חודש אוקטובר נפתח בחיוב והסתיים בשלילה בשוקי המניות, בהמתנה מתוחה לתוצאות הבחירות בארה"ב ובעיקר עם חששות מסגר של "גל שני" של מחלת הקורונה. כתוצאה מכך, תיקי ההשקעות של הציבור באוקטובר מסכמים חודש שלילי נוסף.
תיקי ההשקעות המנוהלים רשמו ירידות בחודש אוקטובר, כאשר ברקע מדינת ישראל היתה בסגר שני ומדינות רבות היו בדרך לסגר שכזה, עקב התפרצות מחודשת של מגפת הקורונה. ירידות השערים היו בעיקר נחלתם של מדדי המניות בחו"ל בהובלת מניות הטכנולוגיה בארה"ב שרשמו נסיגה, תיקון לצורך עלייה מחודשת לקראת יום הבחירות שחל בתחילת נובמבר בארה"ב. מדדי האג"ח גם הם נהנו מיציבות יחסית באוקטובר, עם אינפלציה מתונה מצד אחד ויציבות בעולם הריביות, מצד שני. לפיכך, בהתחשב בתנודתיות החודשית החריפה שהיתה בתיקי ההשקעות לאורכה של כל השנה הנוכחית, התנודות באוקטובר היו מתונות יחסית. מדד תיק האג"ח עלה קלות באוקטובר בשיעור של 0.02% בעוד מדד תיק המניות ירד בשיעור של 0.99%. מדד תיק ה- 20:80 ירד בשיעור של 0.19% ואילו מדד תיק ה- 30:70 ירד בשיעור של 0.29%.
התשואות שנצברו מתחילת השנה ועד אוקטובר נמצאות עדיין בטריטוריה שלילית, כאשר מדד תיק האג"ח נמצא במינוס של 1.11% מתחילת השנה, תיק מדד המניות צריך לעלות ב- 7.19% כדי למחוק את ההפסדים שנצברו בו השנה. מדדי אג'יו המכילים 20% ו- 30% מניות, ירדו בעשרת החדשים הראשונים של השנה בשיעורים של 2.29% ו- 2.84%, בהתאמה.
מדדי אג'יו לניהול תיקי השקעות מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים ומגוונים, בהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, איי.בי.איי, מיטב דש, הראל, תפנית דיסקונט,UNIQUE , הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. הנתונים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר 'תיק ההשקעות המצרפי' של הציבור ומהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיבי לצורך השוואת ביצועים ותוצאות בתיקי השקעות מנוהלים, קרנות השתלמות ועוד.
מדיניות כנגד המשבר
מעבודתנו עם לקוחות וועדות השקעה רבות מתקבל החיווי לפיו התשואות השליליות נתפשות כ'רע במיעוטו' על רקע תמונת המציאות השלילית. התחושות בקרב המשקיעים הן כי 'יכול היה להיות גרוע בהרבה' ואכן, ללא התערבות הבנקים המרכזיים והמדינות היינו עלולים להיות בשוק נמוך יותר, אולי עשרות אחוזים מאחור. הפרקטיקה שבה נוהגות מדינות בתקופה זו הינה מרשימה ותואמת גישה קפיטליסטית מובהקת שנותנת מענה הולם ומדויק לאתגרי הזמן. יכולה להיות ביקורת גדולה על המדיניות החריגה הזו, נגיע אליה בהמשך, אולם לפי שעה, מדיניות ההרחבה המוניטארית והפיסקאלית מצליחות לפצות במשהו על החולשה הכלכלית ולמנוע קריסה כלכלית. פעולות הרחבה והדפסות הכספים לצורך מתן פיצוי ישיר לאזרחים במדינות המערב, השתתפות בשכר עבודה או הזרמה ישירה לפירמות שחוו ירידה בהכנסות מאפשרות לכלכלה להמשיך לתפקד במידה מסויימת. גם באיזורים של שוקי ההון, הפחתות הריבית, רכישת אג"ח ויצירת נזילות פיננסית, מדינות הצליחו לייצב את השווקים ולאושש אותם במידה משמעותית מאיזורי השפל.
