מדד אג'יו גלובס: מלחמת הסחר מגיעה גם אל תיקי ההשקעות

מאבקי הסחר שאותם מובילה ארה"ב בראשותו של הנשיא טראמפ סיפקו לשווקים סיבה לתיקון ולירידות שערים במאי ● משקיעים ברחבי העולם כנראה מודאגים, אך אינם חוששים מקריסה שתבוא כתוצאה מכך

למדד תיק האג"ח עלה במאי בשיעור של 0.31%, בעוד שמן העבר השני, מדד תיק המניות דווקא ירד בשיעור של 3.73%, שיעור משמעותי הנובע גם מייסוף השקל ביחס לדולר, המצוי בשיעור לא מבוטל במרכיבי תיק המניות כתוצאה מהשקעה משמעותית במניות בארה"ב.

בגזרת התיקים המעורבים, מדד התיק המכיל עד 20% מניות ירד במאי בשיעור של 0.48%, ותוספת של 10% מניות עד ל-30% מהתיק הביאה את המדד לירידה של 0.9% במאי.

מדדי אג'יו מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים ומגוונים, בהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, איי.בי.איי, מיטב דש, הראל, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור, פרטיים, קיבוצים, מוסדות וארגונים. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור, והתשואות המחושבות מהוות מדדי השוואה לביצועי תיקים בעלי פרופיל דומה.

הבעייתיות של עולם ההשקעות המודרני

התשואות ב-2019 אכן נאות, אך ראוי לבחון אותן שוב, בצל אירועי הנפילות שהיו בשווקים בסוף 2018. בחינת התשואות וביצועי המדדים בראייה של 12 חודשים מעלה דברים חדשים ומעניינים, ובעיקר מדגישה את הבעייתיות הקיימת בשוקי ההון הסחירים. התשואה המצטברת ב-12 החודשים האחרונים היתה 2.41% בתיק האג"ח, 1.35% בלבד בתיק המנייתי ו-2.23% בתיק המכיל עד 30% מניות בעוד השאר באג"ח.

נציב מול התשואה את התנודתיות, סטיית התקן במונחים שנתיים, כדי לראות אם התשואה משתלמת ביחס לסיכון. כבר במבט ראשון ניתן לראות כי התנודתיות גבוהה ביחס לתשואה המתקבלת, וזאת בעיקר בתיקים המכילים מניות. אם סטיית התקן כה גבוהה, בוודאי גבוהה מהתשואה השנתית, הרי שבאופן תיאורטי, וגם מעשי, בשנה נתונה התשואה יכולה להיות שלילית.

כדי לדייק יותר, נבחן את היחס בין התשואה לסיכון, יחס אשר מהווה קירוב טוב מאוד למדד שארפ של התיקים. ניתן לראות כי ככל ששיעור המניות גדל כך המדד נמוך יותר, ואף מתקרב ל-0 כאשר כל התיק הוא מניות. לעומת זאת, בתיק האג"ח עדיין קיימת יעילות השקעתית, כך שתמורת הסיכון, התשואה גם היא מתונה, ואינה צפויה להוביל את המשקיע בפרופיל הסולידי לביצה טובענית כפי שהתיק המנייתי עלול לעשות.

מצב זה מראה על מחסור באיזון ראוי בין הסיכון לתשואה בשוקי המניות, אך למרות זאת משקיעים רבים, בכל רחבי העולם, נוטים להגדיל החזקה במניות. משקיעים לא נותנים משקל מתאים לאפשרות ההפסד. האם זו מעין התרחקות מדרך הישר, והיצמדות לגורם אשר לכאורה יכול לסייע לנו בהשגת היעדים, אף שבתוך כך הוא גם יכול לפגוע בנו? ייתכן, אך הנטייה קיימת וברורה, מאחר שמשקיעים הולכים אחר המקומות שבהם התשואה נמצאת, וזו נמצאת בשוקי המניות. נטייה זו עלולה לעלות ביוקר, כפי שקרה בסוף 2018, אך היא עדיין האפשרות המועדפת בשווקים, וזה עובד. כתוצאה מכך, ראינו עלייה חדה ומפתיעה בשווקים בארבעת החדשים שעברו מתחילת 2019, כתיקון לנפילות הקצרות אך החדות של סוף 2018.

המלחמה הכלכלית משפיעה על המניות

התיקון של מאי יכול היה להיות חריף יותר בהתחשב בחומרת ההשפעה האפשרית של מלחמות הסחר, או בתמונה הרחבה יותר, המלחמה הכלכלית שאותה מנהל הנשיא טראמפ. הנשיא האמריקאי הבטיח להחזיר את אמריקה לגדולתה, והכלכלה היא כלי הנשק המוביל בבניין הכוח והמעמד של ארה"ב מחדש. הכלים הכלכליים הללו מופנים לא רק אל סין, אלא גם מול מדינות נוספות, כגון מקסיקו והודו, ובאופן חמור יותר, מול איראן וונצואלה.

מן העבר השני, הכלים הכלכליים משמשים את ממשל טראמפ לקירוב בני-ברית, כמו ההודעה של הנשיא על כך שיימנע מלהטיל סנקציות, למשל במקרה של אוסטרליה. הבאה בבני-הברית הזו היא בריטניה, שתזכה מארה"ב לגיבוי בדמות של הסכם סחר שיקל עליה את הפרישה מהאיחוד האירופי ללא הסכם.

