ניתן לומר בשנים האחרונות לא היתה אינפלציה בעולם המערבי וזאת מכמה סיבות עיקריות, ביניהן, שיפורים טכנולוגיים, עליה בסחר המקוון ובתחרותיות, עליה בהיצע של מוצרים ושירותים, הפחתות מיסים שונים ועוד. המעניין הוא שלא נוצרה אינפלציה, זאת על אף עליה בשכר העבודה וירידה באבטלה לצד ריבית נמוכה ברב המשקים המערביים.

לכן, גם היום, לקראת השלב הבא במשבר הקורונה, קשה לחשוב על אינפלציה על פי המודלים הקיימים. הכלכלות מצויות בתחילתו של המשבר ולכן קשה לחשוב על רעיון של אינפלציה באופק, אבל ההערכה היא שבעקבות המשבר הנוכחי, לקראת סוף 2020 ובמהלך 2021, הכלכלה תחווה עליה בשיעור האינפלציה, שיכולה אף להתפתח בהמשך להתפרצות אינפלציונית.

אינפלציה היא אינה מדע מדויק ויותר מכך – חיזוי האינפלציה. ואולם, ישנם אירועים משמעותיים אשר גוררים תופעות לוואי ממושכות, כגון מחסור בתשומות, עלייה בשכר וכן, אינפלציה. במגיפה הנוכחית, אנו חווים מספר תופעות הנוצרות במלחמה עולמית:

• ירידה בביטחון האישי
• ירידה בתאבון הצרכני והתמקדות בקיום הבסיסי
• סגירת גבולות, מתח בין מדינות וקושי בסחר הבינלאומי
• הפרה של הפעילות הכלכלית בענפים רבים כמובן בייצור ובשירותים

לפיכך, אנו קושרים את העתיד אחרי המגיפה, למנגנון הפעולה הגלובאלי שבא אחרי מלחמות גדולות ומסיקים מכך, כי אחת מתופעות הלוואי הממושכות, תהיה התפרצות אינפלציונית.

כמו אחרי מלחמה, כאשר יש הפרה משמעותית של ההתנהגות הכלכלית, הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש – גם במצב שנוצר בעקבות מגפת הקורונה, היציאה ממנה עשויה להיות מלווה באינפלציה בשיעור משמעותי.

בכלל, משברים כלכליים מלווים לא פעם בהתפרצות אינפלציונית המתרחשת בתקופה הבאה לאחריהם, כפיצוי לחולשה שהיתה. גרף ההיסטוריה והיציאה ממשברי העבר: שיעור האינפלציה בישראל 2000-2020. המשק חווה שתי התפרצויות לאחר משברים משמעותיים.

להערכתנו, סביר כי גם בפרק הזמן של השנתיים הבאות נראה התפרצות משמעותית. כיצד זה יכול להתרחש?

בצד ההיצע- במהלך החדשים הקרובים עשויים להתרחש שינויים בצד ההיצע, כולל סגירה של פירמות (ירידה בתחרותיות) וצמצום העודף שהיה בשנים האחרונות, דבר שאפשר צמיחה ותעסוקה מלאה, ללא אינפלציה.

בצד הביקוש – אפשר לצפות כי בתקופה הקרובה אנו עשויים לראות ירידה בתיאבון הצרכני. הדבר נובע מגידול באבטלה וצמצום הוצאות של פירמות, עקב דיכוי הביקוש שנוצר בעת המשבר (שוב, כמו במלחמה). אולם, חשוב לזכור כי דווקא אוכלוסיות ועובדים מוחלשים יסבלו מההאטה שבפתח, בעוד שמועסקים חזקים ימשיכו לצרוך.

כך נגיע לשלבים הבאים במשבר הכלכלי, כשההיצע בתחומים רבים הוא נמוך יותר, עם תחרות גבוהה יותר על משאבים ואמצעים, כדי לספק ולמכור. נכון, הביקוש ממותן אבל יש בו רק כדי להאט או לבלום לזמן מה את ההתפרצות, אבל צריך זכור כי צד ההיצע עלול להצטמצם יותר. למשל, הביקוש בענף מסויים ירד ב- 15% אבל ההיצע יכול לרדת ב- 20% ויותר, עקב סגירת פעילות מסיבות שונות. לכן, אפשר שלמרות הירידה במחזור הפעילות בענף זה, נראה עלייה במחיר. אחד הגורמים שיתמכו ביצירת התנאים לאינפלציה הוא ההרעה והירידה בסחר העולמי, במסגרת תהליך ההפוך לגלובליזציה, התומך בעליית מחירים.

בשלב הבא, עם ההתאוששות, כמו אחרי מלחמה נוצרת פריחה שהפסיכולוגיה שמאחוריה היא פיצוי של הצרכנים על תקופת הקושי. פיצוי זה עלול להביא עימו התפרצות אינפלציונית. הדבר התרחש בישראל בעבר הן לאחר התפוצצות בועת הדוט-קום ושוב לאחר משבר 2008, למרות המיתון הכבד שנוצר אז.

ריכזנו בטבלה הבאה את התנאים העשויים להתפתח ולהשפיע על התהליך הכלכלי וכתוצאה מהם – מתווה אפשרי להתפתחות האינפלציה בשנתיים הקרובות.