בזכות פעולות אלו, למרות שמשקי בית ועסקים קטנים רבים מדי קורסים תחת נטל של איום על פרנסה, הפסדים וחוסר וודאות עמוק לגבי עתידם, העולם הפיננסי מצליח לשרוד לעת עתה והדבר מתבטא בהפסדים מתונים בלבד, לעיתים אף רווחים בתיקי ההשקעות. במילים אחרות, הפערים ואי השוויון בעושר הקיים באוכלוסיות רבות, הולכים ונפערים עוד. אבל זה לא החיסרון האחד של הפעולות ההכרחיות הללו של הממשלות. מדובר בדחייה של הבעיות אל העתיד, מאחר והן תחוייבנה בפתרון ופיצוי בעתיד על ידי העלאת מיסים, הקטנת תשלומי העברה וצמצום תקציבי בכלל. תחנות משטרה רבות נסגרו בבריטניה בשנת 2010, אחרי משבר 2008-9. האם עלייה בפשיעה במדינות מסויימות היא אחת מתוצאות הלוואי הצפויות כתוצאה ממשבר הקורונה?
דרוש ראלי כדי למחוק את הפסדי 2020
אחד ממניעי הפעולה של משקיעים היא ההישגיות והשאיפה להצלחה ואנחנו, לא מספקים במועט, בהפסד מינימלי, ב'רע במיעוטו'. משקיעים רבים שואלים את עצמם מה צריך להתרחש כדי שהשנה הנוכחית תסתיים בתשואה חיובית ולא בהפסד. מעבר לתחושת ההצלחה, הדבר חשוב עד מאוד לפנסיה ולניהול החסכון והעושר המשפחתי של משקי הבית. חסכונות הדור הנוכחי לא מצליחים להתרומם כיאות כדי לאפשר מחייה ראויה בעוד עשרות שנים וכל שנת הפסד פוגמת עוד יותר ברמת החיים העתידית של משקי בית רבים.
במצב הנוכחי של התשואות מתחילת השנה, התשואה הממוצעת בשש השנים האחרונות היא 2.1% בלבד, בתיק ההשקעות המסורתי, ה- 20:80. יש לאפס את התשואה השלילית שנוצרה בתיק זה מתחילת השנה ולו בכדי להגיע לתשואה ממוצעת צנועה של 2.5% בשש השנים האחרונות. כדי שזה יקרה, מדדי האג"ח על פי הרכבם בתיקים צריכים לעלות ביותר מ- 1% ומדדי המניות ביותר מ- 7%, או אז נקבל תשואות אפסיות ב- 2020 אבל נשמור על תשואה סבירה בראיית החסכון ארוך הטווח של הציבור.
בכדי שמדד תיק האג"ח יתאפס ויעלה בשיעור הדרוש כדי למחוק את הפסדי השנה, מדובר ברווחי הון משמעותיים שקשה לראות אותם מתרחשים לאור התשואות הנמוכות לפידיון, כ- 1.1% בתל בונד 60 הצמוד ו- 1.75% בתל בונד 50 השקלי. התקווה עלולה לבוא ממדדי המניות, שבאמצעות ראלי של סוף שנה, של כ- 10%, יוכלו לפצות ולהעלות את מדדי תיק ה- 20:80 חזרה אל קו האפס. האם לשוקי המניות יש כוח לבצע ראלי של סוף שנה, בעוד הכלכלה האמיתית שוקעת למיתון במרבית מדינות העולם והקורונה, מאיימת לצאת משליטה ולהתפרץ עם בואו של החורף?
ברור כי המשקיעים הולכים ונכנסים אל השווקים בימים אלה למרות וכנגד התמונה השלילית בכלכלה הריאלית. תופעה מדהימה זו נרשמת לאורכו של המשבר והיא מלמדת על ניתוק מוחלט של משקיעים ובעלי נכסים, מן המציאות הכלכלית האופפת רבים אחרים. אחת הסברות שהעלינו בטור זה היא שמשקי הבית, המנהלים את החסכון והעושר המשפחתי, נוטים דווקא לנסות ולהגיע לרווחים בהשקעה בניירות ערך כדי לפצות על ירידה בהכנסות מעבודה, לשם כך הם דווקא מגדילים סיכונים והולכים לשוקי המניות. הדבר מקבל ביטוי גם בעלייה בפרסום של אתרי המסחר וחברי הבורסה, הפונים אל הביקוש הגדל של משקי הבית ולנטייתם אל שוקי ההון. כך נוצר קונפליקט רב ממדים בשוקי ההון, בין שיקולי הטווח הקצר לטווח הארוך, בין גופי הפנסיה למשקי הבית ובין מצבה העגום של הכלכלה הריאלית, למחירי המניות הגבוהים. מישהו יכול לנחש האם וכיצד הקונפליקט יסתיים?
הכותב הינו מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, המייעצת בניהול השקעות אובייקטיבי ובניהול סיכונים פיננסיים, מחבר הספר "הסיכון: שומר הראש שלנו". אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק.
