השחקנים הראשיים שמשפיעים על מחירי הזהב השחור
בשנה האחרונה אנו עדים לתנודות קיצוניות במחירי הנפט. כדי להבין את שינויי המגמה החדים במחירו של "הזהב השחור", נדרש תחילה להבין מיהם השחקנים/המשתנים הראשיים אשר יקבעו את המשך תנודתיות המחירים בתקופה הקרובה.
רגע לפני שנמשיך, נתעכב מעט כדי להכיר את סוגי הנפט הנפוצים שאותם אנו מייחסים כבנצמ'רק העולמי במעקב אחר מחירי הנפט. קיימים יותר מ-100 סוגי נפט, המסווגים לפי שלושה קריטריונים – מוצא גיאוגרפי, משקל סגולי ושיעור הגופרית. כאשר מצטטים בתקשורת את מחירי החוזים על הנפט מתכוונים בדרך כלל לחוזים מסוג WTI ולחוזים מסוג ברנט. נפט מסוג ברנט נמצא בים הצפוני ומופק בעיקר על ידי בריטניה ונורבגיה, ואילו נפט מסוג טקסני קל ומתוק (WTI) מצוי בדרום ארה"ב ובמפרץ מקסיקו. בהתאם לשמו, ה-WTI קל יותר מהברנט והוא בעל שיעור נמוך יותר של גופרית ולכן נחשב כ"מתוק" יותר ובעיקר, נקי יותר מיסודו.
ערעור האיזון בין ביקוש- היצע ומלאי, מובילים לתנודות במחירי הנפט
לכאורה מחירו של מוצר/סחורה נקבע באינטראקציה שבין ההיצע לביקוש וכך גם מחירו של הנפט. אולם, בעוד שבשוק משוכלל, הצרכנים והיצרנים פועלים באופן רציונלי כשהם משוחררים ממגבלות, כשהכמות המיוצרת והכמות המבוקשת של מוצר נקבעים אך ורק לפי מחיר השוק שלו, מחירו של הנפט מושפע בצורה מהותית ממגוון רחב של משתנים בעלי השפעה מקרו כלכלית וגאו- פוליטית.
הצניחה החריגה ביותר במחירי הנפט בתקופה האחרונה הושפעה בעיקר מעודף היצע שנבע מחילוקי דעות בין חבריOPEC , לצד עצירת ביקושים כתוצאה מהסגר שהוטל בשווקים לצורך עצירת התפשטות וירוס הקורונה.
גורם מהותי בקביעת היצע הנפט הוא ארגון אופ"ק (OPEC -Organization of the Petroleum Exporting Countries). קרטל זה מאגד 14 מדינות שמצויות בברית עם תריסר יצרנים אחרים, אשר אחראים יחדיו על ייצור של כמחצית ממכסת ייצור הנפט העולמי.
מטרת הארגון היא לווסת את קצב הפקת הנפט באמצעות שיתוף פעולה בין המדינות המייצאות אותו, ובכך להשפיע על מחירו. אולם, חוסר הסכמות בין חברי הארגון והמדינות שמצויות עימו בברית, נחשב לשכיח מאוד ומוביל לשינויים חדים במחירו, כפי שראינו בחודשים מרץ ואפריל 2020.
בחודש מרץ, רוסיה התנגדה לבקשתה של סעודיה להפחתת ייצור ולנוכח סירוב זה, החליטה סעודיה לנקוט בגישה תוקפנית ולהעלות את היקף הייצור באופן חד. בנוסף, פתחה סעודיה במלחמת מחירים עם הרוסים במסגרתה הורידו הסעודים מחירים ללקוחות רוסים במטרה לנטול את פלח השוק הרוסי. מפיקים אחרים נאלצו להתיישר עם האסטרטגיה הסעודית והגדילו גם הם את מכסות הייצור שלהם, מה שהוביל לחוסר איזון גבוה מבחינה היסטורית בין היצע וביקוש וכנגזרת מכך, לנפילה חדה במחירים.
העלייה החדה בהיצע הנפט התקיימה לצד ירידה בביקושים כחלק מההשלכות של ממשלות בעולם לעצור את התפשטות וירוס הקורונה. מדינות רבות בעולם הגבילו את תנועת האנשים והסחורות וכן את הפעילות הכלכלית כדי להכיל את המגפה, מה שהוביל לצניחה היסטורית של יותר מ- 20% בביקוש העולמי לנפט בחודש אפריל 2020 (גרף 1).
