בשנים האחרונות קיבלנו תזכורת להשפעתה של הריבית על השווקים. בחודש האחרון, נדנדת הציפיות לגבי הריבית לקחה את השווקים – בארץ ובעולם – להבין כי הריבית לא תוכל לרדת בקרוב. הדבר הניע את השווקים לירידות באג"ח ובמניות ברחבי העולם וכך, לאחר פתיחת שנה "טובה" בשוקי ההון בארץ ובעולם – חיובית בשוקי האג"ח ואף חזקה בשוקי המניות, השווקים עשו באפריל תפנית לאחור. הדבר הוביל לירידות שערים בשווקים והפסדים בתיק ההשקעות של הציבור, לפי מדדי אג'יו.

מדדי תיק האג"ח ירדו בשיעור של 0.5% ומדדי תיק המניות ירדו ב- 2.84% . מדד התיק המכיל 30% מניות ירד בכ- 1.2%. כך, אם בכל אחד מהמדדים בכל אחד משלושת החדשים הראשונים של השנה – ראינו תוצאות חיוביות, באפריל נראו תשואות שליליות בכל הרכב אג"ח-מניות בתיקים סחירים.

הגורמים שהניעו את מדדי התיקים – הצפי לאי הפחתת הריבית

הרוח הכללית שהניעה את השווקים החודש היתה כי הריבית כנראה לא תוכל לרדת בתקופה הקרובה. זה נכון גם לגבי השוק בארץ וגם בארה"ב כאשר, יתרה מכך, בשני השווקים הללו החלו להישמע הערכות דווקא על אפשרות של עליה בריבית.

בארה"ב האינפלציה "דביקה" ונותרת מעל 3%, בתנאים של שוק עבודה חזק ועליה בשכר. הסיבות לאינפלציה בישראל הן מדיניות כלכלית וגירעון, גל עליות המחירים, שקל חלש ועוד.

לכן בארה"ב השוק עבר ממחשבה על 6 הפחתות, ל- 3 החלטות ולאחר מכן לאי הפחתה ובהמשך אף לחשש מפני עליה ובהתאמה, בנק ישראל מבין את האיום ומוריד את הציפיות להפחתת הריבית בהתאמה לעולם.

כך שוקי המניות תיקנו וירדו וכך גם האג"ח השקליות, עם משקולת כבדה על הארוכות, שירדו ב- 2.8%. גם הצמודות הארוכות ירדו, 0.72%-, אבל הצמודות לטווחים קצרים ובינוניים עלו. ירידות שערים נרשמו גם במדדי האג"ח בארה"ב, מרכיב אשר הולך וגדל בתיק ההשקעות של החוסך והמשקיע הישראלי. בניטרול ההשפעה המטבעית, אג"ח חול בתיקי ההשקעות ירדו בכ- 2%, אשר התקזזו לירידה של 0.6% בלבד עקב פיחות השקל.

גם תיקי המניות ירדו באפריל וקיזזו חלק מהעליות, המשמעותיות יש לומר, שהיו בהן מתחילת השנה.

השפעות המלחמה על האינפלציה והריבית בישראל

בארה"ב, כאמור האינפלציה "דביקה" ונובעת ממדיניות פיסקאלית מרחיבה ויעילה בתחומים רבים, בהם מוליכים למחצה, תשתיות, חיזוק מערכת הבריאות ותגמול בגין הילדים המשולמת בשכר לאנשים עובדים (כן, בדיוק כפי שהממשלה הנוכחית ביטלה). במקביל קיימת בארה"ב גם מדיניות מוניטארית יעילה ומתואמת עם המדיניות הפיסקאלית שנראה כי המשק האמריקאי נושא אותה בהצלחה ולכן ה'פד' לא חש בדחיפות להפחתתה.

בישראל לעומת זאת, האינפלציה מתעוררת ממקורות רבים. מחד, השפעות המלחמה הדורשת משאבים מהמשק האזרחי, מעוררת חרם טורקי, הפרעות מצד החות'ים, מחסור בעובדים בתחומים מסויימים ועוד. מאידך, צד הביקוש נהנה מעושר שנצבר בעשור האחרון ולכן חלק גדול מציבור הצרכנים יכול להסתגל לעליית המחירים והדבר מאותת לספקים כי ניתן להעלות מחירים. כך האינפלציה מגיע מכל מקור ועשויה להימשך ולכן להפעיל לחץ על בנק ישראל. במקביל, הגירעון גדל ואיתו צרכי הגיוס של המשק והאיום על הדירוג, דבר שכבר מקבל ביטוי ב- CDS של אג"ח דולרית של ממ. ישראל בארה"ב.

נראה כי בתנאים האלה לא רק שהריבית לא תרד בקלות ואולי לא תרד כלל כפי שבנק ישראל רמז כאמור, אלא שאולי אף נראה אותה עולה בחדשים הקרובים. ככל שהמצב הנוכחי יימשך – ושינוי, יש לומר, לא נראה באופק – שוק האג"ח הישראלי לא כל כך אטרקטיבי היום, כפי שרבים סבורים.

הסבר על המדדים

מדדי אג'יו מבוססים על הרכבי התיקים הקיימים על פי נתוני האמת של בתי ההשקעות המובילים בישראל ביניהם: אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, הפניקס, אי.בי.איי, הראל פיננסיים, תפנית דיסקונט,UNIQUE , אפסילון, פסטרנק שהם ואזימוט. הנתונים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר 'תיק ההשקעות המצרפי' של הציבור ומהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיביים לצורך השוואת ביצועים ותוצאות של גופי ייעוץ וניהול השקעות, ביצועי תיקי השקעות מנוהלים, תיקים מיועצים בבנקים, קרנות השתלמות ועוד.

גילוי נאות – אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות בע"מ

יתכן ואנו מספקים או נספק שירותים בקשר למוצרים הפיננסיים סחירים או בלתי סחירים לגביהם אנו מספקים ייעוץ, לרבות שירותי עבודות כלכליות ובדיקת נאותות כלכלית לקרנות ולחברות המנפיקות ני"ע לציבור, בתמורה או ללא תמורה, וכן עשויה להיות לנו זיקה לגופים המנהלים באופן בו אנו מקבלים מהם החזרי דמי ניהול, דמי הפצה, או שכר טרחה (בכובענו כבעלי רישיון מנהל תיקים משווק). למניעת כל ספק, כלל השירותים האמורים והזיקות האמורות (ככל שיהיו) לא מהווים ולא יהוו שיקול פסול או אסור בקשר להמלצותינו להשקיע או לא להשקיע במוצרים פיננסיים או בגופים מנהלים (לרבות באמצעותם) כלשהם. ככל שאת/ה מעוניין/נת בבדיקת שמות המוצרים הפיננסיים או הגופים המנהלים שאנו מספקים להם או בקשר אליהם שירותים, או שיתכן ויש לנו זיקות אליהם – אנא פנה/י אלינו.