המגמה החיובית שהיתה באפריל בתיקי ההשקעות נמשכה גם במאי, אם כי מביצועי האפיקים השונים עולה תמונה מורכבת: סנטימנט כלכלי שלילי יחד עם אינפלציה (סטגפלציה?) וחששות ממיתון.
במאמר זה אנו מציגים את ביצועי מאי של מדדי אג'יו לתיקים המנוהלים, המהווים בנצ'מרק מקובל לביצועי תיקי השקעות המנוהלים וכמו כן מנתחים אותם לאור ההתרחשויות בשווקים, יחד עם פרשנות וניתוח שלנו לשווקים. מדדי אג'יו מבוססים על הרכבי התיקים הקיימים על פי נתוני האמת של בתי ההשקעות המובילים בישראל ביניהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, אי.בי.איי, מיטב, הראל פיננסיים, תפנית דיסקונט,UNIQUE , ואנליסט. הנתונים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר 'תיק ההשקעות המצרפי' של הציבור ומהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיביים לצורך השוואת ביצועים ותוצאות של גופי ייעוץ וניהול השקעות, ביצועי תיקי השקעות מנוהלים, תיקים מיועצים בבנקים, קרנות השתלמות ועוד.
ביצועי התיקים במאי מראים עקביות בחשיבה של מנהלי ההשקעות ובאטמוספירה בשוק ובקרב כלל המשקיעים בישראל. מביצועי המדדים נראה כי המחשבה המובילה היא שהאינפלציה 'גבוהה', מחשבה לא מפתיעה לאור מדד אפריל שהפתיע בעליה של 0.8%, משמעותית מעל לצפי. במקביל, כפי שעולה מביצועי מדדי המניות, המשקיעים מנסים לבחון את נקודת הזינוק אל עבר השיפור, בתקווה לכך שהריבית תחדל מלעלות. מאחר ומן העבר השני קיימות מחשבות על מיתון אפשרי, שוק המניות נותר ללא שינוי מהותי בסיכום חודש מאי, כך גם בעולם.
כתוצאה ממחשבות אלו, מרכיבי האג"ח בתיקים עלו ואילו מרכיבי המניות נותרו ללא שינוי מהותי. מדד תיק האג"ח עלה החודש בכמעט אחוז שלם, 0.99%. לעומתו מדד תיק המניות עלה בשיעור מתון של 0.33% בלבד, כאשר הצד החיובי במדד התקבל מפיחות השקל ביחס לדולר, דבר שהעלה את מרכיב מניות חו"ל בתיקים, אשר בממוצע כבר עולה באופן מובהק על מחצית מהתיק ולמעשה מתקדם בצעדים ברורים ליחס של 60:40 לטובת חו"ל.
תיק הביניים המכיל 30% מניות כשהשאר מוחזק באג"ח, עלה במאי בשיעור של 0.79%. את ביצועי התיקים מתחילת החודש ניתן לראות בפירוט בגרף הבא, רק נתייחס לעובדה הנראית לעין מהעמודות הכחולות המייצגות את הביצועים מתחילת השנה, ביצועי התיקים מתחילים להסתדר כמו בשנה 'נורמלית', לכך עוד נתייחס בניתוח של מחצית השנה, בעוד חודש.
האינפלציה עדיין עם הראש למעלה
מזה תקופה ארוכה, למעשה מתחילתו של הגל שעלה כבר לפני שנתיים בעקבות מגפת הקורונה, נהוג היה לחשוב כי האינפלציה היא אירוע חולף, תופעה של תקופת מעבר, טרנזיטורית. מתוך מחשבה זו, האנליסטים בארץ ובעולם ממשיכים להעריך כי היא תחלוף בקרוב אבל הנגידים, הם כבר הבינו את המצב והם מוטרדים מכך שהיא מושרשת.
