שוקי ההון בתקופה של אופוריה, עם קונצנזוס רחב מאוד כי העליות יימשכו. במציאות, יש גורמי סיכון שיכולים להפוך את המגמה ובחדות וללא התראה מוקדמת.

המגמות החיוביות מאוד בשוקי המניות בתקופה האחרונה, מונעות מקונצנזוס חזק וכביכול בלתי מעורער, נתמך בציפיות חזקות למציאות טובה יותר בעתיד ולצמיחה מבוססת פיתוחים טכנולוגיים, נטייה להפחתת ריבית, עושר ונזילות רבה בשווקים ועוד. ככל שאנו משוחחים עם מנהלי השקעות ומשקיעים, קיים ביטחון כי המגמה בשווקים צפויה להימשך, כל נתון וכל ניתוח תומכים בכך. באווירה זו ניכר כי רבים עולים על הרכבת, כדי שלא להחמיץ את דהירתה.

בישראל, מדד תא125 עלה בכ- 50% בשנת 2025 ובכ- 15% מתחילת השנה (ועד 18/2). בעולם, בדגש על ארה"ב, 2025 היתה שנה נוספת של עליות בשיעור דו-ספרתי וגם השנה הם מראים חסינות אל מול תנודות ואיומים שונים, והמגמה החיובית נראית בלתי ניתנת לעצירה. כאשר מדברים החשש מהמשך העליות החדות, עולה הערכה סבירה כי היא תתחלף באופן מיידי בעליות כך שאווירה הנ"ל וברוח המשקיעים בהווה – "תיקון" אינו נתפש כאיום אלא כהזדמנות.

להערכתנו, העליות החדות המובלות בעולם על ידי מניות הטכנולוגיה ובישראל על ידי הפיננסים, מתחילות להיראות כמו מנותקות מהמציאות, מהקצב הריאלי שבו דברים יכולים להתפתח, מהיכולת לתרגם את מחירי המניות – לרווחיות של חברות.

תחושת אובדן הקשר עם המציאות מעלה חשש וזיכרונות ממשברים קודמים, כמו משבר מניות הבנקים בישראל, משבר הסאב-פריים, "יום שני השחור" של שנת 1987 ואפילו אירועים קודמים בהיסטוריה שבהם המציאות החיובית התהפכה בצורה קיצונית והיתה לגל של ירידות שהפך למיתון כלכלי כבד. בהווה, השאלה 'מה יכול לשבש את הריצה של השווקים' כמעט ואינה נשאלת אבל ראוי לזכור כי בעבר, נפילות משמעותיות בשווקים ובכלכלה נוצרו מתוך 3 תנאים:

• קדמו להן אופוריה של משקיעים וקונצנזוס מלא על המשך המגמה החיובית
• בדיעבד – העליות נראו לא מוצדקות ואילו הנפילה נראתה בלתי נמנעת  
• הנפילות נוצרו בהפתעה מלאה

ננסה לתאר את המצב בהווה במתווה 3 התנאים הנ"ל.

אופוריה בשווקים – אימוץ מלא וללא שאלות של ספק

ה'עולם' בטוח כי 'העליות יימשכו..' ומתוך כך קיימת זרימה מאסיבית וחסרת שיקול כלכלי – אל שוקי המניות בארץ ובארה"ב. המשקיעים בעולם רואים במניות מכשיר מתאים לצורך ניהול החסכונות שלהם ואם בעבר, האומדן היה כי ה"תיק העולמי" היה 60% אג"ח ו- 40% מניות, בשנים האחרונות חלה עליה בכיוון של 50% במניות ולאחרונה חל היפוך כך שהאחזקה במניות נמצאת בדרך ל- 60%, והשאר באג"ח (גולדמן זאקס, נובמבר 2025).

בהווה, התנהגות המשקיעים מתאפיינת באופוריה. הדבר מתאפיין בעליות חדות וממושכות, שלא מופסקות על ידי כל איום: מכסים ומלחמת סחר, מלחמה במזרח התיכון או באירופה, התפרקות נאט"ו, בועת אשראי, כל אלו נראים כבלתי רלוונטי ואינם מצליחים להרתיע את המשקיעים.

שיחות עם מנהלי השקעות ומשקיעים מציירות תמונה תפיסתית ברורה: תחושת 'ודאות' להמשך העליות וחשש להחמיץ את הרווחים שיביאו איתן.

במצב הנוכחי לא עולות שאלות של שווי וקשר למציאות, דוגמת 'האם יש יעדי מחירים או מכפילים שבהם השווקים אמורים למצות את העליות', או 'האם יש משהו שמסכן את המשך העליות'?

יש לומר כי הקונצנזוס והבטחון בהמשך המגמה החיובית קיימים לא רק בנוגע לשוקי המניות בעולם אלא גם לגבי הדולר-שקל שצפוי 'רק' להתחזק, לגבי הזהב שצפוי 'רק' לעלות והריבית 'רק' לרדת. איש לא מטיל ספק בהמשכם של המגמות.

