מדדי אג'יו לתיקים מנוהלים באפריל: התפרצות הכלכלה עלולה להכות את שוקי ההון
מדדי המניות ממשיכים לעלות והשווקים מתעלמים מאיום האינפלציה והריבית ● תכניות העידוד של ביידן מספקות דלק נוסף לכלכלה ונראה שדבר לא יעצור את הריצה הגדולה של המשקיעים. האמנם?
עוד בעומק משבר הקורונה הדגשנו את האינפלציה, שהלכה והתפתחה בעולם הריאלי. מי יכול היה לשער באפריל 2020, עת הכלכלה נבלמה, המחירים ירדו והאבטלה קפצה, שיכול לבוא גל של ביקושים בשנת 2021, אחרי המשבר? נראה כי בהווה אנו בתחילתו של אותו גל משמעותי שלו ציפינו.
אם מדובר בגל עוצמתי וקצר, ניחא, אבל הפעם המצב עלול להיות שונה עקב ההפרה העמוקה של מהלך הכלכלה, בצד הביקוש וההיצע. מחסור בשווקים רבים וזמני האספקה הארוכים מלמדים כי הקפיצה בשיעור האינפלציה תהיה ארוכה הפעם.
בשוק האג"ח, הדבר ממשיך ליצור עדיפות ברורה לצמודי המדד ועדיפות של כ- 2.5% בתשואתם מתחילת השנה, על פני האג"ח השקליות. לצד זה, ניתן היה לצפות לתיקון בשוק המניות עקב חששות מאינפלציה שתוביל לעלייה בריבית, אבל ההיפך הוא הנכון ושוק המניות ממשיך במומנטום עולמי ומקומי כאחד.
התוצאה לכך היא עלייה בכל מדדי התיקים, החל ממדד תיק האג"ח שעלה באפריל ב- 0.4%, מדד תיק ה- 20:80 שעלה ב- 0.86%, מדד התיק המכיל 30% מניות עלה בשיעור בולט יותר של 1.08% ומדד תיק המניות שעלה ב- 2.66%. בבחינת ארבעת החדשים הראשונים של השנה, מדד תיק האג"ח עלה ב- 0.9%, מדדי התיקים המעורבים הכוללים 20% ו- 30% עלו בשיעורים של 2.61% ו- 3.46%, בהתאמה. מדד תיק המניות ממשיך ליהנות ממומנטום חיובי ומסכם באפריל עליה של 9.61% מתחילת השנה.
מדדי אג'יו לביצועי תיקי השקעות מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים ומגוונים, בהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, אי.בי.איי, מיטב דש, הראל פיננסיים, תפנית דיסקונט,UNIQUE , הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. הנתונים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר 'תיק ההשקעות המצרפי' של הציבור ומהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיבי לצורך השוואת ביצועים ותוצאות של גופי ייעוץ וניהול השקעות, ביצועי תיקי השקעות מנוהלים, קרנות השתלמות ועוד.
הריבית: בין מגיפה למלחמה
כיצד נמשך המומנטום בשווקים ללא חשש מפני עלייה בריבית? מחקר של הבנק הפדראלי של סן פרנסיסקו מלמד כי אחרי מלחמה באירופה אנו רואים עלייה בריבית, בעוד שמגיפות הביאו דווקא לריבית שלילית. מגיפה אמנם עוצרת את הכלכלה וגרמה למותם של רבים, אבל בשונה ממלחמה עולמית היא לא יוצרת הרס תשתיות או מבנים ולא יצרה הכרח בתוכניות שיקום גדולות של מדינות. אבל, במקרה של הקורונה ההתנהגות של הממשלות דומה לזו של אחרי מלחמות, דבר שעלול דווקא להביא לעלייה בריבית בעקבות הקורונה, כמו אחרי מלחמות.
שיבוש הפעילות בכלכלה העולמית עורר מדינות, בהובלת ארה"ב, לפתוח תוכניות חילוץ חסרות תקדים, תחילה חלוקה של כסף לאזרחים וכעת לקראת הוצאה עצומה של כסף. ביידן בא עם "תכנית מרשל" משלו וייצר את הביידנומיקס: תכנית תשתיות ופיתוח תעשייה בהיקפים יוצאי דופן, הגם שלא מדובר במלחמה, אלא במגפה. כל אלו תומכים ומעצימים את התהליך האינפלציוני ויכולים להוביל דווקא לעליה בריבית, כמו אחרי מלחמות עולם.
במילים אחרות, מאחר והתגובה הממשלתית הפעם דומה מאוד לזו שהיתה במגיפות קודמות, נראה כי נוצרים תנאים לכך שגם הריבית תגיב כמו לאחר מלחמות עולמיות, כלומר תעלה. מדוע? כי הקטר הצרכני התחיל לנוע במהירות, בירידה, והממשלות נותנות לו דחיפה נוספת.
התעוררות הכלכלה מעוררת אינפלציה
כעת, קטר הצריכה מגיע אל השוק עם מומנטום ותיאבון צרכני חזק. למעשה, זהו רעב. רעב להשלים את החסר, פיזית ומנטאלית, כלומר גם לחדש ציוד ומוצרים שונים בהם אנשים וחברות משתמשים, וגם מנטאלית, רצון להתחדש ולממש את היכולת לצרוך, לנוע, לצאת לטבע, לחנויות, לראות אנשים.
מה זה יוצר בעולם הריאלי? כל מי שעובד מול חברות בעולם היצרני חש את הלחץ, את המצוקה שנובעת ממחסור באספקה, בזמני האספקה הארוכים שמתארכים לחודשים רבים. לחץ כזה קיים כמעט בכל תחומי הכלכלה, מכונות ייצור, שבבים ורכיבים למוצרים אלקטרוניים, חומרי גלם כמובן למזון, אך גם במתכות, ברזל לבניה ותעשייה, בטון, פלסטיקה וחומרי אריזה ועוד. כשאלה פני הדברים, גם אינפלציה של 5% ויותר היא בסבירות גבוהה.
האינפלציה עלולה לשבש את השוק
נראה כי כמו שוק ההון, גם הנגידים לא יכולים להעריך את עצמת הגל המתרגש ובא, את הצונאמי של המחירים העולים. עליית מחירים גבוהה מזו שניתן להכילה, למשל, 5% או יותר, תעמיד במבחן את מדיניות הריבית הנמוכה ותביא כנראה לעלייתה בטרם עת, לסיומו של עידן הריבית הנמוכה. התפרצות אינפלציונית עלולה להביא לגירוי של הנגידים להעלות את הריבית בניגוד לתכניותיהם ולסיים את עידן הריבית הנמוכה.
כידוע, ריבית נמוכה זו היא המשתנה ההתנהגותי והכלכלי שהניע את שוקי המניות בשנים האחרונות, הניב רווחי הון ועורר את תאוות הסיכון של המשקיעים. סיומו במהירות ובעיקר בהפתעה, בעקבות הפתעת האינפלציה, תפגע ברווחיות החברות, תיצור אלטרנטיבת השקעה בטוחה יותר באג"ח ממשלתיות ותשנה את התנהגות המשקיעים. הם עלולים לברוח מהשוק ולו לזמן מה, להביא למימוש משמעותי במדדי המניות ולנפילות במדדי האג"ח.
כמו האינפלציה, הריבית יכולה לעלות ולגרור שינוי כיוון בכלכלה ובשווקים, אחרי שנים של אינפלציה שלילית, אפסית ואף דפלציה. אל תתעלמו מסיכון זה.
** הכותב הינו מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות. באתר החברה ניתן למצוא מדדי בנצ'מרק וחתכים נוספים. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק .
