פעילות ריאלית: המאבק בוירוס הקורונה הוביל לשיתוק כמעט מלא של המשק
עד לתחילתו של חודש מרץ 2020, נתוני הפעילות הכלכלית במשק היו חיוביים במרבית הענפים.
מסיכום מאזן התשלומים של ישראל לשנת 2019, עולה כי העודף בחשבון השוטף הסתכם ב-14.3 מיליארד דולר(לעומת עודף של 9.5 מיליארד דולר בשנת 2018). העודף הושפע לטובה בעיקר מעליה ביצוא הסחורות והשירותים שעלו ב-5% לעומת שנת 2018.
התפשטות וירוס הקורונה בישראל בחודש מרץ, הובילה לחקיקת תקנות חירום במשק, שיצרו שיתוק במרבית הענפים. ענפי שירותי האוכל (מלבד רשתות המזון), המסחר והתיירות, נמצאים בהשבתה כמעט כוללת. חלק גדול מענפי השירותים, הטכנולוגיה והתעשייה מושבתים, כאשר החלק הארי שנותר מתפקד, עושה זאת מהבית.
המדד המשולב של בנק ישראל, המשקף את קצב הצמיחה הפוטנציאלי של המשק, עלה בחודש פברואר ב-0.26%. מדד זה חושב על סמך נתונים לינואר ופברואר, טרם ההחמרה החדה במשבר הקורונה בישראל ובעולם במהלך חודש מרץ. המדד המשולב באותה תקופה הושפע לטובה בעיקר מעלייה בייצור התעשייתי ובפדיון ענפי המסחר הקמעונאי והשירותים בינואר. (גרף 1).
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% בחודש פברואר, כאשר ב- 12 החודשים האחרונים רשם המדד עלייה מינורית של 0.1% בלבד (גרף 2). עליית מחירים בולטת נרשמה בסעיף ירקות ופירות טריים ומנגד, ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הלבשה ותקשורת. בעקבות שיתוק מרבית המשק בחודש מרץ, חלק ניכר מסעיפי מדד המחירים לצרכן הפכו ללא מדידים, מה שעלול ליצור תנודתיות גבוהה במדדי המחירים אשר יפורסמו בחודשים הקרובים.
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה החודש להשיק תכנית לרכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני בהיקף של כ- 50 מיליארד ש"ח, במטרה להקל על תנאי האשראי במשק ולתמוך בפעילות הכלכלית וביציבות הפיננסית. החודש לא פורסמה הודעת ריבית וההודעה הבאה תתפרסם בתאריך 06/04/20. עצירה בכניסת הון זר לישראל, לצד עליה בצורך בביטחונות דולריים, הובילו החודש את הדולר להתחזקות של 2.83% מול השקל. התיסוף בשער הדולר התמתן במהלך החודש לאחר התערבותו של בנק ישראל, אשר פעל להרחבת היקף עסקאות ההחלף של השקל-דולר.
* כל הנתונים – מגמה, בשיעור שנתי
שוק העבודה: היפוך מגמה, צפי לזינוק משמעותי בשיעורי האבטלה
התפשטות וירוס הקורונה בישראל ועליית המדרגה בצעדי המנע כנגדו, הביאו בחודש מרץ לשינוי מגמה משמעותי בשוק העבודה בשראל. נתוני הלמ"ס שפורסמו החודש אינם משקפים את כניסתו של המשק למצב החירום בו הוא מצוי כיום.
שיעור האבטלה בחודש פברואר עמד על 3.4% (לעומת 3.6% בחודש ינואר). שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בחודש פברואר, ירד ב-0.1% ועמד על 62.9%. שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) נותר בחודש פברואר 2020 ללא שינוי מחודש קודם ועמד על 60.7%.
לאור הידוק מגבלות התנועה שנכנסו לתוקפם החודש, חלה עליה חדה במספר דורשי העבודה בישראל. מרבית דורשי העבודה הינם עובדים שיצאו לחל“ת וזכאים לתשלום מוגבל של 422 ₪ ליום,. עובדים אשר יצאו לחל"ת אינם מוגדרים כמובטלים על פי הלמ"ס, כיוון שאינם מחפשי עבודה, אולם מספר לא מבוטל מהם עשוי להיכלל בהגדרה זו עם תום המשבר.
שוק העבודה נפגע בצורה ניכרת ממשבר הקורונה: מספר דורשי העובדה החדשים בחודש מרץ, עומד על כ-830 אלף. לאור כך, ישנו צפי לקיטון משמעותי במספר המועסקים ולזינוק בשיעור האבטלה.
שוק האג"ח: עליית תשואות וירידות שערים בכל האפיקים
התנודתיות הגבוהה בשווקים התבטאה בחודש מרץ היטב גם בשוק האג"ח. פדיונות מסיביים בקרנות הנאמנות הובילו לעליית תשואות ולירידות שערים חדות באג"ח הממשלתיות והקונצרניות כאחד. רכישת אג"ח ממשלתיות שביצע בנק ישראל, בהיקף של כ- 50 מיליארד שקל, הובילה במהלך החודש להתמנות בעליית תשואות אגרות החוב הממשלתיות, שירדו פחות מאגרות החוב הקונצרניות בעלי מח"מ דומה. מדד התל בונד השקלי (דירוג ממוצע AA-) ירד בחודש מרץ ב- 8.46% ואילו התל בונד 60 צמוד המדד (דירוג ממוצע AA) ירד ב-6.45%. האג"ח הממשלתיות השקליות (2-5 שנים) ירדו החודש ב- 0.83%, והאג"ח הצמודות במח"מ דומה ירדו ב- 3.44% במהלך החודש.
שוק המניות: ירידות שערים קיצוניות במדדים המובילים
התפשטות נגיף הקורונה בחודש מרץ, בעולם בכלל ובישראל בפרט, הובילה לעלייה משמעותית בתחושת חוסר הוודאות של המשקיעים שביצעו פידיונות משמעותיים בשוק המניות המקומי. המדדים המובילים בתל אביב רשמו ירידות שערים קיצוניות אשר גרמו למחיקת מרבית התשואות שהושגו בשנת 2019.
מדד ת"א 35 ירד החודש ב-17.0%. מדד ת"א 90 השיל מערכו 18.09% ומדד ת"א 125 נחלש ב-17.22%
השורה התחתונה: התפשטות נגיף הקורונה והרחבת הסגר על המשק במהלך חודש מרץ, הובילה לפגיעה משמעותית בפעילות הריאלית ולעליית ההסתברות למיתון במשק בתקופה הקרובה. שיתוק במרבית ענפי המשק, לצד זינוק במספר דורשי העבודה והיוצאים לחל"ת, פוגע בהכנסתם הפנויה של משקי הבית, מעיב על הצריכה הפרטית ועל פוטנציאל הצמיחה של המשק בטווח הקרוב. סביבת האינפלציה, אשר מושפעת הן מהחולשה בפעילות הריאלית במשק והן מהירידה החדה במחירי הנפט, מתקשה להתרומם לעבר הגבול התחתון שהגדיר בנק ישראל. ירידה חדה בהכנסות המדינה ממיסים, לצד הקצאת חבילת סיוע למגזר העסקי ולמשקי הבית, וכן עליה משמעותית בהוצאות הבריאות ודמי האבטלה, עשויים להוביל לזינוק ניכר בגירעון הממשלתי. תחושת חוסר הוודאות והתנודתיות החדה בשווקים משפיעים לשלילה על שוק המניות המקומי שירד בחדות החודש.
