פרוטוקול של הדיון שהתקיים בתאריך 20.2.2022, בנושא התחממותה של הזירה הגיאופוליטית.
ד"ר גדעון בן נון ותא"ל (מיל.) אסף אוריון
הזירה הגיאופוליטית מתחממת
אוקראינה היא אירוע שמתפתח ונראה שרוסיה נמצאת שם על סף פלישה, סין – טאיוואן, שיחות על הסכם גרעין עם אירן בווינה, מלחמה כלכלית בין ארה"ב לסין ועוד.
נושא הדיון הינו התחממותה של הזירה הגיאופוליטית עם תת אלוף (במילואים) אסף אוריון,
חוקר בכיר וראש תכנית המחקר ישראל-סין, במכון למחקרי בטחון לאומי שבאונ' תל אביב .
נראה, שלאחר שנים רבות שבהן העולם בחר להימנע מחיכוכים גיאופוליטיים, הם חוזרים בצל הקורונה והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיה.
גדעון: אסף, תוכל לעשות לנו טיול מהיר סביב הגלובוס ולמנות את איזורי החיכוך?
אסף: במבט מהיר, ובעיקר במימד הצבאי:
- אוקראינה
- ארמניה-אזרביג'אן (מלחמה בסוף 2021)
- סביב סין:
- טאיוואן
- ים סין הדרומי והמזרחי
- גבול הודו
- צפון קוריאה
- אפגניסטאן
- תימן
- סוריה
גדעון: כיצד קרה שהגיאופוליטיקה כל כך נוכחת פתאום בסדר היום הגלובלי?
אסף:
- שינויים טקטוניים במערכת העולמית – כלכלה, טכנולוגיה וצבא.
- עלייתה של סין מול התפיסה שארה"ב נחלשת (פנימית וחיצונית), כבר מאז 2008.
- מעבר מעולם חד קוטבי לדו-קטבי, ואולי רב קוטבי.
- אתגרים משמעותיים לסדר העולמי הקיים, שעוצב אחרי מעII בהובלת ארה"ב.
- ארה"ב עוברת מהמלחמה בטרור (מזה"ת) לתחרות האסטרטגית (אינדופסיפיק).
- רוסיה מבקשת להמחיש שהיא מעצמה עולמית, ולא רק אזורית (תמרוני צי).
- הניסיון להתמקד באסיה יצר חלל באירופה ובמזה"ת ואל תוך החלל הזה נעות רוסיה ואיראן, בהתאמה.
אז בוא נתחיל מהנושא החם: אוקראינה .
מצד אחד נראה שפוטין נמצא בסמוך לעץ גבוה , בעוד המערב נותן לו סולם כדי לטפס על העץ……..אבל מהצד השני – ברור שהנושא מתפתח על המוטיבציה של רוסיה…והנה, הגענו למצב שבו כוחות משמעותיים – וכנראה מספיקים לצורך פלישה – ערוכים לכניסה לאוקראינה.
גדעון: איך הגענו למצב הזה?
אסף:
- ראיית רוסיה את אתגר ההתפשטות של נאטו מזרחה.
- זכויות היסטוריות באוקראינה.
- דמוקרטיה.
- תחילת המערכה הרוסית באוקראינה – 2014 – קרים ודונבאס.
- סנקציות.
- + שיקולי פנים.
גדעון: האם פניו של פוטין להשתלטות מלאה או רק להישגים חלקיים?
אסף:
- בין יכולות לכוונות.
- היכולות מאפשרות מרחב אופציות נרחב, מכלום ועד מערכה נרחבת.
- מימד מדיני (דרישות) צבאי (אפשרויות) ומידע/פסיכולוגיה – הונאה מול חשיפה.
- המערב חושף תוכניות ומהלכים רוסיים מתוכננים; אולי כוללים מהלכי הונאה.
- כמובן שאפשר לטעון שגם המערב מבצע הונאה.
גדעון: לפני שנעבור לצד השני של הגלובוס – לטאיוון – ובוא נדבר על מערכת היחסית החדשה -ישנה בין סין לרוסיה.
לפי מאמר של עודד ערן ושל צבי מגן מהמכון למחקרי בטחון לאומי, נוצרה הקבלה אידאולוגית בין סין לרוסיה והתאמה גבוהה במערך האינטרסים של השתיים. בשנים האחרונות, בהיותן נתונות במאבקים עם המערב, סין ורוסיה יצרו תיאום אסטרטגי בניהן…שלא לדבר על 'תור זהב' בניהן.
אסף:
- בשנות ה-70 הצליחה ארה"ב (קיסינג'ר וניקסון) להרחיק את סין מברה"מ (מלחמה קרה).
- בשנות ה-90' אחרי מלחמה קרה – היו קשיים – טיאנאנמן 1989, בלגרד 1999.
- בראשית ה-2000 הצטרפה סין ל-WTO בעזרת ארה"ב (תקוות: שחקן אחראי, דמוקרטיזציה).
- בעשור שעבר החלה התפכחות והבנה שזה לא קורה ולא יקרה.
- ממשל אובמה דיבר על הפיבוט לאסיה ועל המאה הפסיפית של ארה"ב.
- ממשל טראמפ כבר הגדיר את סין כאיום מס' 1 על הבטח"ל.
- ממשל ביידן ממשיך.
- רוסיה וסין – מצאו יריב משותף (ארה"ב והמערב), ויש יחסי קירבה בין המנהיגים.
