ניתוח תמונת מצב האינפלציה – מדדים אחרונים
בישראל, מדד המחירים לצרכן לחודש יולי 2026 עלה, בהתאם לצפיות המוקדמות, ב- 0.3%. קצב האינפלציה השנתי ירד ל- 1.5%, הרמה הנמוכה מאז מאי 2021. ללא סעיף הדיור, קצב האינפלציה הסתכם ב- 0.6%, הנתון הנמוך מאז מרץ 2021. בהסתכלות כוללת, נרשמת האטה הן באינפלציית הסחורות הן באינפלציית והשירותים.
ניתוח של סעיפי המדד מעלה כי סעיף הנסיעות לחו"ל וסעיף הדיור – הם הגורמים העיקריים לעלייה במדד: סעיף הדיור שירד בחדות במדד יוני 2026, חזר לעלות ב- 0.7% בחודש יולי ותרם לעלייה של 0.15% במדד. גם סעיפי התחבורה והתרבות והדיור תרמו לעלייה.
רוב הסעיפים האחרים הפתיעו כלפי מטה או שהשפעתם פחתה במדד הנוכחי. הכוונה היא בעיקר לסעיף המזון שנותר ללא שינוי, בניגוד למגמה שנרשמה בסעיף זה בשנתיים האחרונות עקב העלאות מחירים בענף קמעונאות המזון.
גורם נוסף שניתן להצביע עליו כממתן את עליות המחירים הוא התחזקות השקל מתחילת השנה.
בשבעת החדשים הראשונים של שנת 2026 מדד המחירים עלה ב- 1.4%. בנטרול סעיף הדיור, המדד עלה ב- 0.9%, כך שסעיף זה עדיין בעל תרומה שלילית למדד במצטבר, מתחילת 2026. במבט קדימה, מדד אוגוסט צפוי לעלות ב- 0.7% ולשקף התייקרות של בשורת סעיפים במדד: דלקים, נסיעות לחו"ל, עלייה עונתית חדה בדיור והתייקרות במחירי הנופש בארץ.
ניתוח הציפיות לאינפלציה –החזאים
בנק ישראל מפרסם ברמה חודשית את האינפלציה החזויה בהתאם למספר מקורות. עוד טרם פרסום מדד יולי, ממוצע תחזית האינפלציה של חזאים ובתי השקעות ל- 12 הודשים הקרובים מסתכמת ב- 1.9%, גבוה יותר הציפיות הנגזרות מעקומי האג"ח בשוק הסחיר. המשמעות היא שהמשקיעים בשוק הסחיר אינם מעניקים משקל גבוה לרכיבי הסיכון האינפלציוני במשק המקומי.
מן הסתם, יש להתייחס אל הציפיות במידה של זהירות. ניתוח היסטורי שערכנו באג'יו לגבי הציפיות ביחס לאינפלציה בפועל, מלמד כי:
- הציפיות לאינפלציה בעתיד, מושפעות מאוד ממגמת האינפלציה בהווה (החזאים "רודפים" בתחזיותיהם אחרי האינפלציה בפועל)
- קיים פער (לעיתים משמעותי) בין האינפלציה בפועל לבין התחזיות שהיו קודם לכן
- כי השוק לא תמיד מזהה שינויים בכיוון האינפלציה אלא לאחר התרחשותם.
הדברים מיוצגים בגרפים 1, 2, 3 בנספח שלהלן
הציפיות בשוק האג"ח – תמונת מצב
בשוק הסחיר, עם פרסום המדד ותחילת המסחר באגרות החוב, נרשמה תנודה קלה מאד לאורך עקומי אגרות החוב- הן השקליות בריבית קבועה והן צמודות המדד. נראה כי "השוק" כבר "מפנים" מזה זמן את התמתנות האינפלציה: האינפלציה לשנה קדימה, הנגזרת מתוך ציפיות בשוק הסחיר, מסתכמת ב- 1.65%.
נגזרת הנוגעת לשוק הסחיר היא שהתשואה (הסחירה) על אגרות החוב צמודות המדד גבוהה באופן יחסי לאפיק השקלי, ביחס לציפיות של בתי ההשקעות וחזאי המאקרו: במידה והאינפלציה שנה קדימה אכן תעבור את רף ה- 1.5%, רכישת אג"ח צמוד מדד תתברר ככדאית בנקודת הזמן הנוכחית.
להלן טבלת התשואות וההפרשים (ציפיות ומרווחי סיכון):
| אפיק | צמוד | שקלי | הפרש/ציפיות |
| ממשלתיות | תלגוב צמוד 0-2 1.58% | תלגוב שקלי 0-2 3.25% | 1.65% |
| קונצרניות (ללא התייחסות למח"מ) | מדד תל בונד 100 צמודות 2.5% | מדד תל בונד שקלי 100 4.3% | 1.75% |
| מרווח סיכון ממוצע | 0.9% | 1% |
סיכום
כפי שהוסבר לעיל, קצב האינפלציה בישראל הלך והתמתן מתחילת השנה. הדבר הביא לירידת הציפיות האינפלציוניות לכ- 1.4% לפני כחודש לזמן קצר ולעליה חזרה של הציפיות לסביבה של 1.6% לאחרונה (ממוצע חודשי של 1.5%).
להערכתנו, במציאות הקיימת – הציפיות הן נמוכות למדי ו"הדרך למטה" הינה מוגבלת בתנאי השוק הנוכחיים: עידן של 'אחרי מלחמה', צרכים ביטחוניים נרחבים, צרכי שיקום אזרחי, צרכים תקציביים נרחבים, שקל חזק (היסטורית), גיאופוליטיקה מורכבת ומחירי נפט גבוהים בעקבותיה וכן הלאה.
נכתב ע"י:
גיל מוסבי, מנהל המחלקה הכלכלית – אג'יו
מיכל פרץ – מנהלת השקעות
גדעון בן נון – מנהל השקעות
נספח – הציפיות לאינפלציה אל מול האינפלציה בפועל
הגרף הבא מציג את הציפיות אל מול האינפלציה בפועל באותו זמן
לעומת הקודם, גרף זה "מחזיר" את האינפלציה שהייתה בפועל "שנה אחורה" – לצורך השוואה עם הציפיות שהיו לגביהן שנה קודם לכן.
גרף זה מציג את הציפיות בשנה נתונה – בשוק וכן של החזאים – אל מול זו שהיתה בפועל באותה שנה.
