זה מספר חדשים שאנו מאירים בטור זה בעקביות כי התפרצות אינפלציונית היא כמעט בלתי נמנעת עקב תהליך ברור של הפרה בשווקים הריאליים, עקב המגפה. ההפרה בשוקי הסחורות והמוצרים היו צפויים, אבל היא לא היחידה ואף לא המסובכת יותר. ההפרה הלא פחות משמעותית היא בתפיסות של אנשים רבים את המציאות בעקבות המגיפה. שינויים בהרכב ההוצאה ובצריכה, דפוסים חדשים שמתפתחים בשוק העבודה, בסדרי העדיפות הכלכליים ועוד, כל אלו שינו את החשיבה הכלכלית והצרכנית, את ההתנהגות וההעדפות.

מאחר שהכלכלנים מובילי הדעה בארה"ב והבנקים המרכזיים התעלמו משינויים אפשריים שכאלה והתמקדו רק בשינויים הכלכליים, הם הגדירו את האינפלציה כ"טרנזיטורית", כדי לשקף מצב של זמניות. בפועל, האינפלציה היא תופעה ממושכת יותר, עמוקה יותר וקשה לטיפול ללא עלייה בריבית. תובנה זו מערערת את היציבות בשווקים, את ביטחונם בנגידי הבנקים המרכזיים ובכך שהמגמה החיובית בשוקי המניות, תימשך.

הדבר הוביל לתיקון בשווקים בסוף נובמבר, אשר למרות ההתערערות של סוף החודש, היה חודש חיובי בחלק מתיקי ההשקעות של הציבור. מדדי המניות המובילים בישראל עלו במהלך נובמבר בעוד שבעולם הם ירדו. בשוקי האג"ח בישראל, לאור מדד מתון מהציפיות, האג"ח הצמודות נחלשו ואילו השקליות התאוששו במעט.

כל אלו הובילו לתשואה חיובית בתיקי האג"ח ולתשואה שלילית מתונה, בתיקי המניות. כך, מדד תיק האג"ח עלה החודש ב-0.62% ואילו מדד תיק המניות ירד בשיעור של 0.66%. מדד תיק ה-30:70 רשם עלייה מתונה של 0.24%, המצטברים לעליה של כ-8% מתחילת השנה.

מדדי אג'יו לביצועי תיקי השקעות מנוהלים מבוססים על נתונים מבתי ההשקעות המובילים בישראל ביניהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, אי.בי.איי, מיטב דש, הראל פיננסיים, תפנית דיסקונט, UNIQUE, ואנליסט. הנתונים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר 'תיק ההשקעות המצרפי' של הציבור ומהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיביים לצורך השוואת ביצועים ותוצאות של גופי ייעוץ וניהול השקעות, ביצועי תיקי השקעות מנוהלים, קרנות השתלמות ועוד.

רעשים בשווקים יוצרים פערים בביצועים

גם החודש, לאור תנודתיות גבוהה באפיקי השוק השונים, לבחירה באפיק הנכון היתה השפעה משמעותית על התשואה, לטוב ולרע. למשל, הבחירה במדדי המניות בישראל והעדפתם על המדדים בחו"ל על פי הרכבם בתיקים, יצרה פער תשואה של כ-3.5% לטובת המניות בישראל. הפער נובע מעליית המדדים בישראל אל מול ירידה בעולם, כאשר בעלייה בישראל בלטו מניות בנקים ונדל"ן ואילו בארה"ב בלטו הירידות במניות האינטרנט והפיננסים.

