עליית הריבית גררה את תיקי ההשקעות של החוסכים בארה"ב להפסד של 20% ב–2022 — יותר מפי שניים מההפסד שספגו עמיתיהם בישראל ■ ככל שהירידות בשווקים יתחדשו וההפסד יתקרב ל–25%, חוסכים אמריקאים רבים ימצאו את נקודת השבירה שלהם — ויברחו משוק המניות
המשקיע הישראלי ספג הפסדים לא פשוטים השנה וכבר כעת, כשנותר יותר מחודש לסופה, מתברר כי 2022 היא שנה קשה בכל הקשור לתיקי ההשקעות. האפקט החזק כל־כך של גלי האינפלציה והריבית, ששטף בהפסדים את מרבית המשקיעים בשוקי ההון מתחילת השנה, התקבל בהפתעה.
לאורך כל השנה, מרבית האנליסטים בשוקי ההון העריכו בחסר את העוצמה הן של האינפלציה והן של עליית הריבית בעקבותיה — ולדעתי, הערכות החסר לגבי נחישות הבנק הפדרלי והעלאות הריבית שהוא יבצע, מאפיינות גם כיום את ציפיות המשקיעים בשוקי ההון.
עליית הריבית הביאה לתהליך תימחור מחדש של נכסים פיננסיים לסוגיהם — תהליך שכנראה עוד רחוק מסיומו — וגררה את המשקיעים והחוסכים להפסדים בתיקים הסחירים. על פי מדדי חברת אג'יו לתיקים המנוהלים בישראל, תיקי אג"ח ומניות, וכן תמהילים שונים של שני אלה, ירדו ב–7.7% השנה.
למרות ההפסדים הצורבים בישראל, רוב המשקיעים מעבר לים ספגו מהלומה כואבת יותר. נזקי האינפלציה והריבית בארה"ב חמורים יותר מאשר בישראל, לפי שעה, כמו גם משאר העולם, מאחר שהבנק הפדרלי הוביל את העלאות הריבית בעולם — בקצב ובעוצמה.
המשקיע האמריקאי הפסיד כ–20% בממוצע — יותר מפי שניים מהמשקיע הישראלי. כיצד זה קרה?
מדדי המניות המובילים בארה"ב ירדו בשיעור שהתקרב ל–25% בשפל. המדד של תיק האג"ח, הכוללים תמהיל אג"ח המאפיין את המשקיע האמריקאי, נגע בנקודת שפל של כ–17%. ניתן לראות כי התשואות המצטברות ברמות סיכון שונות ובמודלים המייצגים תיקי השקעות של החוסך האמריקאי ירדו ב–16%–17% עד סוף אוקטובר — אחרי שביקרו ברמות שפל מאיימות עוד יותר.
אם נתמקד בתיק הנפוץ והמקובל על המשקיע האמריקאי, שמורכב מ–50% מניות ו–50% אג"ח, נגלה כי הוא ביקר בשפל, עם הפסד של כ–20% משוויו ב–2022. הטענה העיקרית במאמר היא שככל שהירידות בשווקים יתחדשו וההפסד יתקרב ל–25%, משקיעים רבים ימצאו את נקודת השבירה שלהם — ויברחו מהשוק.
שני כוחות שליליים
יש לכך כמה סיבות התנהגותיות. הראשונה היא "חוק פרטו", האינטואיציה של המשקיע שמאותתת לו כי הפסד ומחיקה של יותר מ–20% מהנכסים עלולה ליצור פגיעה ממשית בשווי התיק. אובדן שייקח שנים להשיב אותו.
על אותו משקל, הפסיכולוגיה של החוסך מאותתת לו שירידה נוספת עלולה להזיק לעתידו הכלכלי. במצב זה, משקיעים רבים ובוודאי המבוגרים, יעדיפו לעצור את ההפסד כדי לשמר את הרוב שנותר — ולמעשה, לצאת מהשוק.
הסיבה השנייה לכך היא בחירה ב"ציפור ביד" — אלטרנטיבת הריבית שנוצרה בפיקדונות ובמכשירים כספיים לטווחים קצרים. ריבית זו מהווה תחליף בתשואה חיובית יציבה — במקום תנודות והפסדים בשווקים הסחירים, שנמשכים זה שנים ולא ברור מתי והיכן הם יסתיימו.
הסיבה השלישית היא ההרעה בסביבה הכלכלית, הריאלית. הכלכלה בארה"ב נמצאת בהאטה, וכך גם בחלקים גדולים של העולם. לפי שעה, הכיוון שאליו פונה הכלכלה העולמית לוט בערפל, ומשקיעים רבים מבקשים להתרחק משוקי המניות והאג"ח כאחד.
ובאשר לערפל, למרות התיקון שהתרחש באחרונה במחירי המניות והאג"ח בארה"ב, נראה כי הוא לא מתפזר — אלא דווקא מתעבה, עם סיכון הגלישה למיתון. לא רק שהריבית ממשיכה לעלות כפי שהבנק הפדרלי מאותת לשווקים בבירור, אלא שהבעיות מחוץ לשוקי ההון, בגזרת המקרו בעולם הריאלי, ממשיכות להיערם.
אירופה מצויה בעומקו של משבר אינפלציה וריבית, יחד עם מצוקה בשוק האנרגיה. כלכלת ארה"ב האטה את מהלכה תוך שחברות הטכנולוגיה, שהיו לה מנוע צמיחה בעשור האחרון, נמצאות בנסיגה ובפיטורי עובדים. גם סין נמצאת בנסיגה כלכלית ומורגשת ירידה בכוחה כמנוע צמיחה עולמי. כל אלה, בין השאר, יוצרים סביבת פעולה לא מעודדת עבור שורה ארוכה של חברות.
כך, שוק המניות סובל משני כוחות שליליים, שכל אחד מהם מהווה משקולת להתקדמות ומכשול להתאוששות. האחד הוא הריבית, והשני הוא איום המיתון בארה"ב. לכאורה, שני כוחות שלא יכולים להתקדם יחדיו, אבל בבנק הפדרלי אומרים בבירור כי אינם מתכוונים לעצור את עליית הריבית, גם במחיר של האטה ואף מיתון כלכלי.
לפיכך, שוק המניות מושפע משני גורמים נפרדים, שכל אחד מהם לבדו יכול להקשות על רווחיות החברות ועל תיאבון הסיכון של החוסכים.
מצב רוח קודר
בישראל, מצב הרוח של הצרכן והחוסך עדיין סביר. אבל עבור הצרכן והחוסך האמריקאי, שמחק כ–20% מחסכונותיו, התמונה קודרת יותר ונראה שגם הדרך למיתון וגם עליית הריבית ממשיכות להתקדם ולא להיעצר.
בתנאים שכאלה, הרצון של הצרכן, המשקיע והחוסך האמריקאי, להמשיך ולהחזיק בתיק ההשקעות שלו — הולך ונשחק, ונראה כי נקודת השבירה שלו מצויה במרחק של אחוזי הפסד בודדים נוספים בתיק ההשקעות שלו. זאת תהיה גם נקודת השבירה המשמעותית של שוק המניות.
