הסכם סחר חדש ומהותי
באמצע נובמבר נחתם הסכם סחר מהותי בכל קנה מידה.
הסכם זה Regional Comprehensive Economic Partnership (RCEP) כולל את מדינות דרום מזרח אסיה, בהן אוסטרליה, דרום-קןריאה, יפן, ניו זילנד ואחרות, בראשן סין. לפי שעה הודו לא הצטרפה.
מדובר בהסכם שכולל הן את נושאי הסחר החופשי (מכסים) והן נושאים של סביבה, כוח אדם, בעלות על נכסים ועוד. זה הסכם הסחר הגדול בעולם, כולל מדינות המייצרות יחדיו כ- 30% מהתוצר העולמי.
על פי ניתוח של ה- Economist, ההסכם מציב את סין במעמד חדש, ככוח כלכלי מוביל ללא עוררין בסביבת אסיה, זאת בוודאי כאשר ארה"ב שקועה בצרותיה בעקבות משבר הקורונה.
כמו כן, כפי שתואר על ידי תא"ל (במיל.) אסף אוריון מהמכון למחקרי בטחון לאומי – בריאיון שפורסם באתר אג'יו, סין מבקשת לממש את חזון "סין הגדולה". כדי לממשו היא נמצאת בתהליך העשוי להוביל לכך שהיא תתבע את כוח השפעתה הצבאי באמצעות אירועים גיאופוליטיים של שימוש בכוח צבאי (מוגבל יחסית), זאת בתמורה ובאופן ההולם את עוצמתה הכלכלית. מאחר והסכם זה מחזק הן את עוצמתה הכלכלית של סין והן את שליטתה באיזור ים סין הדרומי, ניתן להסיק כי הדבר מקדם גם את הסיכוי לחיכוכים גיאופוליטיים באיזור.
ההסכם יכול לבוא על חשבון ארה"ב
בהקשר הכלכלי, ניתן להניח כי סין תתחזק כתוצאה מן ההסכם. הוא עשוי להביא לשיפור בתנאי הסחר עם שותפותיה הטבעיות ולהגברת הפעילות הכלכלית מולן.
הדבר יכול לחזק את סך הפעילות הכלכלית של סין ולסייע לה בצמיחה. הוא יכול גם לסייע רבות בעיצוב ובקידום של סין כמעצמה כלכלית המתחרה בארה"ב.
הדבר עלול לפגוע בארה"ב בשני אופנים עיקריים:
הראשונה היא בהרעת תנאי הסחר שלה מול המדינות שנכנסו להסכם החדש עם סין. יש כמה מדינות שנמצאות ברמת פעילות גבוהה עם ארה"ב ולכן, בהקשר של מדינות אלה, ההסכם עלול לפגוע בה. כיצד? על ידי החלשת מעורבותן הכלכלית עם ארה"ב כפי שנחתמה בהסכם TPP – הסכם הסחר הטראנס-פאסיפי. מדובר במדינות כמו יפן ודרום קוריאה, כמו גם אוסטרליה.
לכן, הפגיעה השנייה בארה"ב קשורה למלחמת הסחר עם ארה"ב. המאבק הלכלכי של ארה"ב מול סין שעליו דובר גם כן בריאיון הנ"ל, יכול לקבל תפנית לרעת ארה"ב כתוצאה מההסכם החדש. מדוע? מכיוון שהלחץ של סין להגיע להסכם חדש יכול להביא לחיזוק כוחה במו"מ מול ארה"ב ולעומת זאת להביא את השנייה לעמדת נחיתות במאבק הכלכלי, במלחמת הסחר.
וכמובן – הזווית של הקורונה
נראה כי סין עומדת לצאת ממשבר הקורונה ללא פגיעה משמעותית, בעוד ארה"ב עדיין שוקעת אל תוך המשבר. נראה כי לסין אין תופעות לוואי בעוד לארה"ב (כמו גם מדינות נוספות) מצפה דרך ארוכה של שיקום הכלכלה בעקבות הקורונה. סין נמצאת בעמדה של צמיחה ברמות הייצור בעוד ארה"ב ומדינות נוספות נמצאות במצב של אבטלה גבוהה וחולשה יחסית בשוק הצריכה המקומי.
כעת, ההסכם החדש עשוי להוסיף לכוחה הכלכלי של סין ולאבטח את התהליכים הכלכליים שלה ואת צמיחתה ושליטתה הכלכלית והפוליטית באיזורה ובעקבות כך, גם באיזורים אחרים. במילים אחרות, ההסכם מצטרף אל ההתאוששות הכלכלית של סין בכך שהוא ממצב אותה בעמדת הובלה בדרכה למעצמה כלכלית, הפעם כ"גוש" ולא רק כמדינה בודדת. בגוש זה משתפות פעולה גם שותפות "טבעיות" של ארה"ב, כגון אוסטרליה שנקרעת ממילא בין שני הקטבים, בין המעצמה האיזורית לבין המעצמה העולמית, ארה"ב.
סיכום
הסכם ה- RCEP עשוי להתברר די בקרוב כגורם המשנה את מהלך העניינים בהפיכתה של סין למעצמה כלכלית עולמית באופן שיאיים על מעמדה של ארה"ב בתוך שנים ספורות.
במונחים מעשיים, ההסכם עשוי לחזק את סין ומעלה את הכדאיות בהשקעה אסטרטגית במניות בסין, בראיית השנים הקרובות.
כמו כן ההסכם יכול לחזק את היואן הסיני בשנים הקרובות ולמצב אותו כמטבע אלטרנטיבי לדולר.
