקים במחיר החבית.
לצורך כך, המדינות שמפיקות נפט מאוגדות בדרך כלל, כדי להשפיע המחיר העולמי באמצעות פוליטיקה. בשנים האחרונות, מדינות אופ"ק (OPEC) – ובראשן סעודיה – קבעו מדיניות של "מחיר תלת-ספרתי" לנפט, כלומר, מחיר יעד של יותר מ-100 דולר לחבית.
למרות יעד זה, ועל אף המלחמה, המחיר לא טיפס לרמה של 100 דולר ויותר. לפני כמה שנים, עלייה כזו הייתה סבירה יחסית בתגובה לאירועים מלחמתיים. יתרה מכך – המחיר אף ירד והלך בתקופה הזאת. הסיבה לירידה: קונספציה שלפיה המחיר "לא יכול" לעלות ל-100 דולר לחבית – עקב צמיחה לא גבוהה וביקוש מתון, לצד הרחבה של היצע הנפט.
באחרונה התחזקה הקונספציה, מכמה סיבות. אחת מהן היא הידיעה כי אופ"ק זנחה את מדיניות "המחיר התלת-ספרתי", ושכתוצאה מכך – צפויה סעודיה להגדיל את התפוקה החודשית שלה, החל בדצמבר הקרוב. כמו כן, באחרונה התחזקו הציפיות להתמתנות הביקוש. זאת, עקב גידול ברזרבות של המדינות הנמדדות תחת סוכנות המידע (EIA) וכן עקב התגברות השימוש באנרגיות מתחדשות. בשל סיבות אלו, באחרונה אף נשמעות הערכות שטוענות כי המחיר עשוי לרדת, עד ל-50 דולר לחבית.
איראן תפציץ את הנפט הסעודי?
כרגע, נראה שיש מספיק נפט בעולם. כבר ראינו בעבר כי מחשבות על מצוקה, מחסור, צמצום בקידוחים ואף תחזיות להידלדלות המאגרים הרשומים – הביאו לעלייה זמנית ולאחר מכן לעודפי היצע, שהפילו את המחירים. לכן, כעת השחקנים הפעילים לא מתרגשים מתחושת מחסור ומעליות מחירים. לדעתם, אלה זמניים בלבד.
נראה כי ניתוח ההיצע והביקוש הקיימים הוא בהיר וריאלי. ואולם מציאות יודעת להשתבש, וקונספציות יודעות להישבר. אף שהתנאים בשוק יוצרים הקלה על המחיר באמצעות עודפי ההיצע, ואולי התמתנות בביקוש העולמי לנפט – לא ניתן להתעלם מהסכנה המיידית של תקיפה ישראלית קרובה באיראן, והשלכותיה. אחת ההשלכות הצפויות היא תגובת נגד של איראן, שמאיימת כי אם מתקני הנפט שלה יותקפו – היא תתקוף את אלו של המפיקות השכנות מצידו השני של המפרץ.
למעשה, איראן שמה לה למטרה לגלגל את הפגיעה בה אל שוק האנרגיה העולמי. כך, נהפכת התקיפה שלה לאירוע גלובלי – וההרתעה מול ישראל גוברת. משמרות המהפכה נוכחים בנקודות רבות בשטח במיצרי הורמוז, מתוך כוונה לפעול ולשבש את התנועה אם וכאשר המדינה תחליט לעשות זאת.
רוחבו של מיצר הורמוז קטן מ- 40 קילומטר, ועוברת בו כמות עצומה של כ-15% מכמות הנפט הגולמי ותזקיקיו, וכ-20% מכמות הגז הטבעי העולמית. איראן אמנם לא יכולה לסגור את המיצר, אבל כן לשבש את המעבר בו וכך את האספקה בעולם. לאור התנאים של ביקוש קשיח, מספיק שינוי של אחוזים בודדים בכמות האספקה כדי להזיז את המחיר בעשרות אחוזים.