גם באפיק האג"ח נוצרו פערים, כאשר מדד המחירים לחודש אוקטובר היה 0.1% בלבד לעומת צפי למדד של 0.4% וצפונה. הדבר הוביל לעלייה בשקליות וירידה בצמודות, תיקון קל לאחר יתרון עצום שנפתח לטובת הצמודות מתחילת השנה. כדי לקבל פרופורציה, באגרות החוב למח"מ שבין 2-5, הפער לטובת השקליות היה החודש כ-1.5%, עם עלייה בשיעור של כ-1.3% בשקליות יחד עם ירידה בשיעור של כ-0.2% בצמודות. עם זאת, לא היה בכוחו של פער זה כדי לבטל את היתרון הגדול שנוצר בצמודות על פני השקליות מתחילת השנה, יתרון מצטבר של כ-6% לאחר התיקון של נובמבר.

כך, גם החודש, הפער בין ביצועי התיק הספציפי לבין ביצועי השוק המצרפי כפי שעולה מהבנצ'מרק של מדדי אג'יו, היה רחב ומשמעותי.

קשב רב יותר לסיכונים

האופטימיות שניכרה לאחרונה בשווקים, עליה כתבנו גם במאמר לחודש אוקטובר, מתחילה להתפוגג. כאשר הירידות מגיעות כנגד הציפיות, כביכול במפתיע, שחקנים בשוק מתחילים לאבד את הביטחון המופלג שהיה ולהקשיב טוב יותר לקולות המתייחסים למציאות שנוצרה בעקבות הקורונה.

נמנה כאן שלושה סיכונים עיקריים שיכולים להקשות על השווקים בשלוש השנים הקרובות ולהציב אותם במציאות שונה לחלוטין מזו שהיתה בשלוש השנים האחרונות. מציאות זו היא אירוע מתמשך שנוצר עם הקורונה אבל יכול להתפתח ולהתנהל במשך מספר שנים ולהציג גלי משנה שנובעים מהזעזוע המרכזי.

הסיכון הראשון הוא עליית הריבית. זו בלתי נמנעת לאור רמות הנזילות, החובות והאינפלציה שנוצרה בעקבות הקורונה. בשנים 2016-2018 השווקים הראו תנודתיות לא מבוטלת עקב תהליך ברור של הפסקת רכישות אג"ח והזרמת נזילות ומעבר לעליית ריבית. תנאים דומים של עליה בריבית ובתנודתיות יכולים לאפיין את שלוש השנים הבאות.

הנושא הבא הוא הגיאופוליטיקה. לאחר שנים של שקט והיעדר עימותים, מתפתחות נקודות של חוסר שקט. ערעור המציאות והסדר הכלכלי שהיה עד לקורונה וכן ההתמודדות עם המשבר הכלכלי, מעורר מדינות להתנהגות משנה סדרי עולם, כאשר העיניים נשואות אל המשבר הבריאותי והכלכלי. אם הבעיות היו באיזורים נידחים ונחשלים, הרי שהן עוברות אל החצרות האחריות של הכלכלות המערביות, אוקראינה באירופה וטיוואן של אוסטרליה. ארה"ב סבורה כי תהיה פלישה אל שתיהן בתקופה הקרובה ואם כך, קשה לראות את השקט הגלובאלי נשמר.

סיכון שלישי ומשמעותי, הוא עליה במיסים בשלוש שנים אלו. קשה לראות כי ברמות הגירעון והחוב שנוצר בעולם, קרוב ל- 300 טריליון דולרים שהם פי 3.6 מהתוצר העולמי, איך המדינות ממשיכות לשמר את היקף החוב ולכן יידרש גם שינוי במדיניות הפיסקאלית, לא רק במוניטרית. ממשלות יצטרכו לספוג חלק מהנזילות חזרה והדבר יצטרך להיעשות על ידי שינוי במדיניות הפיסקאלית. לא מחר בבוקר, אבל כן אי שם במהלך שלוש השנים הבאות.

בתנאים אלו, קשה לראות את שוקי המניות ממשיכים בפריחתם בשלוש השנים הקרובות, בדומה לשלוש השנים שקדמו להן. 

הכותב הינו מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות. באתר החברה ניתן למצוא מדדי בנצ'מרק וחתכים נוספים. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק