נהוג לצטט את צ'רצ'יל במשפט הבא: "זו לא תחילתו של הסוף…אך אולי זה סופה של ההתחלה". כפי הנראה, משפט זה משקף את מהלך העניינים גם בנושא הקורונה: לקראת סיומה של תקופת ההלם ושיבוש החיים הראשוני. כעת, לאחר תקופתה זו שנמשכה כ- 4 חדשים, הכלכלה רק מתחילה להתמודד עם הנזקים.
בשלבי המשבר הראשונים, הממשלות נכנסו לפעולה מאסיבית ברוח קיינס[1] והזרימו כסף לכלכלות ולשווקים הפיננסיים, כדי לפצות על נזקי המשבר. כל מדינה עשתה זאת בהתאם לגישותיה הכלכליות והחברתיות השונות. ארה"ב נקטה (שוב) בקו שונה מזה של אירופה והכריזה על הצעדים הנרחבים ביותר של הזרמה כספית של טריליוני דולרים, לכל מגזרי המשק: ישירות לצרכן, לפירמות וכן לשוק ההון באמצעות רכישת אגרות חוב, כולל אג"ח קונצרניות בדירוגים נמוכים ("אג"ח זבל"). כמו ארה"ב, מרבית המדינות מצויות שוב במגמה של הפחתת ריבית ורכישת אגרות חוב כדי לספק נזילות לשווקים, כך נהגה גם ישראל, באמצעות בנק ישראל.
התנהלותן של ממשלות הביאה לכך שהשווקים עלו והתאוששו בצורה מרשימה ומפתיעה ומחקו קרוב ל- 70% משיעור ירידת המדדים המובילים. הפער בין הסיכון בכלכלה האמיתית לבין התנהלות השווקים מעלה מספר שאלות: האם השווקים רואים נכוחה את מצב הכלכלות בהן הם פועלים, או שמא מדובר באשליה אשר תתחלף בירידות שערים, בהתאמה למצב כלכלי עגום יותר? האם המציאות הכלכלית שתתפתח בחדשים הקרובים, תוכיח כי מהלך קיינסיאני עוצמתי ומהיר כפי שנקטה ארה"ב, אכן יימנע את המשבר הכלכלי ואת התאמת השווקים לאחור?
כפי הנראה, לא ניתן לענות עליהן בחדות וכי הסיכויים שווים לאלו של הטלת מטבע. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שכתוצאה מהתקופה האחרונה, נוצרו וייווצרו שינויים כלכליים והתנהגותיים שירעו את מצב הכלכלה והשווקים.
הטבלה הבאה מציגה – בצורה תמציתית וללא הרחבה – את הערכותינו בנוגע למציאות הכלכלית ולשינויים שיהיו בה בעתיד, במגוון נושאים והקשרים. ההערכות מוצגות בכיוונים כלליים והן מאפיינות את ישראל כמו שאר כלכלות המערב.
| נושא/הקשר | הערכה מייצגת |
ביצועי הכלכלה בעולם המערבי: מיתון | צמיחת התוצר | התכווצות ב- 5%-10% השנה |
ביקוש והיצע ביחס ל-2019 | צד ההיצע – חולשה ו/או זהירות בשרשראות הערך והאספקה חולשה בביקוש – חולשה בשוק העבודה, ירידה בתיאבון | |
אינפלציה | נמוכה בטווח הקצר אך התפרצות בחלוף מספר חדשים | |
שוק העבודה: חולשה זמנית | שיעור האבטלה | דו ספרתי בחדשים הקרובים. גבוה גם ב- 2021 |
פגיעה במרכיבים החלשים | שיעור אבטלה גבוה בקרב צעירים ובלתי מיומנים | |
התנהגות אופיינית למשבר | הסכמי פרישה מוקדמת והתפטרות לצורך קבלת פיצויים | |
הצרכנים: ירידה זמנית בתיאבון | חסכון ואשראי | זהירות של צרכנים, פחות הוצאה, יותר חסכון |
התכנסות | מיקוד החיים בבית, שיפור הציוד על חשבון חיים בחוץ | |
ירידה באמון | הן באמון בממשלות, במערכות ובפירמות | |
מימון נזקי המשבר: החשבון יוגש בעתיד | גירעון | עשוי להתקרב השנה לרמה דו- ספרתית |
מיסים | עלית מע"מ השנה. עלייה במיסים נוספים בשנה הבאה | |
ריבית | עליה ב- 2021 עקב צרכי גיוס ואשראי – בעיקר ע"י מדינות | |
הטכנולוגיה: Fast Forward (לפי הפיננשל טיימס) | מנוע כלכלי | שוב התברר כי הטכנולוגיה היא מנוע צמיחה לכלכלות בהווה |
הרחבת השימוש בטכנולוגיה | האצה בקצב אימוץ הטכנולוגיה על ידי הצרכנים | |
דרישות חדשות/נוספות | השוק התמקד בפתרונות החשובים ובעיקר. המשקיעים כנ"ל. | |
שווקים: אופטימיות שנוגדת את הכלכלה האמיתית | הילך הרוח | השווקים מאמינים כי הממשלות יגשרו על הנזקים הכלכליים |
שוקי המניות | אופטימיות מוגזמת בהווה – בשונה מהמציאות הכלכלית | |
שוקי האג"ח | הממשלות לוקחות את החובות על עצמן (באמצעות גירעון שימומן בגיוסים עתידיים). השווקים מקבלים זאת בברכה. | |
שוקי המטבע | לאור ההתנהלות האמריקאית ושוק הטכנולוגיה, הדולר במגמת התחזקות, עשויה להימשך. השקל חזק יתר על המידה ברמת השער הנוכחית (3.50). | |
השורה התחתונה | לפי מיטב הבנתנו, השווקים "רצים" לפני המציאות, מהר ובאופטימיות רבה מדי. לא ניתן לטעון כי הם "טועים" מאחר ויתכן (כאמור בפתיח) כי דברים יחזרו למסלולם במהירות. מאידך, ייתכן כי המציאות שתתגלה בחדשים הקרובים תטפח על פניו של "השוק" ולכן הוא ייסוג מהאופטימיות המאפיינת אותו בהווה. כפי הנראה, משקיעים חוזרים להמר על הריבית הנמוכה ועל "חזרה לעולם שהיה", כך שהמציאות לא השתנתה וכי "מה שהיה הוא מה שיהיה".
לאור האמור בטבלה זו, הנחה זו צפויה לעמוד למבחן בחדשים הקרובים. | |
ולסיום, תמונת השער של האקונומיסט. התמונה מבטאת את הפער הקיים בין השווקים הפיננסיים ("Wall Street") לבין הכלכלה האמיתית (Main Street"") ומטרתה לשקף את הפער בין השווקים לבין המציאות, שאולי השתנתה. כאמור, הדבר צפוי להתברר בחדשים הקרובים.
[1] ג'ון מיינארד קיינס – שמשנתו הכלכלית גרסה כי ממשלות צריכות לפעול כלכלית ולהגדיל גירעון בכדי לפצות על מיתון וחולשה בפעילות הכלכלית במשק.