השפעה נוספת של הפרת הפעילות האיראנית היא התחלופה שתהיה בתצרוכת של סין, הלקוח העיקרי של הנפט האיראני. נכון להיום, סין קונה לא פחות מ- 90% מתפוקת הנפט האיראני. היא קונה אותו במחיר נמוך, עד כדי 50% ממחיר החבית הנקוב בשווקים לפי הערכות. תקיפת תשתיות הנפט האיראני לא רק שתביא לשיבוש משמעותי במערכת היחסים ומאזן האינטרסים של השתיים, אלא גם לכך שהסינים יחפשו אלטרנטיבה לנפט ברוסיה, במזרח התיכון ואולי גם בברזיל. סביר שחיפוש המקורות הסיני, הצרכנית השנייה בגודלה בעולם, יוביל לעליית מחירים משמעותית בשוק העולמי.
סין ורוסיה משתוללות
לא בטוח שהאיום יתממש, אבל עצם קיומו מחייב תשומת לב והתייחסות לתרחיש. התממשות תהיה הפתעה גדולה – שתניע תהליכים שליליים בשווקים. עשויה אפילו להתרחש תגובת שרשרת, שתשרת את מפיקות הנפט – ותביא בסופו של דבר למחיר תלת-ספרתי. חשוב לזכור כי הטמפרטורה והלחץ במערכת הגיאופוליטית נמצאים בעלייה. הסיכון הוא לא רק באיראן – שמאיימת על מפיקות הנפט באזור אם תותקף – אלא גם בסין, שמנצלת את תקופת הבחירות בארה"ב כדי להגביר נוכחות בטייוואן וברוסיה, שמאיימת להשתמש בנשק גרעיני ולפלוש למדינות נוספות באירופה.
כבר נוכחנו לדעת כי העולם מחפש שקט ומעדיף להימנע מחיכוכים. אבל לא ניתן להתעלם מכך שהזירה העולמית אכן מתחממת, ולצבר האירועים עשויה להיות השפעה חזקה על מחיר הנפט, הפעם לאורך זמן. עוד נוכחנו לדעת כי ארה"ב לא מממשת את כוחה כגורם מייצב ואחראי באזורים בעולם שבהם זה נדרש.
זאת ועוד, נראה כי ממשלת ישראל נחושה בדעתה לשנות את המציאות הביטחונית סביב של ישראל. כפי שהדברים נראים, עומדת בפנינו עוד תקופה לא קצרה של מאבק באיראן ושלוחותיה – חמאס, חיזבאללה והחותים. באמצעות האיום על מתקני הנפט האיראניים, נהפכה ישראל לשחקן משמעותי בזירה הגיאופוליטית – ועוררה כלפיה לחץ עולמי בשל הדאגה למחיר הנפט. כפי שאיראן מעוניינת להפוך את תקיפתה האפשרית לבעיה גלובלית, כך התוקפנות שלה כלפי ישראל נותנת כלי חשוב בידי המדינה להפעלת לחץ בינלאומי על איראן – ולחיזוק התמיכה במלחמתנו בה ובשלוחותיה.
ההשפעה המיידית והברורה היא על האינפלציה. בעולם, נמצאת האינפלציה בתהליך של ירידה, שמניעה בתורה הורדת ריבית והקלה מוניטארית. זו תומכת בכלכלות רבות, ומניעה גם את שוקי המניות שלהן. עלייה משמעותית במחיר הנפט עלולה לשנות את הכיוון, ולהוביל לאכזבה נרחבת בשורה של שווקים, לרבות שוק המניות. האחרון נהנה באחרונה מיעילות רבה, שנוצרת עם מהפכת ה-AI וכוח המחשוב – אך עלייה במחיר הנפט עשויה לקזז את הרווחיות שנוצרת מהתייעלות זו, ולהביא לשינוי בתמחור החברות.
חמורה מכך עלולה להיות ההשפעה על הצרכן העולמי ועל הכלכלה הריאלית. המיתון הצליח להימנע בזכות הריבית הגבוהה, ונראה שהיא נמצאת כבר בשלב הנחיתה רכה. עלייה במחיר הנפט – לאחר שנים של אינפלציה ועלייה ביוקר המחיה – עלולה להביא להכבדה משמעותית נוספת על הצרכנים, ולהזניק שוב את הסיכויים למיתון.
הכותב הוא מנכ"ל אג'יו – ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות. אין לראות בנאמר ייעוץ השקעות
