שנת 2025 הביאה עימה אירועים עצומים, משני מציאות, עולים על כל דימיון: ניסיון דרמטי של נשיא ארה"ב לעצב מחדש את הכלכלה העולמית כחלק מ"תחרות המעצמות", פתיחת הדרך לתקיפה באיראן והתמודדות עם הסיכון העיקרי של מדינת ישראל, שלב חדש במהפכה הטכנולוגית של העידן המודרני (כוח החישוב והשימוש במידע) ועוד.

בניהול השקעות וחסכונות לעתיד – המיקוד שלנו צריך להיות בשוק ההון – מה ואיך מכל האירועים הללו ואחרים, ישפיע על השווקים ועל התשואה על חסכונותינו והאם קיים איום על חסכונותינו והשקעותינו הפיננסיות. כדי לענות על כך, ננסה לעשות סדר בדברים ולספק תחזיות להמשך. בבואנו לענות על השאלה הנ"ל – ננסה לעשות בקצרה סדר בשלושה תחומים:

• ביצועי הכלכלה הריאלית ובעיקר הצמיחה הכלכלית המבוססת על הטכנולוגיה.
• מחיר הכסף (הריבית).
• תהליכים 'מעצבים', בניהם גיאופוליטיקה, דמוגרפיה ושכר עבודה, התפתחות הטכנולוגיה ומצב ההון.

בין שלושת התחומים הנ"ל מתפקדים באופן רציף – מחירי התשומות ובראשן האנרגיה, מחירי העבודה, המיסים ובסופו של דבר, מחירי המוצרים והשירותים – וכן שערי המטבעות.

סיכום הדברים

להלן הטענה העיקרית והכללית העולה מן הניתוח שלהלן: הכלכלה העולמית לא יציבה, נמצאת ב'נסיגה' עם אינפלציה וריבית 'לא נמוכות', אולם התהליכים המעצבים פועלים בצורה מאזנת ויוצרים שיווי משקל ביניהם באופן הבא: הגיאופוליטיקה והדמוגרפיה – כוחות המשפיעים לרעה אבל הם מאוזנים על ידי ההתפתחויות בטכנולוגיה יחד עם נזילות ורמת עושר גבוהות – שני אלו מספקים כוח חיובי המאזן את הכוחות השליליים.

כתוצאה מכך, שוקי ההון נמצאים בפרופיל חיובי יחסית, המייצר ביטחון למשקיעים ברחבי העולם עקב התגברות על משברים וזעזועים המתרחשים מעת לעת, עם מחירי אנרגיה יציבים ואף בנטייה לרדת, עם יציבות בריבית שאינה גבוהה מדי, עם אופטימיות שמבוססת על התפתחויות טכנולוגיות ועם עושר שנצבר בשנים האחרונות עקב עליית מחירי נכסים, מגמות דמוגרפיות, התפתחויות טכנולוגיות והדפסת כסף.

לפי שעה, קשה להעריך כי מערך העניינים המוליך את השווקים בכיוון חיובי, יופר. קיימת הערכה כי האיזון הנוכחי במציאות הגלובלית – יימשך ולכן האופטימיות בשווקים גם היא נמשכת. האיום העיקרי היה טראמפ ומהלכיו בניסיון לעצב מחדש את הכלכלה העולמית, אבל הוא נסוג כשראה את תגובת המציאות והשווקים הפיננסיים. במקביל, החיווי שהציבור בעולם מקבל באמצעות התפתחות טכנולוגית המידע ("עץ הדעת") ותחושת 'החסינות הכלכלית' שנוצרה עקב העושר והנזילות בצירוף ביטחון בתעסוקה ובשכר, גוברים על תחושות של חוסר ודאות ב'ציבור' בעולם, על חששות בתחום הכלכלה ועל החשש מפני נפילות בשווקים.