- פועלות יחד לשינוי הסדר העולמי ולהחלשת ארה"ב והמערב.
גדעון: בהיבט של האינטרסים המיידיים של כל אחת מהן במדינה הנחשקת השכנה שלה (כלומר אלו של רוסיה באוקראינה והאלו של סין בטאיוון ) – וארה"ב שמהווה גורם הפרעה של כל אחת מהן – בנוגע למדינות הקרובות לה: ארה"ב מפריעה.
האם התיאום הזה ישפיע על פעילות כל אחת מהן בגזרתה הקרובה – לסין בטאיוון, ולרוסיה באוקראינה?
אסף:
נראה שכל אחת פועלת במסגרת שיקוליה, בגיבוי מדיני של השנייה.
הצהרה משותפת ערב פתיחת אולימפיאדת החורף – חזית מאוחדת וביקורת קשה על ארה"ב.
ההשוואה בין אוקראינה לטאיוואן מפתה אך בעייתית, הנסיבות שונות,
בעיקר בשל רמת המחויבות של ארה"ב להגנת טאיוואן (אינטרס חשוב).
גדעון: האם אחת מהן פועלת בשירותה של השנייה (כמסך עשן) או שכל אחת מהן שואפות למלא את כל האינטרסים שלה במקביל לשנייה ? כלומר, האם יש גם 'תשלום במזומן' ביחסים בניהן?
אסף:
- יש טוענים שתיזמון הלחימה באוקראינה מתחשב במשחקי החורף בסין, אבל אין לדעת.
- במימד הרחב – השותפות ביניהן מורכבת ועתירת מתחים – תחרות על השפעה במרכז אסיה.
- עליית מחירי האנרגיה בעקבות המשבר טובה לרוסיה ופחות רצויה לסין.
- אולם סין מסתמנת כיעד חלופי לייצוא גז רוסי לאירופה, וגם כמוצא כלכלי נוכח סנקציות.
גדעון: האם ייתכן כי שתיהן תפעלנה במקביל כדי להקשות על העולם למקד את התנגדותו?
אסף:
- מבחינת התיזמון – לכל אחת לוח זמנים שונה.
- המשבר שיצרה רוסיה באוקראינה מתחולל כבר.
- איחוד טאיוואן עם סין הוא יעד חשוב לשי ג'ינפינג, אך דחופה ממנו ההחלטה על הארכת כהונתו, שתתקבל בכינוס המפלגה בסוף השנה.
- נשמעו הערכות שמדובר באיום לשנים הקרובות, ושלא סביר שיתממש השנה.
…אם כך, נושא אוקראינה חשוב גם כמקרה מבחן עבור סין…
גדעון: בוא ניקח את זה לכלכלה: האם נדמה לי, או שזה באמת לא נראה טוב בהקשר של המאבק הכלכלי של ארה"ב בסין? האם הם לא יוצרים מצב שהכל אפשרי במלחמה הזו? מה שיוביל להחמרת תהליך ההפרדות הכלכלית של העולם?
אסף:
- התמונה מורכבת.
- מצד אחד – מגמות התל"ג, בודאי במונחי כוח קנייה, כבר מבשרות על כך שסין תעקוף את ארה"ב, אולי כבר בעשור הקרוב.
- סין גם קנתה אחיזה במרכיבים חיוניים של כלכלת העתיד, למשל מצברים, אנרגיה מתחדשת ומחצבים נדירים, והיא שולטת ברוב ספנות העולמית.
- מצד שני, בתחומים מסוימים היא חווה קשיים (שבבים), וגם בכלכלה שלה ישנם אתגרים מורכבים (בועות חוב ונדל"ן, התערבות מפלגתית בכלכלה, הזדקנות אוכלוסייה, אתגרי אקלים וסביבה).
- חשוב לפתח מדדים משוכללים להשוואה מורכבת, איכותית וכמותית, כי מדד אחד אינו מספר את כל התמונה.
גדעון: שאלה לקראת סיכום: אני מבקש להתייחס למאמר האחרון שפירסמת יחד עם אלוף (במיל.) עמוס ידלין, מאמר שמדבר על הוואקום שארה"ב משאירה עוד מאז ממשל אובמה:
- האם אנחנו בעידן חדש של היעדר בעל בית – ….או יותר חריף – ייתכן מצב שבו סין ורוסיה תתחזקנה ושתיהן – מדינות שתומכות באיראן…? – כך שלאירועים הללו יכולה להיות השפעה 'מדבקת' שתביא להחמרה בתהליך הנושא האיראני ?
אסף:
- האיום מצד איראן, כזכור, הנו גם בתחום הגרעיני וגם באמצעות מפעל לוחמת השלוחים שלה.
- כאשר ארה"ב מבקשת להסיט משקל מזרחה, לאסיה, ונאלצת לכבות שריפה באוקראינה, ברור שהקשב שלה למזרח התיכון יורד, ובתוכו לנושא האיראני.
- איראן חשה מעודדת ממה שהיא מזהה כהיחלשות ארה"ב העולם ובאזור, מגבירה את תוקפנותה ומקשיחה עמדות במו"מ בוינה.
- מנגד, ארה"ב אינה מגיבה על תוקפנות זו, וקיים חשש שהיא חותרת להסכם עם איראן גם בתנאים בעייתיים.
- ימים יגידו.