סימנים מוקדמים ?

לעיתים ההיפוך מגיע ללא כל סיבה ולעיתים ניתן להסביר אותו בסימנים שהיו קודם לכן. העניין הוא שבהווה יש ארבעה תהליכים שהסלמה בכל אחד מהם יכולה לשנות באופן מהותי את הקרקע עליה נצבים השווקים ולהביא בכך לשינוי חשיבה קיצוני ולשבירה של הקונצנזוס שתואר לעיל: הסביבה הגיאופוליטית, שיבוש במירוץ לטכנולוגיה, משבר חובות, מדיניות כאוטית של טראמפ.

ראשית, הגיאופוליטיקה: מערך היחסים הבינלאומיים הולך ויוצא מאיזון עקב מהלכיו של טראמפ. הדבר מוביל לשינויי התנהגויות של מדינות, לבריתות חדשות, לשינוי היחס כלפי ארה"ב, ירידה ברצון לשתף איתה פעולה, להחזיק את הנכסים הפיננסיים שלה ועוד. מזה שנים שהמערכת הגיאופוליטית הולכת ומסלימה ויש 3 זירות שכל אחת מהן עלולה להתלקח באופן שישליך על השווקים באופן עמוק וממושך.

עצירה בהשקעות בתחום הטכנולוגיה – אין ספק כי מדובר בהשקעות עתק שנראות כחלק מ"מרוץ חימוש טכנולוגי" של המעצמות, מרוץ שבו ארה"ב מובילה ובגדול. נראה כי ארה"ב – בעידודו וברוחו של הנשיא טראמפ – לוקחת סיכון גדול על הכלכלה כולה במטרה לזכות בהובלה עולמית, עם צמיחה טכנולוגית וכללית. עצירה של ההשקעות ואף האטה בהן מסיבה כלשהי, עלולה להביא להיפוך המגמה בשווקים, שעלו בציפיה להמשך ההתפתחות וההשקעות המוגברות.

משבר חובות – יכול להידלק על ידי תנועת יציאה של מדינות, מאחזקה באג"ח אמריקאיות. מעת לעת תרחיש כזה עולה על סדר היום ומוזכר בעיתונות הכלכלית העולמית. יציאה של מדינה מהחוב האמריקאי עלולה לטלטל את שוק האג"ח שלה, להחליש את הדולר ולהביא לעליה בתשואות האג"ח. מצב זה יכול לטלטל גם את שוק המניות בארה"ב.

הזהב – כידוע מחירו עלה בחדות ושבר שיאים בשנה האחרונה. מאז שחדל להיות בבסיס הכסף העולמי, קיימות מעט סיבות לאחזקת רזרבות כספיות של מדינות בזהב. זה שנים רבות שהדולר והאג"ח של ארה"ב הוא הנכס שבו בנקים ומדינות החזיקו את הרזרבות הכספיות שלהם בבטחה, אבל לאחרונה, כפי שמעיד הביקוש לזהב, כנראה שהדולר והאג"ח האמריקאיות הפכו לפחות אטרקטיביים. 

שני הגורמים האחרונים יכולים להביא להיפוך במדיניות המוניטארית של ארה"ב – להביא לעליה בריביות במקום להפחתתם. חשוב לציין כי התערערות במישור החוב, האחזקה בנכסים אמריקאים ובריבית, הם אירוע מתפתח ולא כזה שלא צפוי להתפרץ בטווח החדשים הקרובים, אבל הוא הולך ומתפתח ברקע מזה תקופה ארוכה והוא עלול להתפרץ עם התערערות הכללית של הסדר הפיננסי הקיים.

אל זרמי העומק הנ"ל נכנס דונלד טראמפ והוא יצר לעצמו יכולת השפעה עצומה על החשיבה וההתנהגות של השחקנים הגדולים במגרש הכלכלי והגיאופוליטי. הדבר עלול להביא להתערערות המערכת הגלובלית העוטפת את השווקים. התערערות כזו יכולה להביא לתגובה לא מיידית, אבל היא בהחלט רחבה ומגוונת כדי שתוכל להתפרץ אל מעל פני השטח ולזעזע את השווקים.

חשוב לומר; בהווה יש נזילות רבה בשווקים, יש אמצעי ייצור רבים, ידע מדעי רחב, שליטה טובה יחסית בנתונים לצורך קבלת החלטות, מנגנוני תיאום ועוד. נראה כי העולם למד להתמודד עם משברים כלכליים ופיננסיים ועבר הוא עובר אותם בהצלחה. למרות זאת, אם אחד או כמה מהגורמים הנ"ל יחדיו יתפתחו וישנו את גישת המשקיעים מחיובית ואופטימית – לשלילית ופאסימית, נראה תנועה עצומה של כסף שיוצא מהשווקים.