כך, למרות אירועי הענק, עולם כמנהגו נוהג והביטחון ביציבות עדיין קיים ומניע את השווקים בהווה וכך כנראה גם בעתיד הקרוב, הנראה לעין. מה שעלול לשבש את האיזון הוא התפרצות אינפלציונית נוספת, כמו זו שהתרחשה לאחר תקופת הקורונה – מצב שהינו אפשרי בהווה, גם בארה"ב – בעקבות המכסים וגם בישראל – בעקבות המלחמה. לכן, ברמה האסטרטגית יש מקום לשמור על מידה של זהירות ולא התקפיות במדיניות ההשקעות בתיקי ההשקעות במרכיבי האג"ח מכיוון שלמרות הענן הוורוד של אופטימיות ואפילו אופוריה אחרי המלחמה – עדיין קיימים איומים הן על כלכלת ארה"ב כמכתיבה את המגמות בשוקי ההון והן על כלכלת ישראל, שהאתגרים אחרי המלחמה הם עצומים ולא ברור אם תעמוד בהם. דברים אלו מחייבים מידה גבוהה של שמרנות במרכיבי האג"ח.

מה כן ניתן לשנות? ניתן לבצע מהלכים התקפיים טקטיים בתקופה הקרובה – כלומר, לתזמן שוק המניות במטרה להנות משינוי באווירה בשווקים, תוך העדפה לשוק הישראלי או ביטול העדפה לשוקי חו"ל. כמו כן ניתן ונכון להוריד את משקלו של הדולר בתיקי ההשקעות לאור תהליך שהחל (וזאת ניתוח נפרד על) ירידת מעמדו העולמי של הדולר, לאור מדיניות טראמפ ובמקביל לגוון את האחזקה המטבעית – גם למטבעות אחרים.

להלן הרחבה, הסברים וגרפים שמסבירים את הדברים הנ"ל.

ביצועי הכלכלה האמריקאית

נתייחס בעיקר לכלכלת ארה"ב ונציין אתגר משמעותי המאפיין כל אחת מהן.

ראשית נציין כי קיים ניגוד בין התחזיות לצמיחה כלכלית לבין האופטימיות של שוקי המניות. תחזיות הצמיחה הופחתו בשנה האחרונה, כולל ובעיקר תחזית הצמיחה של כלכלת ארה"ב.

לפי קרן המטבע הבינלאומית (IMF), שיעור הצמיחה הממוצע בכלכלות המפותחות אמורה להיות השנה, כ- 1.4%, עם אינפלציה של כ- 2.4%, כלומר שחיקה ריאלית בשיעור של כ- 1%. לפי הערכה הקרן המצב אמור להשתפר קלות בשנת 2026. שיעור האינפלציה שהצטבר ב- 5 השנים האחרונות הוא כ- 20%, כאשר במקביל השכר עלה, אך בעיקר במשרות שכר נמוך הדורשות הכשרה מעטה . לכן, בכלל המשק מתקיימת שחיקה ריאלית בכוח הקניה והרעה במצבו של הצרכן בארה"ב (וכך גם במדינות רבות אחרות). שחיקה זו מהווה מקור רגישות וסיכון לצמיחה והיא עלולה להביא להאטה כלכלית. מצב זה מרחיק גם את הורדת הריבית על ידי ה'פד' ולכן ריבית המשכנתאות סמוכה ל- 7% והדבר עלול לבלום את שוק הדיור, שכבר נמצא בחוסר וודאות וקצב המכירות בו נמוך מזה שהיה לפני שנה.

וכעת מצטרפים המכסים של טראמפ: אלה שיבשו בצורה משמעותית את מהלך הכלכלה בדגש על הסחר חוץ ומחירי מוצרי הצריכה. היבוא אל המשק הצטמצם משמעותית (גרף) ולמרות שהוא חוזר ומתחדש לאחרונה עם הגעת הממשל להסכמי סחר, ההיצע המצומצם שכבר נוצר במחצית הראשונה של השנה, עלול להוביל להמשך עליות המחירים בארה"ב ו/או הורדת רווחיות של חברות. תמונת המצב בארה"ב, שבה בין היתר קיימים מחירי מוצרים גבוהים, האטת עסקאות בשוק הדיור ואף השתתפות של ארה"ב במלחמה במזרח התיכון, כל אלו גורמים לירידה משמעותית בסנטימנט הצרכני של הציבור בארה"ב, על פי המדידה של מישיגן (גרף).

