מדדי אג'יו לתיקים המנוהלים בישראל עלו קלות בנובמבר, חודש שני ברציפות. המשקיעים בשווקים הפיננסיים מקווים כי המנגנון שפעל בעבר יפעל גם הפעם, כך שהאטה כלכלית תהפוך חזרה את מדיניות הריבית למקילה ובכך תקל גם על השווקים ותוביל לעליות. האמנם?
מדדי אג'יו לתיקים המנוהלים עלו בשיעורים קלים בחודש האחרון מתוך תקווה של המשקיעים כי התהליך האינפלציוני מתקרב למיצוי ויתחלף במיתון שיוביל להפחתת הריבית. משקיעים בעולם סבורים ומקווים כי המיתון יוביל להורדת ריבית בתחילת 2023 ובכך למעשה יקל על השווקים, למרות שה'פד' משדר מסרים אחרים, לפיהם הוא ימשיך להעלות את הריבית עד לרגעי ההכנעה של האינפלציה. כפי שנראה בהמשך, המדדים בישראל ירדו לעומת עליה במקביליהם בעולם, אבל חשוב לציין כי האופטימיות בשוק המקומי גוברת בהרבה על זו המאפיינת בתקופה זו את השווקים בעולם. האופטימיות הובילה לכך שמדד תיק האג"ח עלה בנובמבר בשיעור של 0.17%, שכמובן לא הצליח להשפיע משמעותית על ההפסד השנתי של 7.61%. מנגד, מדד תיק המניות עלה בשיעור של 0.53%, שהותיר את הירידה השנתית על שיעור מצטבר של 7.22%. תיק הביניים המכיל 30% מניות, עלה החודש ב- 0.25% והביא בכך את השיעור השנתי להפסד מצטבר של 7.44%.
מדדי אג'יו מהווים בנצ'מרק מקובל לביצועי תיקי השקעות מנוהלים מבוססים על נתונים מבתי ההשקעות המובילים בישראל ביניהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, אי.בי.איי, מיטב דש, הראל פיננסיים, תפנית דיסקונט,UNIQUE , ואנליסט. הנתונים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר 'תיק ההשקעות המצרפי' של הציבור ומהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיביים לצורך השוואת ביצועים ותוצאות של גופי ייעוץ וניהול השקעות, ביצועי תיקי השקעות מנוהלים, קרנות השתלמות ועוד.
ביצועי התיקים המקומיים בנובמבר מלמדים על חודש נוסף שבו התנהגות השוק המקומי הינה שונה וזו של תיקים בעולם. ראשית, רכיבי המניות בישראל בתיקים ירדו בכ- 4.1%, לעומת עליה בשיעור של כמעט 5% במרכיבי המניות בחו"ל, כפי שנמצאים בתיקים. עליה זו היא אף מתונה יותר מזו שהיתה יכולה להיות בניטרול התחזקות השקל בשיעור של כ- 2% על פי ההרכב המטבעי של מרכיב זה בתיקים. חישוב פשוט מעלה כי אחזקת מניות בשווקים בח"ל הביאה ביצועים עודפים בשיעור של כ- 10% על אחזקה של תיק במניות בישראל.
תופעה דומה, כלומר ביצועים עודפים בחו"ל לעומת ישראל, נרשמה גם ברכיבי האג"ח בתיקים. בעולם, נוצרה התאוששות מורגשת באחזקות באג"ח מאחר והחשש מפני עליה בריבית, התחלף בציפייה לרווחי הון שיכולים לבוא במקרה של מעבר הבנקים המרכזיים, למגמה של הפחתה בריבית.
פאסימי – אופטימי
לפי פרשנות זו של המשקיעים בעולם, הסיבה האפשרית להפחתה בריבית היא מיתון, כאשר לאחרונה מתרבים הסימנים לכך. הסנטימנט הכלכלי בעולם, הן של הפירמות והן של הצרכנים, נמצא בירידה מובהקת, מלמד על חשש מהבאות ולכן מוביל להתבצרות, צמצום הוצאות, הן צריכה והן השקעות.
כפי הנראה, שינוי התנהגות זה הולך והופך להאטה כלכלית ממש בימים אלה, לכן בתקופה הקרובה יתברר האם רווחיות החברות מתחילה להיפגע מהנסיגה של הכלכלות. נשאלת השאלה, מה יגבר בהשפעתו: הירידה בפעילות וברווחיות החברות כפי שסביר שיתרחש בסביבת כלכלה מתמתנת, או הפחתת הריבית שתבוא כדי לסייע לכלכלה. לפי שעה, תקוות המשקיעים היא שמנגנון ההפעלה שפעל במשך כ- 13 שנה, מאז 2009, ימשיך לקבוע את התנהגות השווקים.
במילים אחרות, המשקיעים לא נותנים את המשקל הראוי לכך שייתכן מיתון אמיתי, יחד עם מדיניות מרסנת שתכריע את האינפלציה בכל מחיר. תחת זאת הם מניחים כי או שהאינפלציה תסתיים מאליה או שהנגידים, בארה"ב בעיקר, ייכנעו לאינפלציה ויימנעו מהפחתת הריבית עקב האטה כלכלית. כך, המחשבה הפסימית על מיתון, הופכת לאירוע אופטימי של ירידה בריבית והקלה על שוקי ההון, מניות ואג"ח יחדיו.
הסלידה מהפסד של רווח מהיר
אבל בואו ניקח את התרחיש הבעייתי שהולך ומתפתח, לפיו רווחיות החברות אכן תיפגע בתנאים של מיתון, וגם הריבית, לא רק שלא תרד אלא גם תמשיך לעלות, ולו באופן איטי. במקרה זה קיבלנו מצב בעייתי מאוד של ריבית גבוהה, המקשה על תפקוד החברות ומביאה לצמצום השקעות, יחד עם ריבית אלטרנטיבית ראויה ובסיכון נמוך, נמוך מאוד ביחס לסיכון של שוק המניות. חשוב לציין כי כבר בימים אלו שני הכוחות פועלים את פעולתם. גם חברות, בארץ ובעולם, נכנסות למגננה וזהירות, ממעטים בהשקעות, מקצצים בהוצאות, נוקטות זהירות. במקביל, גם צרכנים מתחילים לשקול את הוצאותיהם, דברים שמקבלים ביטוי בנתונים הכלכליים, לאחרונה גם בישראל, עם התכווצות בפדיון ברשתות המזון, ביטוי מובהק לירידה בתיאבון הצרכני, תרתי משמע.
במילים אחרות, בכלכלה הריאלית, בהתנהגות של יחידים וחברות, ניכרות זהירות ובלימה בעוד שבשוקי ההון, המשקיעים ממהרים לחזור אל הנכסים המסוכנים. מדוע מה שכל כך ברור לכולם, גם למשקיעים, בנוגע לסיכויי המיתון, מביא אותם לחזור במהירות לשוקי ההון?
לדעתי, הסיבה העיקרית היא החשש להחמיץ את נקודת ההיפוך, את המעבר מירידות לעליות. השווקים והמחירים נראים נמוכים באופן הזדמנותי, ולמשקיעים קשה לוותר על כך. לכן החזרה אל השוק מתבצעת בשלבים מוקדמים של המשבר, למרות החששות האמיתיים, וזה תוך התבססות על התקווה כי הדברים יעבדו לטובתם, באופן שיתמוך בצעד כזה. לא נצטרך להמתין עוד זמן רב כדי לראות האם הקונים צדקו.