בכך למעשה, טראמפ מעלה שוב את גובה הלהבות במלחמה הכלכלית מול אירופה. ניתן להניח כי אלו לא אירועים בודדים אלא חלק ממסכת ארוכה, אולי מערכה, שאותה מנהלת ארה"ב, תוך שהיא הולכת ומרחיבה אותה מתוך אסטרטגיה ברורה להגדיל את משקלה בכלכלה העולמית ולהגדיל את המימוש בנכסיה הטכנולוגיים, הפיננסיים ואפילו התרבותיים, ולממש השפעה וכוח פוליטי.

לא הייתה זו המלחמה הכלכלית מול סין או הודו, אלא האיום על אירופה, שהביא את נשיאת קרן המטבע העולמית, כריסטין לגארד, להכריז על כך שהמלחמות הכלכליות עלולות לרסק את הצמיחה העולמית. עוצמתם של האירועים הביאה גם את השווקים לכדי תיקון, שהסתכם לירידה של כ-6.2% במרכיבי מניות חו"ל בתיקים, העוד שפיחות השקל ביחס לדולר בשיעור של כ-0.7% מיתן את ההשפעה לכ-5.5%. בישראל ההשפעה הייתה מתונה יותר והסתכמה בכ-2.85% במרכיב המנייתי, על פי הרכבו במדדים.

תוצאה זו משקפת כמובן את התוצאה של המניות על פי הרכבן במדדי התיקים, כאשר בשוק נראתה שונות גדולה בביצועים, עקב השפעות של תנודות חדות במניות מסוימות. מדד תל-אביב 125 ירד בכ-2.3%, מדד ת"א 35 ירד ב-3.4%, בעוד שמדד 60 SME, המכיל את מניות השורה השנייה, ירד בשיעור חד של 7.8%.

טראמפ מגייס את הריבית למלחמה

לעומת מחירי המניות שסבלו מהמלחמות הכלכליות, מחירי האג"ח נהנו מעליות שדחקו את התשואות למטה. הסיבה העיקרית לכך היא הלחץ של הנשיא טראמפ על הבנק המרכזי, ובאופן ישיר על נשיא ה'פד', להוריד את הריבית. הנשיא זקוק במלחמותיו הכלכליות להורדת ריבית, כדי לפצות על נזקי הצעדים ההתקפיים שלו, מעין ארטילריה שנועדה לחיפוי.

ההשפעה החיובית של הורדת הריבית, הן בכלכלה ובמחירים הריאליים והן בשוקי ההון, עשויה להקהות מעט את החששות של השווקים ואת חוסר הוודאות העולים בעקבות הצעדים של טראמפ, ומכאן חשיבותה.

נראה שאת הצורך הזה הבין לאחרונה גם נשיא ה'פד', והדבר הביא אותו לאותת על הורדת ריבית, ולהוביל בכך את שוקי האג"ח בארה"ב לראלי מחודש. מאחר שהחלטת הריבית של בנק ישראל לא הביאה את השוק לחשוב אחרת, וטיפחה את ציפיות המשקיעים בישראל כי הריבית לא תעלה גם כאן, נרשמה עליית מחירים נאה באיגרות החוב.

עמדותיו והודעתו של נגיד הבנק המרכזי, פרופ' אמיר ירון, זכתה לאמון מצד המשקיעים, מאחר שהוא התייצב מחדש מאחורי הצורך למנוע ייסוף מוגזם של השקל, והודיע כי הוא עשוי לרכוש דולרים אם השקל יתחזק בשונה מהמגמה העולמית בשוק המט"ח. בכך הנגיד, פרופ' ירון, נתן תוקף למחויבותו של הבנק המרכזי לפעול לכך שהשקל לא יתחזק יתר על המידה, ועליית ריבית היא כנראה צעד שיש להימנע ממנו אם רוצים למנוע התחזקות השקל.

עמדה זו הורידה את החששות וחוסר הוודאות גם בשוק המקומי, שפתח במהלך חיובי של עליית מחירים והתאמה כלפי מטה של עקום התשואות, יחד עם השוק האמריקאי. גם החודש, בדומה לחודש הקודם, הארוכות ביצעו את המהלך המשמעותי יותר לעומת הקצרות ובמישור אחר, השקליות עלו במידה משמעותית גדולה יותר ביחס לצמודות. לדוגמה, הצמודות לטווחים בינוניים עלו בשיעור של 0.23%, והשקליות לטווחים דומים עלו ב-0.57%. בטווחים הארוכים, הצמודות עלו ב-0.42% והשקליות עלו ב-0.9%.

כך נוצרה השונות החודש, בין תיקי אג"ח לתיקי מניות, כאשר כאמור הראשונים עלו ב-0.31% ואילו האחרונים ירדו ב-3.73% כאמור.

נראה כי הקליע האחרון טרם נורה במסכת המלחמות הכלכליות של הנשיא טראמפ, בדרכו להוביל את אמריקה חזרה אל גדולתה, וזאת לקראת הבחירות הבאות שייערכו שם בתוך פחות משנה וחצי.

יחד עם זאת, למרות החששות, נראה כי השווקים לא מתמוטטים ואינם מאבדים את כוחם לחלוטין, אלא דווקא ניזונים מהמגמות החיוביות, ואולי, לאט לאט, אף יהיה להם אמון בכך שהסדר הכלכלי העולמי החדש אשר ילך וייווצר בשנים הקרובות לא יזיק לכלכלה ולשווקים, אלא אולי אף יועיל להם. נראה כי הדבר נכון לפחות לגבי השווקים של ארה"ב, ולצידה, גם לישראל כבת-ברית.