לכלכלת ארה"ב ולדולר יש תפקיד משמעותי בעיצוב שיווי המשקל העולמי ובעיקר מחירי הסחר העולמי ואלו הופרו עקב המיסים. שינוי מערך הסחר העולמי ומדיניותו של טראמפ והלחץ להורדת הריבית הדולרית יוצרים בהווה לחץ על הדולר והם עלולים לפגוע במעמדו בעולם. לאחרונה כבר ניכרת חולשתו של הדולר בעולם, למרות הריבית הגבוהה הקיימת בארה"ב אל מול מטבעות עיקריים של שותפות הסחר שלה, למשל האירו, קנדה וסין שהורידו ריבית כאשר למרות זאת המטבע שלהם התחזק אל מול הדולר.

באשר לכלכלת ישראל

לא רק כלכלת ישראל אלא מדינת ישראל כולה נמצאת בנקודה מיוחדת. לפי מיטב הערכות המומחים, נגרם נזק משמעותי לתכנית הגרעין והטילים האיראנית והתוצאה היא הפחתה משמעותית באיום על הקיומי על מדינת ישראל. כמו כן – התקיפה באיראן יצרה מציאות חדשה שבה ישראל יכולה ונכונה לפעול כמעט ללא גבולות כדי להגן על עצמה.

זהו תרגום מהותי, הכרחי, ברור ומיידי של הכוח הצבאי – לכוח הרתעתי שהיה לקוי באופן שאינו  סביר אל מול מאמצי הצבא ויכולותיו בעשרות השנים האחרונות. לדבר יכולה להיות השפעה משמעותית על מצב המדינה, על מעמדה המדיני והכלכלי.

חשוב לזכור כי נטל המס על משקי הבית עלה בשנה האחרונה והדבר הכביד על הצריכה הפרטית, אולם כעת, ההצלחה במלחמה והשיקום שאחריה עלולים להביא לצמיחה לא מבוטלת בשנים הקרובות עקב מעמדה של ישראל, הבולטות שלה, הרצון לעשות עימה עסקים, הידע והיכולות שנצברו בשנתיים של מלחמה, ההמרה של טכנולוגיות ופתרונות צבאיים – אל השוק האזרחי, יצוא ביטחוני, ענף הבניה והתשתיות ועוד.

יחד עם זאת, קיימים לכך מספר תנאים וסייגים לא מעטים, בהם:

• מתחייב מהציבור ומהמערכת הפוליטית ליצור שקט פנימי וירידה במתח הפוליטי (ע"י הימנעות ממהלכי חקיקה מפלגים) והחברתי אבל ספק אם כך יהיה.
• מתחייב מבנק ישראל ומהממשלה למנוע התפרצות של אינפלציה שהיא תולדה של שיקום אחרי מלחמה משמעותית.
• מתחייבת מהממשלה משמעת פיסקאלית ולמעשה סדר פיסקאלי (תקציב, גירעון, חוב/תוצר) חדש כדי להקצות את המשאבים ולא להטיל את מירב הנטל על משקי הבית והפירמות.
• מתחייב מהאוצר ניהול וגיוס ההון בצורה שתמזער את הגידול בחוב ואת הריבית.

גם אם התנאים הנ"ל יתקיימו, עדיין תהיה רגישות בשנים הקרובות ונטייה לעליה הן בריבית והן באינפלציה והן לא יהיו נמוכות. היה והתנאים או חלקם לא יתקיים, ישראל חשופה להתפרצות באינפלציה ובעליית הריבית, למרות ולצד צמיחה נומינלית בשיעור לא מבוטל.

מאחר וחלק האג"ח בתיק ההשקעות של המשקיע הישראלי נמצאים ברובם בשקלים, יש צורך להמשיך ולשמור על מדיניות שתמנע את נזקי הריבית והאינפלציה שעשויים להיווצר אחרי מלחמה. כאן, נדגיש, כי התממשות של איום זה עלול לגרום נזק משמעותי וארוך טווח לחיסכון ארוך הטווח שלנו. 

