תיקי ההשקעות של הציבור רשמו בפברואר מגמה מעורבת עם תשואות מתונות שנעו סביב נקודת האפס. כמו בשנת 2020 כולה, גם החודשים האחרונים מלמדים על כך שמדיניות ההשקעות ובעיקרה הבחירה באפיקי השוק במסגרת אותה מדיניות, השפיעה רבות על התשואה בתיקי הציבור ויצרה פערים גדולים בתשואה בין מנהלי השקעות שונים. המוטיב המרכזי בהשפעה על התיקים והשווקים בפברואר הוא התגברות סיכון עליית ריבית כתוצאה מחששות מפני התפרצות אינפלציונית, תופעה התואמת את התחזיות של טור זה בחדשים האחרונים.

כתוצאה מכך, מדד תיק האג"ח ירד בפברואר בשיעור של 0.39%, מדד תיק ה- 20:80 ירד בשיעור של 0.2% ואילו תיק ה- 30:70 ירד בשיעור קל של 0.1%. תופעה נוספת שהשפיעה על התיקים החודש הוא עלייה במדדי המניות בחו"ל, לעומת ירידה במדדי המניות המובילים בישראל. כתוצאה מכך נוצרה דווקא עלייה במדדי תיק המניות של הציבור במרבית הפרופילים, זאת מאחר וחלק גדול יותר ממרכיב המניות בתיקי הציבור, יותר ממחצית מתיק המניות, מושקע בחו"ל ולא בישראל. כך, מדד תיק המניות עלה בשיעור של 0.59% בפברואר.

מדדי אג'יו לביצועי תיקי השקעות מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים ומגוונים, בהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, אי.בי.איי, מיטב דש, הראל פיננסיים, תפנית דיסקונט,UNIQUE , הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. הנתונים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר 'תיק ההשקעות המצרפי' של הציבור ומהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיבי לצורך השוואת ביצועים ותוצאות של גופי ייעוץ וניהול השקעות, ביצועי תיקי השקעות מנוהלים, קרנות השתלמות ועוד.

האינפלציה: הפתעה לא מפתיעה

בבחינת תוצאות מדדי הייחוס של אג'יו מתחילת השנה ניכר כי מרבית תיקי ההשקעות עלו, כאשר רק מדד תיק האג"ח ירד קלות, בשיעור של 0.15%. כל פרופילי הסיכון האחרים עלו, בהם מדד תיק ה- 20:80 שעלה בינואר-פברואר בשיעור של 0.45% ואילו מדד תיק המניות עלה בשיעור של 2.83% בחודשיים אלו.

קשה שלא להיות מופתע מכך שמשקיעים מופתעים מהעלייה בחששות מפני אינפלציה. תרחיש של אינפלציה, כפי שאנו חוזרים וטוענים בטור זה מאז תחילת המשבר, הוא סביר לאור ניסיון המשברים הקודמים שהיו בעשורים האחרונים בכלכלה ובשווקים הפיננסיים. גם אחרי בועת הדוט-קום וגם אחרי משבר 2008, ראינו התפרצויות אינפלציוניות בקצב האינפלציה שעלה וחצה את רמת ה-5%.

תרחיש זה אפשרי גם בעתיד הקרוב, כתופעת לוואי של המשבר הנוכחי. האינפלציה יכולה להרים ראש לאור ההפרה המשמעותית של האיזון בשווקים, הן בצד ההיצע והן בצד הביקוש, שחוזר לפעילות לאחר תקופה של עצירה ופוגש היצע מוגבל עם תיאבון גדול לפיצוי. הגירוי לעליית מחירים במצב זה הינו חזק ויכול לקבל משנה תוקף מהעובדה כי משקי הבית בעידן הזה, נהנים משיעור נזילות גבוה עקב חלוקת הכספים הנדיבה על ידי המדינות, בכלכלות המפותחות ובכלל זה, גם בישראל.

נראה כי השווקים, בעיקר מעבר לים נותנים לאפשרות זו מקום של סבירות לא נמוכה והם מתרחקים מאג"ח, בעיקר לטווחים ארוכים. בפברואר, מגמה זו הגיעה אל שוק האג"ח בתל אביב. הירידות באג"ח מלמדות כי המשקיעים לא נותנים אמון גבוה בהודעות הנגידים, אשר מאותתים בבהירות על כך שהם לא ימהרו להעלות ריבית, גם אם האינפלציה תרים ראש באופן סביר.

בשבועות האחרונים רואים כי המשקיעים מופתעים מאפשרות של אינפלציה, אך לאחר שנים רבות של אינפלציה שלילית בישראל קשה להיות מופתעים מעצם ההפתעה, אשר הובילה בפברואר לשתי תופעות: הראשונה היא המשך העדפה ברורה של הצמודות על פני השקליות וכתוצאה מכך, עליה נוספת בציפיות הנגזרות לאינפלציה, לכ- 1.7%. השניה היא נפילה במחירי האג"ח לטווחים הארוכים, בעוצמה חזקה באג"ח השקליות, שמחיריהן נפלו בשיעור של 3.22%, אך בצורה מתונה יותר בצמודות המדד, 1.23% בלבד. אלו נהנות למעשה מפיצוי עקב ההצמדה למדד שממתנת את הירידה עקב החשש מעליית הריבית. הסיבה והתוצאה פועלות יחדיו.

מניות לכל גיל

הראלי בשוק המניות האמריקאי, המונע על ידי רוכשים בפלטפורמות המסחר שקונים כמעט ללא קשר לשווי הכלכלי של החברות, השפיע לטובה גם על מדדי התיקים המנוהלים של החוסך הישראלי. בהתנהגות התואמת את זו של המשקיעים המוסדיים, גם החוסך והמשקיע הישראלי מחזיק חלק גדול, משמעותית מעל מחצית מתיק המניות, במדדי המניות בחו"ל, בעיקר בארה"ב.

פלטפורמות המסחר המנגישות את שוקי המניות לכל זקן ונער ואלו מנהלים בהם את הרכישות, בשאיפה לרווח מהיר, מעין השלמת הכנסה. הדבר רווח מאוד בקרב נערים בגיל בית הספר ואחרי צבא, בקרב בוגרים שמצאו לכך זמן בתקופת הקורונה וגם בקרב זקנים שנהנים מעליה של מניות טכנולוגיה בעיקר.

קשה שלא לדמיין את התנהגותם של אלו כאשר השווקים יהפכו את פניהם ויזכירו לכולם כי אין כל קשר בין מחיר המניה לשוויה האמיתי, כי אין כלכלה שיכולה להצדיק אותם. ברור כי הנהירה פנימה תהפוך לבריחה החוצה והדבר ישפיע, שוב, על התיקים בישראל. לאור התנהגות שכזו במדדי השוק, דווקא שוק המניות בישראל נראה שפוי יותר.