כלכלה בליבה של מלחמה אזורית: לפני תקופה של פריחה ושגשוג, מחכה לישראל תקופה ממושכת למדי של נטל על המשק, הכלכלה וגם על שוק ההון
ישראל נמצאת בליבו של תהליך ההולך ומסלים – מלחמה אזורית שמובלת על ידי איראן וחיזבאללה. בחודש האחרון, די באיחור, השתנו ההבנה, הכוונה והפעלת הכוח מצד ישראל – כדי לשנות את המציאות הביטחונית, וזה עלול להימשך זמן רב. כיצד יושפעו על המשק, הכלכלה ושוק ההון בשנה הקרובה?
במפה הגיאופוליטית הגלובלית עובר קו חזית. בצד אחד שלו ארה"ב ותומכותיה, ובצד השני סין ותומכותיה – ובראשן רוסיה ואיראן. בתמונה זו יש שלושה מוקדים עיקריים: סין ושאיפותיה מול טאיוון ומדינות נוספות, ורוסיה ופעילותה באירופה, והמוקד השלישי והעיקרי מבחינתנו הוא איראן ומאבקה בישראל מתוך רצון להשמיד אותה, שאיפתה להחליש את אחיזתה של ארה"ב באזור, ולהפוך מעצמה אזורית בעצמה.
למרות המרחק מישראל, איראן ניהלה תוכנית אסטרטגית למלחמה. איראן התחמשה בטילים ובאמצעים אחרים כדי לפעול מרחוק נגד ישראל ואת התוצאה ראינו באחרונה. כמו כן, היא בנתה סביב ישראל מספר זרועות טרור ארוכות, כשחיזבאללה הוא הזרוע החזקה. נסראללה עצמו היה המועדף על איראן ובעל השפעה גדולה עליה, ואף הייתה לו עצמאות לפעול נגד ישראל.
ואכן, נסראללה הניע את המלחמה שבה חיזבאללה נכנס לתפקוד תוך הפעלת הציר כולו נגד ישראל, מבלי שאיראן יזמה זאת. מה שהשתנה באופן מהותי הוא המעבר התודעתי של איראן ממחשבה על השמדת ישראל – לאמונה שהדבר אפשרי.
האמונה של איראן הביאה את ישראל להבנה ולנכונות לשנות את התנהגותה כדי לשוב למצב שבו ישראל נחשבת למעצמה שקיומה לא מוטל בספק. לפני שנה הערכנו שהתהליך עשוי להימשך כשנה, אבל כעת מתברר כי קצב האירועים יהיה איטי והתהליך יהיה ממושך וללא הכרעה מהירה, בין היתר בשל הסמיכות לחורף הלבנוני ובעיקר לבחירות בארה"ב. גם אם נראה האצה בתהליך לאחר הבחירות בארה"ב, פגיעה משמעותית באיראן ובחיזבאללה עשויה לארוך זמן רב.
לפיכך, נראה כי מדינת ישראל ניצבת בתחילתה של תקופה ארוכה, מעין מלחמת התשה, שבה הצרכים הביטחוניים-קיומיים יכבידו על המציאות הכלכלית ואולי אף יכתיבו אותה ואת שוק ההון בה. שינוי המציאות לא רק אורך זמן רב, אלא גם יש לו השפעות ברורות על הכלכלה, על המשק, האוכלוסייה, שוק העבודה, וסדרי העדיפויות.
צמיחה שלילית והגדלת הגירעון
לשינוי עמוק של המציאות הביטחונית דרושים בניין כוח ויכולות חדשות. כלומר, מפעלים לייצור אמצעי לחימה שיעזרו להגביר את העצמאות, לשלוט במצאי ובמלאי התחמושת, להגדיל את כוח הסדיר והמילואים ואת הכשרתו.
הצורך הצבאי והצורך הביטחוני ייקחו משאבים מהמשק האזרחי, שעשויים להגיע למאות מיליארדי שקלים נוספים בכל שנה. כל זה עשוי להוביל לפגיעה בצמיחת התוצר עדי כדי התכווצותו. הערכתנו לשנה זו הייתה כי הצמיחה תהיה בין 1% לבין 1%- (צמיחה שלילית) וכנראה שמגמה זו תימשך גם אל תוך 2025 ואולי מעבר לה.
עד כה, הממשלה נמנעה מביצוע צעדים משמעותיים מתוך הנחה שהמלחמה תיגמר בקרוב והמקורות הקיימים יספיקו. אבל, להערכתנו, מכיוון שמדובר בתהליך ממושך של שינוי המציאות הביטחונית, משך הזמן יחייב את הממשלה ואת הכלכלה למצוא מימון מתוך שני מקורות עיקריים: הכנסות ממיסים והלוואות – כלומר הגדלת הגירעון והיקף החוב.
בתנאים של האטה בצמיחה ובהכנסות לממשלה לא תהיה ברירה אלא להעלות את המיסים כדי להגדיל את מקורותיה, דבר שישפיע על המחירים במשק מכיוון שהמיסים יגולגלו במורד הדרך עד לצרכנים. אינפלציה גבוהה ועלות חוב ממשלתי עם דירוג יורד לא יאפשרו להוריד את הריבית אלא דווקא ידחקו בבנק ישראל להעלות אותה.