תהליכים מעצבים – רוחות גב ופנים של השווקים הפיננסיים

בתחום זה מנינו מספר גורמים: גיאופוליטיקה, דמוגרפיה ושכר עבודה, התפתחות הטכנולוגיה ומצב ההון – עושר ונזילות גבוהים.

גורמים כגון הנ"ל לא מפסיקים את פעולתם, קל וחומר – מתהפכים באופן פתאומי. ברור לכל כי המתח הגיאופוליטי הולך ועולה באופן עקבי מזה מספר שנים ורבים הסבורים כי הוא יוביל למלחמה עולמית בתוך כמה שנים. גם מגמות ההגירה נמשכות ואף גורמות למתח במדינות רבות, להקצנה של הציבור ושל המערכת הפוליטית – עקב הצורך של מדינות להגן על עצמן ולנהל את התהליך תוך מניעת מחסור בעובדים והתפרצות אינפלציונית.

לעומת הגורמים המעיבים על השווקים, קיימים כוחות חזקים המהווים רוח גבית לשווקים. כוח המחשוב הקוונטי ועולם הבינה המלאכותית (AI) פתחו מבערים והם דוחפים את הכלכלה והשווקים לצמיחה ויעילות באופן שלא מבייש את ההיסטוריה של ההתפתחויות התעשייתיות. כתוצאה מהצפת הערך הטכנולוגית, הידע והמידע והשימוש בהם (לרבות שינוי באורחות חיים, למשל עבודה מרחוק), נוצרה עלייה במחירי נכסים במרכזי הערים, במסחר ובתשתיות חדשות ואלו הוסיפו למגמות העושר והנזילות שמאפיינים את השנים האחרונות שכתוצאה מהם, המשקיעים בשוקי המניות מתגברים על כל חשש וחוזרים לרכוש מניות ולהגדיל אחזקות בכל הזדמנות של ירידת שערים כתוצאה מאירוע שמוריד את השווקים. בתקופה האחרונה האינפלציה שוחקת מעט את העושר והנזילות אולם תחום הטכנולוגיה ממשיך להוות כוח חזק שמניע את השווקים בבטחה.

כפי הנראה התהליכים החיוביים הנ"ל מאזנים את השפעת התהליכים השליליים ולעיתים נראה אף כי הם גוברים עליהם – באופן שמאפשר לשווקים להמשיך לעלות ביציבות ולהגבר על כל נפילה. הדבר מתיישב עם העדפה ברורה של משקיעים ברחבי העולם למניות ולא לאג"ח, מה שגורם לחלק המניות (סחירות ולא סחירות) לעלות בעקביות משנה לשנה על חשבון מרכיבי האג"ח בתיקים.

סיכום

במסמך זה נעשה ניסיון לרכז את "התמונה הגדולה" ולאפיין את המציאות אל מול אירועים גדולים שמתרחשים כאן ובארה"ב – ולבחון האם נדרש שינוי במדיניות השקעות. הצורך בכך הוא האופוריה שנוצרת עם השינוי ההיסטורי במצבה הקיומי של ישראל ואולי לקראת הסכמי שלום היסטוריים נוספים שבהם ישראל תהיה מעורבת, ביחד עם צמצום מלחמת הסחר של ארה"ב.

המסקנה העיקרית היא שמבחינה מאקרו-כלכלית, קיימים איומים גדולים הן על ישראל והן על כלכלת ארה"ב – על הצמיחה, האינפלציה והריבית כאחד – כך שלמרות האופוריה, עדיין נדרשת מידה של שמרנות בתיקי ההשקעות, בעיקר במרכיבי האג"ח: הצמדה, גיוון מטבעי, חשיפה למח"מ ועוד.

באשר לתחום המניות, ניתן כאמור לבחון שינויים טקטיים של העלאת מרכיב מנייתי לטווח קצר, אולי תוך העדפה של השוק בישראל ו/או צמצום החשיפה הדולרית הנלווית להשקעה במניות בחו"ל – בדרך של תיזמון שוק כדי להנות ממהלכים של אופטימיות ושינויים לטובה בטווח השנה הקרובה, אבל לא הגדלה ארוכת טווח ואסטרטגית של מרכיב זה.