בחמש השנים האחרונות התגברו שוקי ההון על כל זעזוע ושיבוש בכלכלה והמשיכו במסע עליות. מגפת הקורונה, התפרצות אינפלציונית ועלייה מהירה וחדה בריבית לא יצרו מיתון בכלכלה, אלא הביאו עוד עושר ונזילות, הדפסות כספים ועליית ערך נכסים. בנוסף, רווחים חריגים מהתפתחויות טכנולוגיות ושיפורים טכנולוגיים ושינוי בטעמי המשקיעים להעדפת מניות — יצרו עליות ממושכות ותחושת חסינות מפני הפסדים וירידות.
לעומת ישראל, המשקיעים בשוקי ההון בעולם מתחילים להבין את גודל האירוע, עקב עליית מחיר הנפט. שוקי המניות מאבדים גובה וכך גם שוקי החוב — וכתוצאה מכך, תשואות האג"ח נוטות לעלות.

בישראל תחושת החסינות לא נפגעה אלא להיפך, האופטימיות גדולה עוד יותר ונראית מנותקת מהסכנות המיידיות וממחירי המלחמה. ההנחה המובילה היא שהמלחמה תסתיים בקרוב ותביא עימה גם הסכמי שלום. אבל בפרספקטיבה גיאופוליטית רחבה, המלחמה באיראן עומדת להיות ממושכת ועשויה להוביל לשלב הבא והגדול יותר במסכת של החמרה בתחום הגיאופוליטי. המלחמה האזורית "שלנו" היא אירוע משמעותי במסכת של שינוי בסדר העולמי, שלב בדרך לעולם עם מלחמות ועימותים רחבים.
תחילה הייתה זו רוסיה שפלשה לאוקראינה והביאה את המלחמה אל סיפה של אירופה. שנייה זו המלחמה מול איראן שהייתה חייבת להגיע לאחר 7 באוקטובר, שהיה למעשה התחלה מוקדמת של תוכנית איראנית להשמדת ישראל. השלישית היא המהלך הצפוי של סין מול טייוואן או אולי מדינה נוספת בים סין הדרומי, למשל, הפיליפינים, מדינות שסין רואה כחלק בלתי נפרד ממנה.
עבור ארה"ב, "זעם אפי" היא מלחמה בהיקף גדול. הכוחות והאמצעים שהיא מפעילה הם רחבים ובכך היא נהפכת להיות לא רק הצבא הגדול בעולם, אלא גם הכי מאומן ובעל ניסיון מעשי בעולם, אחרי צה"ל. כעת, בהינתן שאיראן לא תיכנע, ארה"ב וישראל לא יכולות ולא מעוניינות להפסיק את המלחמה.
בנוסף קיים חשש שסין, שאותה טראמפ מגדיר כ"אויבת מספר אחת" של ארה"ב – תיהפך להיות פעילה במלחמה הזאת באמצעות סיוע לאיראן, מתוך אינטרסים שלה, לגבי צורכי הנפט שלה. גם רוסיה שולחת ידה ומסייעת לאיראן. מצד שני, ארה"ב מעוניינת לצרף מדינות אחרות למסע שלה מול איראן, וקוראת להן בגלוי לעשות זאת. כך קיבלנו מלחמה אזורית עם נטייה להתרחבות למפה העולמית.
זהו גם תהליך מתמשך של הסלמה שעשוי להוביל לאירוע גדול יותר בעתיד: פלישה של רוסיה למדינה נוספת באירופה? שעת כושר למימוש השאיפה בת היובל של סין לגבי טייוואן? מלחמה עולמית? נראה שהסביבה הכלכלית העולמית עומדת להשתנות לתקופה ארוכה, אולי לשנים. סביר להניח שאיתה תשתנה גם הקרקע שמזינה את שוקי ההון באופן שלא נראה זמן רב.
התאמה למצב מלחמה
מה זה אומר על שוקי ההון בשנים הקרובות? ראשית, הרעה בצמיחה הכלכלית. הסיבה המיידית לכך היא שמחירי הנפט, שחצו את רף ה-100 דולר לחבית, עשויים להמשיך לעלות. סיבה נוספת היא שמלחמות והוצאה ביטחונית מוגברת במיוחד כזו נוגסות בכלכלה ושואבות כוח, עושר ויכולת מהמשק האזרחי. במקביל, הן מייצרות אינפלציה עקב הצורך בתחרות עם הסקטורים היצרניים על המשאבים: כוח אדם, חומרים, מוצרים — אבל לא רק — גם הפניית משאבים כספיים למימון הוצאות הביטחון והמאמץ המלחמתי.
המאבק על המשאבים מוביל לאינפלציה ולריבית גבוהות יותר מהפוטנציאל ללא המלחמה, ומטיל עול על המשק ועל שוק ההון, שמתקשה ליצור רווחי הון בתנאים של ריבית גבוהה. נראה כי המשקיעים בעולם מבינים זאת. בארה"ב, התשואות על מכשירי החוב עולות, שוקי המניות יורדים, מניות מוצרי הצריכה נמצאות תחת לחץ והנגידים מאותתים כי יתקשו להוריד את הריבית.
בישראל, היחיד שמנסה לאותת לשוק כי קיים סיכון במצב הנוכחי הוא נגיד בנק ישראל, שבהחלטת הריבית האחרונה שלו הביע את הסכנה מהתהליכים האלה ושם אותם בחזית הסיבות לאי הפחתת הריבית. אבל האם המסר עבר אל המשקיעים? לא בטוח, שכן המשקיעים מתנהגים בישראל שונה מהעולם.
האם זאת השפעה תרבותית של מצב המלחמה התמידי וחסינות העדר שנוצרה? האם זו בגרות מקצועית וניסיון רב של משקיעים שיודעים כי כל משבר הוא זמני וחולף, כזה שייראה בעוד שנתיים כמו בליטה קלה בקו המגמה? האם זו שאננות וחוסר ניסיון הדרוש להבין את פוטנציאל הנזק של מלחמה מתמשכת על הכלכלה והשווקים?
כפי הנראה, במקרה הזה התשובה היא "כן" לכל השאלות. ישראל נמצאת בעין הסערה, בליבה של המלחמה הממושכת. לשמחתנו, ישראל נכנסה אליה כשהיא חזקה מבחינה כלכלית, אחרי עשור של צמיחה וצבירת עושר. אבל מלחמה ממושכת יוצרת כרסום ומחלישה את הכלכלה — וישראל אינה חסינה לכך. היא מגיעה מנקודה חיובית, אבל זה יתחיל לכרסם גם בה.
ושוקי ההון? הפעילים והשוק יצטרכו לעבור התאמה למצב של מלחמה, למצב של ריבית שלא יורדת, למחירי נפט גבוהים שפועלים כמו מס שמכביד את יוקר המחיה ומאט את הצמיחה, לחוסר ביטחון כלכלי וחוסר ודאות של הפירמות ושל משקי הבית. כל אלה נוצרים אחרי שנות אינפלציה, ולא בטוח שיש לצרכן יכולת לשאת זעזועים נוספים. לכן שוקי ההון נמצאים כנראה בסיומה של המגמה החיובית שמנצחת כל משבר — ויצטרכו להתאים את עצמם לתנאים של מלחמה ממושכת בשנים הקרובות.