לצד העלאת מיסים, הממשלה יכולה לפנות אל מקורות פנימיים נוספים כגון הנכסים הפנסיוניים של הציבור, מלוות מהחסכונות השוטפים ועוד. בהקשר זה, מלוות עדיפים על הוראות שיפגעו בנכסים הפנסיוניים, בלכידות החברתית, ברצון לעבוד וברצון לתרום. כדי למצוא פתרונות קלים וזמינים, הממשלה עלולה לעשות טעויות שיובילו לפיחות השקל, למשל על ידי שינוי הוראות השקעה של מוסדיים בחו"ל ואף הגבלת תנועות הון, מצב שיכול להיווצר כשדברים יוצאים משליטה.
השוק כבר לא אטרקטיבי לזרים
נכון להיום עקום הריביות בישראל מאותת על עלייה, אבל מרבית החזאים מניחים שזה לא יקרה. שוק ההון בישראל ממתין לסיום של המלחמה ולחזרת המצב לקדמותו כדי לראות עליות בשוקי המניות וירידת תשואות באג"ח. יתרה מכך, הכלכלה הישראל נתפשת בעיני רבים כנס כלכלי שמתנהל בערוץ הנפרד מהמציאות הביטחונית, אבל ההידרדרות מתרחשת ללא הפסקה, ויש כמה הנחות ועובדות שיוצרות את ההידרדרות שטרם ניכרת לעין.
הראשונה היא ששוק ההון שלנו כבר לא אטרקטיבי עבור משקיעים מחו"ל, שגם אם גילו בעבר גישה חיובית כלפי ישראל, יתרחקו ממנה ולא יחזרו לפני שתראה תמונת ניצחון במלחמה האזורית. השנייה היא שהריבית תישאר גבוהה, וסביר לדעתנו שתעלה. השלישית היא שהאינפלציה תנגוס ביכולת ההוצאה וכך גם מצב הרוח הצרכני והסנטימנט הלאומי וכל אלו יחדיו יובילו לכך שצמיחת התוצר לנפש תהיה אפסית או שלילית.
הממשלה תידרש למשאבים על חשבון הסקטור הפרטי, גם משאבים פיננסיים, גם ימי עבודה וגם מוצרים ושירותים ולכן, ההנחה הרביעית היא שתחול פגיעה ברווחיותן של חברות רבות במשק. הנחה חמישית ואחרונה היא שזה מכבר, מתחילת 2023, השקל הוא לא מטבע חזק אלא נתון תחת נטל של אירועים וסובל מתנודתיות רבה, תוך מגמת היחלשות מתמשכת, שעליית ריבית לא תבלום אותה עקב הסיכונים הרבים האחרים.
נכון להיום, התמונה השלילית הזו לא נראית לעין עקב רזרבות של עושר והצלחה שנצברו כאן במשק קרוב לשני עשורים, אבל מכאן ואילך הבעיות יתחילו להיראות במציאות הקיימת במשק.
הפריחה והשגשוג יבואו, אבל מתי?
בינתיים, הדולר נמצא בדרכו ל-4 שקלים לדולר. האינפלציה תישאר באופן מובהק מעל ליעד האוצר ותהיה סביב 4% ואולי אף יותר. כתוצאה מכך, כדי לשמר ריבית ריאלית חיובית, הריבית בישראל עשויה להישאר מעל 4.5% זמן רב ואף לעלות לכיוון 5% בשנה הקרובה. הצמיחה במשק עשויה להיות אפסית בשנה הקרובה והגירעון להישאר מעל 7%, דבר שעשוי להעלות את יחס החוב לתוצר לכיוון של 75% בסוף 2025, שיעור שנחשב גבוה במדינות ה- OECD.
לא פחות חמור מכך, ישראלים רבים ישאלו את עצמם שאלות שהתשובות עליהן ישפיעו על בחירותיהם היכן לחיות, איך להתפרנס וכיצד לתרום לכלל. התמונה השלילית הזו עשויה להימשך עוד שנתיים לאחר סיום השלב הנוכחי וחזרה למציאות ביטחונית של שגרה – לאחר שינוי והתאמות הדרושות במציאות. כמו רפורמות כלכליות שיוצרות כשנתיים קשות לפני שהן מביאות לפריחה מחודשת, כך הרפורמה במצב הביטחוני של המדינה עשויה להביא שנתיים קשות לפני שנראה שינוי לטובה. מעל לכל, הבנה כי לפנינו תקופה קשה, תביא איתה התגברות לקראת שינוי משמעותי לטובה.
כשהשינוי יבוא יש להניח שנראה תקופה של פריחה ושגשוג שיימשכו שנים ארוכות, שיעמדו לטובת המדינה כוחות חיוביים רבים, בין היתר החסינות של החברה בישראל, ההגירה אליה, גיוס מקורות כספיים מהעולם, הידע העצום והטכנולוגיות הצבאיות שהתפתחו במהלך שנות המלחמה והפיכתן לכוח מניע במשק האזרחי. נקווה כי נראה שינוי לטובה גם בתחושת הביטחון והאמון של הציבור במדינתנו ובממשלה רחבה יותר שתהנה מאמון חוצה מגזרים.
הכותב הוא מנכ"ל אג'יו – ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות. אין לראות בנאמר ייעוץ השקעות