חוסר האיזון בין ההיצע לביקוש משפיע באופן ישיר על מלאי אחסון הנפט שכיום נמצא ברמות גבוהות היסטוריות, ומצוי כיום בכמות של כ- 530 מיליון חביות כאשר הקיבולת העולמית המקסימלית מוערכת בכ- 700 מיליון חביות. המחסור בשטח האחסון הזמין הוביל באפריל לקפיצה בעלויות האחסון שלו וכך הגענו למצב אבסורדי בו ספקים ויצרנים נאלצו לשלם לספקים אחרים תשלום בעת מסירת הנפט כדי לאחסנו.
האם מגמת התאוששות המחירים תימשך?
כאמור לעיל, מתחילת השנה, מחירי הנפט ירדו בחדות. חבית נפט מסוג ברנט ירדה מכמעט 70 דולר לחבית לרמה נמוכה מ-20 דולר. נפט מסוג WTI ירד מרמת מחיר של כ-60 דולר לרמה היסטורית שלילית של מינוס 37 דולר לחבית בחודש אפריל. כיום שני סוגי הנפט התאוששו באופן חלקי ונסחרים ברמת מחירים של כ-35 דולר לחבית (גרף 2).
על אף שמחירו של הנפט נראה עדיין נמוך בהשוואה למחיריו בתחילת השנה, יש לקחת בחשבון כי עודף ההיצע שהוביל לירידת המחירים, עשוי להישאר עימנו בתקופה הקרובה.
פתיחת הסגר שהוטל בתקופה האחרונה בשווקים רבים בעולם, אומנם הובילה להתאוששות מסוימת בביקושים ולצמצום הפער מההיצע, אך איש אינו יודע האם אנו לפני התפרצות מחודשת של וירוס הקורונה ומתי הביקושים ישובו לרמות שלפני התפרצות המגפה.
על אף הסכמות על קיצוץ תפוקה בין חברי אופ"ק לרוסיה, יש לזכור כי חברי הארגון פועלים מתוך אינטרסים ושיקולים שונים זה מזה וכי לא פעם הם הפרו את הבטחותיהם בעבר, נתון שמעמיד בספק גם את הסכם קיצוץ התפוקה האחרון שנחתם במאי 2020.
לפיכך, אנו מעריכים כי ההתאוששות המרשימה במחיר הנפט מ"אפס" לכ- 35$ בסוף השבוע האחרון, עשויה להגיע לסיומה בתקופה הקרובה, תוך התייצבות של השוק בסביבה של 35$-50$ לחבית, לעומת סביבת מחירים של 50$- 60$ לחבית, אשר שררה בשנת 2019.
על אף התנודתיות הגבוהה במחיר הנפט, משקיעים רבים בחרו להיחשף לתעשיית הנפט באמצעות תעודות סל אשר רוכשות חוזים על הנפט, מתוך ציפייה כי מחיר ה"זהב השחור" ימשיך להתאושש. יש לזכור שמלבד דמי הניהול שברכישת תעודת הסל, ישנה עלות נסתרת של גלגול החוזה בכל חודש ורכישת חוזה חדש בעלות של כ-8% בשנה (מצב של קונטנגו בשוק החוזים העתידיים בו המחיר העתידי גבוה ממחיר הנוכחי). כמו כן, יש לזכור שרכישת התעודות מתבצעת בדולרים ועל כן הקונה חשוף גם להפרשי תשואה עקב שערי מט"ח (עלות נטרול החשיפה היא כ- 2% בשנה).
לאור האמור לעיל, כשבוחנים השקעה ישירה בנפט או לחילופין באמצעות חוזים – כדאי לקחת בחשבון מעבר לשיקולי הביקוש-היצע-אחסון גם את ההסתברות להתערבות פוליטית וגם את העלויות הנלוות לרכישת המכשירים הפיננסיים עצמם.
התנודתיות במחירי הנפט מדגישה כי הבחירה במכשירים פיננסיים מתאימים היא קריטית ואינה מתאימה לכל משקיע. השקעה זו צריכה להתבצע לאחר ניתוח מפורט על סמך מאפייני הלקוח, מטרות ההשקעה שלו והעדפותיו והיא יכולה להתבצע באופן ישיר, כהשקעה ישירה במניות אנרגיה או כחשיפה עקיפה דרך תעודות סל, מטבעות ואינפלציה.