מדד המחירים לאפריל בישראל מלמד כי לא רק שהיא מושרשת, אלא שקיים אף פוטנציאל להתגברותה, מאחר והתאבון הצרכני עדיין בריא והפירמות חשות צורך להגדיל את הרווחיות, שנשחקה עם השכר. למעשה, גלגל עליית השכר ושאר העלויות המובילים לעדכון המחירים לצרכן וחו"ח – ממשיך לעבוד ולהניע את התהליך. אינפלציה מכנית.
כתוצאה מכך העדפת הצמודים התחזקה באופן ברור לאחרונה ותיק שמוטה לצמודי המדד, עשה תשואה עודפת שיכולה להגיע ל- 0.5% על פני התיק המוטה לשקלים, עקב עליית מחיר עודפת של כ- 1% של כלל הצמודות לעומת כלל השקליות. החשש מפני התפרצות מחודשת של האינפלציה הובילה להעדפת הצמודות באופן שגבר גם על החשש מפני עליה בריבית, זאת מאחר ומשום מה המשקיעים סבורים כי הנגיד לא יעלה עוד את הריבית, בניגוד לדברים שנאמרו על ידי בנק ישראל.
השווקים חוששים ממיתון ומהחמרה ביטחונית כאחד
במהלך חודש מאי, מדדי המניות המקומיים עלו בשיעור שהצטבר לכמעט 5% באמצע החודש, אבל עם פירסום המדד וההבנה כי התמונה מורכבת מאינפלציה יחד עם חששות אחרים, העליה נמחקה והחודש הסתיים בירידה קלה. תמונה דומה נרשמה במדדי מניות חו"ל המרכיבים את התיקים, אולם בסיכומו של החודש, מרכיב זה בתיקים עלה בכ- 0.75%, דבר שהביא לחודש מאי חיובי למדדי תיק המניות, כאמור 0.33%.
העליה במניות אינה תולדה של מחשבות על פריחה כלכלית, אלא היא מתרחשת בתקופה שבה נראה כי המגמה היא דווקא נסיגה כלכלית. הדבר נובע כמובן מהציפייה כי הנסיגה הכלכלית תוביל לנסיגה גם בריבית, כאן ובארה"ב, אלא שהנגידים מאותתים אחרת. הם חוששים מהאינפלציה ומסבירים באופן די ברור כי הם נחושים לעקור אותה, אולם המשקיעים מעריכים כי המיתון כבר יעשה זאת. אלא שהתמונה מורכבת יותר כך שבמקביל למיתון, קיימת אינפלציה שמתקשה להסתיים עקב תקופה ארוכה של פריחה, נזילות גבוהה ועליה בערך הנכסים הכוללים נדל"ן, מניות, כלי רכב ואפילו שעוני יוקרה.
לכן, ברקע השווקים עומדת תמונה מורכבת למדי שלא מאפשרת למשקיעים לשחרר את הבלמים, אלא להיפך, הם ממשיכים להתבצר בצמודים ולשמור על מח"מ קצר.
אל תמונה כלכלית מורכבת זו, חזר לאחרונה החשש הבטחוני, כאשר הפעם אלו הם ראשי מערכת הבטחון, כולל שר הבטחון – שהציבור מעריך את מקצועיותם ואת אמינותם – אשר מתריעים על כך שישראל קרובה לכדי מימוש חובתה להגן על עצמה מפני הגרעין האיראני, כדברי שר הבטחון.
במערכת הבטחון ובקרב מומחי הבטחון, קיימת הערכה מובילה כי הדבר יוביל לתגובה חזקה של ירי טילים על ישראל ועל הידלקות של כמה זירות במקביל. לשוק המקומי קשה להתייחס לכך לאחר שנים רבות וטובות שבהן התחום הבטחוני חדל להשפיע, אולם חשוב גם לומר, כי במספר תחומים, בהם האינפלציה והריבית, חזרנו שנים רבות לאחור, למצבים שנראו כי כבר חלפו מהעולם.
