חודש יולי הוא הראשון בשנה הנוכחית שבה המשקיעים ראו מעט הקלה בתיקי ההשקעות, עם עליות שערים ותשואות חיוביות. לא היה בכך כדי לשנות את התמונה וההפסדים השנה עדיין משמעותיים, אבל כן היתה זו רוח אופטימית ורעננה, שנושבה דווקא מתוך ניתוח פסימי, לפיו מיתון לפנינו. התקווה שהתעוררה בעקבות המחשבות על מיתון היא שביכולתו לגאול את השווקים מהעלאת ריבית משמעותית בעתיד והדבר הקל את הלחץ גם על אפיקי המניות וגם על אפיקי האג"ח. המיתון הגואל.

מתוך הקלה זו, תיקי האג"ח עלו ביולי ב-1.21%, עלייה משמעותית שהובלה על ידי האיגרות לטווחים הארוכים, גם בצמודות ובעיקר בשקליות, שנהנו גם ממחשבות על כך שהאינפלציה בנסיגה. העלייה במדד התיק האג"חי ביולי לא הספיקה כדי להוציא את התיק מהטריטוריה המאוד שלילית שלו והוא נותר בירידה שנתית מצטברת בשיעור של 4.52%.

מדד תיק המניות עלה החודש בשיעור משמעותי מאוד של 5.56% ובכך הוריד את התשואה השנתית השלילית שהיתה מעל 10% במחצית השנה, ל-5.05% בסוף יולי.

מדדי אג'יו מהווים בנצ'מרק מקובל לביצועי תיקי השקעות מנוהלים מבוססים על נתונים מבתי ההשקעות המובילים בישראל ביניהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, אי.בי.איי, מיטב דש, הראל פיננסיים, תפנית דיסקונט, UNIQUE , ואנליסט. הנתונים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר 'תיק ההשקעות המצרפי' של הציבור ומהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיביים לצורך השוואת ביצועים ותוצאות של גופי ייעוץ וניהול השקעות, ביצועי תיקי השקעות מנוהלים, קרנות השתלמות ועוד.

מדדי התיקים הנפוצים בקרב ציבור הלקוחות הפרטיים וכן בקרב אירגונים המנהלים את כספם ומשלבים מניות ואג"ח בשיעורים שונים, עלו גם הם בשיעורים נאים החודש. תיק המכיל 20% מניות עלה ב- 2.08% ואילו התיק המכיל 30% מניות ומתחיל להיות נפוץ יותר בציבור הרחב, עלה החודש בשיעור של 2.52%, התאוששות נאה. במונחים מצטברים מתחילת השנה, גם תיקים אלו מצויים בתשואה שלילית, בקירוב ל-4.6% בכל אחד מהם.

השווקים מניחים כי האינפלציה והריבית הסתיימו

כאמור, הדיעה הרווחת בשווקים היא שההאטה המסתמנת בכלכלה ושאף הפכה להיות מיתון על פי הגדרתו הטכנית בארה"ב, היא חדשות טובות עבור שוק ההון ומחירי הנכסים. הסיבה לכך, שוב על פי ההערכות וכן כפי שניכר מהתנהגות המשקיעים והמגמות בחודש האחרון, היא שהמיתון ימנע העלאת ריבית. לא יאט אותה, יעצור אותה. הדבר נראה בארה"ב בבירור בשני מרכיבים. האחד הוא ירידה של העקום כולו והשני הוא הפיכתו לבעל שיפוע שלילי מובהק, כלומר יורד משמאל לימין בטווחים הקצרים שלו. מצב זה מבטא את המחשבה לפיה הריבית שם תעלה אולי עוד במעט, אבל לתקופה קצרה בלבד, שלאחריה היא תשוב ותרד.

בישראל העקום אינו יורד, בעיקר מכיוון שהריבית טרם עלתה באופן מורגש כך שאין לה גם לאן לרדת, אולם הוא מקבל ביטוי מובהק בעקום הציפיות לאינפלציה. באופן דומה לתשואות הממשלתיות בארה"ב, גם הציפיות לאינפלציה בישראל עולות רק לטווח השנה הקרובה ומייד לאחר מכן יורדות. הבנקים המקומיים וחזאים מורידים את תחזית האינפלציה שלהם ולמעשה אינם מאמינים כי היא תמשיך לעלות, אלא כאמור לרדת מקצב נוכחי של 4%, חזרה אל יעד האינפלציה של בנק ישראל.

האם האינפלציה והריבית נבלמו? אולי אפילו הסתיימו, כך שבקרוב נראה ירידת ריבית? לפי התנהגות מדדי התיקים והשווקים, נראה כי משקיעים שוב מחפשים את התשובה האופטימית וחוזרים אל האפיקים שסבלו ממשבר האינפלציה והריבית.

האם עליית הריבית תיעצר?

אותם אינפלציה ועליית ריבית נוצרו במהירות ובהפתעה, עבור מרבית המשקיעים והאנליסטים. בינואר השנה ציינו בטור זה כי "האינפלציה תתנהג באופן שיחייב את הנגידים להעלות את הריבית בניגוד לרצונם מוקדם ובעצמה רבה מהצפוי" ולמעשה תניע תהליך העלאת ריבית שלא נראה מזה עשורים. ואכן, הריבית עלתה בשני הצעדים האחרונים ב-0.75%, כאשר בכל אחד מהם השווקים חששו כי ההעלאה תהיה חזקה יותר, 1%. האצה זו בתהליך העלאת הריבית היא תוצאה של מדיניות שגויה של נגידי הבנקים המרכזיים, גם בישראל, החוששים לשנות את המציאות ומעדיפים לתת לה להכתיב את התנהגותם בתחום הריבית. כדי להימנע מטעות על טעות, הנגידים ימשיכו להעלות ריבית במהירות אך בעיכוב אחרי האינפלציה ובאופן פחות אפקטיבית לצורך בלימתה של האחרונה.

למעשה, המשך העלאת הריבית בשנה הנוכחית היא מציאות קיימת, שיכולה להוביל גם למשבר בתחום האשראי. זה המקום לציין כי כבר נראים סימנים ראשונים בישראל ובעולם לשינוי בשוקי האשראי וניתן להניח כי הם יתגברו בחדשים הקרובים.

עליית הריבית המהירה היא סיכון בפני עצמו

עליית ריבית מהירה יחד עם ירידה בפעילות הכלכלית מהווה שילוב מסוכן בהקשר של עולם האשראי, מכיוון שאין לשוקי האשראי זמן להתכונן וכי הלווים ייפגשו במהירות את הריבית הגבוהה.

הסיכון נובע מכך שלא רק שהריביות תהיינה גבוהות באופן שמעלה מאוד את עלות החוב, אלא שבנוסף, ההאטה הכלכלית תקשה לא רק על מחזור חובות, אלא על החזר חובות בכלל. התנאים הכלכליים נמצאים בהרעה, בכל מגזר, הן במשקי הבית, הן עבור פירמות ובעתיד הלא רחוק – גם עבור תקציבי מדינות.

כך, לווים יפגשו ריבית גבוהה יחד עם האטה כלכלית וקושי בגיוס. מצב זה עלול ליצור מצוקת אשראי ולהאיץ את תהליך העלאת מחירי המימון, התשואות בשוקי ההון והריבית על כל אפיקיה, הן באשראי פרטי והן באג"ח קונצרניות נסחרות – מה שיוביל לעלייה במרווחי הסיכון ובתשואות בכלל.