התחזקות השקל היא אירוע משברי לחלק מהותי מכלכלת ישראל ■ מדינות עברו למערכת מטבע דואלית, בדרך כלל כפתרון למשבר כלכלי ■ האם ישראל עשויה לפגוש בעתיד פתרון בכיוון כזה?

דמיינו מצב שבו הנשיא טראמפ, שידוע בשאיפותיו לספח בנות ברית כמו למשל קנדה, מגבש הצעה עבור ישראל בעקבות היחסים המיוחדים בין המדינות, שאף הגיעו לשיא בלחימה המשותפת מול איראן: תעברו למטבע הדולר או תוסיפו אותו כמטבע נוסף בכלכלת ישראל. האם, לדעתכם, ראש הממשלה הנוכחי היה מסרב או מאמץ בחום את ההצעה, שתשנה את דמותה של מדינת ישראל ואת מהלך ההיסטוריה?

התחזקות השקל היא תוצאה של הערכות של פעילים בשוק לגבי העתיד. באשר להווה, היא מוגזמת, אין לה בסיס כלכלי מוצדק והיא יוצרת בעיה עמוקה במשק הישראלי. ההתחזקות אף עשויה להוביל לפגיעה משמעותית בכלכלה ובתוצר. היא מתרחשת על רקע מבני ולא נראה כי היא ניתנת לעצירה, כך שכדי להביא להפסקת ההתחזקות והנזקים שהיא מביאה, דרוש מענה בעל אופי מבני.

מדוע מדינות עושות דולריזציה?

יש מדינות בהן המטבע מוצמד רשמית או אפילו מושפע מאוד משער הדולר עקב סחר עצים ותיאום כלכלי רחב. למשל, הריאל הסעודי או הדירהם האמירתי שמוצמדים לדולר מאחר שהנפט – הנסחר בדולר (-0.61% 2.94)  – הוא מרכיב מרכזי בתוצר שלהם. במקסיקו אין הצמדה רשמית אבל הפזו נסחר בהתאמה כמעט מלאה עקב ההשפעה הכלכלית הנרחבת של ארה"ב על מקסיקו ושלה – על הכלכלה האמריקאית. ביוון היה לא מכבר שער רגיל לעסקות ריאליות ושער אחר לעסקות פיננסיות כגון הלוואות. מדינות בדרום אמריקה הוצמדו באופן מלא לדולר.

אם מדברים על דולריזציה, אז כלכלת ישראל היא מוטת דולר בהיקף מהותי של התוצר באמצעות יצוא השירותים והביטחוניות, כמו גם יבוא לצריכה פרטית, ובמישור הפיננסי באמצעות טריליוני שקלים מכספי הפנסיה שמושקעים בחו"ל, יתרות המט"ח ועוד.

התקופה האחרונה הביאה עימה היסטוריה שנוצרת מול עיננו: תיאום עם ארה"ב בתחומים רבים, התקרבות בין המדינות עד כדי לחימה מורכבת כתף אל כתף לאורך חודשים, מערך עסקות והשקעות נרחבות של חברות אמריקאיות בהייטק הישראלי, השקעות אמריקאיות בנדל"ן בישראל ועוד. ברור לכל כי הממשל האמריקאי הנוכחי קובע גורלות וסדרי עולם בישראל והאמירה "ישראל תהיה בקרוב הכוכב ה-52 בדגל האמריקאי", נשמעת בפי רבים. לכן, "רבים" גם לא יתפלאו אם הצעד הבא להתקרבות ולתיאום של ישראל עם ארה"ב יהיה בכיוון של דולריזציה רשמית של הכלכלה המקומית, כדי להביא לתיאום טבעי ולסנכרון לא רק ביטחוני אלא גם של כלכלת ישראל, עם זו האמריקאית. אז, האם מהלך כזה הוא אפשרי ומעשי? כאמור, הבה ותשפטו בעצמכם, אבל זכרו כי בתקופה שבה מבוטלים הקווים ישנים ומשורטטים חדשים על מפת המציאות, גם זה אפשרי.

ולמה בישראל?

מהלך כזה נולד בעבר בעתות של משבר בכלכלה, אינפלציה בלתי נשלטת, פיחות בלתי נשלט ואובדן אמון במטבע המקומי, בדרך כלל לצד חוסר יציבות ריבוני. במקרים אלה המעבר לדולר או קיבוע שלו במרקם הכלכלי נועד להגן על הכלכלה ועל המדינה. שינוי כזה מתקבע במציאות ונותר לשנים רבות.

יש מצבים בהם זה קרה ועדיין קורה אחת לכמה שנים עקב ויתור על המטבע המקומי לטובת הצטרפות של מדינה לגוש מטבע אחר, כמו האיחוד האירופי, אבל לרוב זוהי כאמור תולדה של מצב משברי. והאם ישראל לא נמצאת היום במצב משברי שבו השקל חזק מדי באופן שמאיים דווקא להחליש את הכלכלה? מדובר בהצלחות אדירות של ההייטק הישראלי שהביאו לזרם דולרים, הצלחות ביטחוניות שמביאות לאותה תוצאה, בהתעשרות וגדילה משמעותית של תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור באופן שהכלכלה הישראלית הפכה לקטנה למידותיו, ולכן הוא הופנה להשקעות במניות ואג"ח בעולם. מרכיב ההשקעות בדולר מצריך את הגידור שלו – על ידי מכירת דולרים ורכישת שקלים, דבר שמוביל להתחזקות השקל בצורה משמעותית.

נוסף על כל אלה קיימות תקוות לשינוי אזורי שיביא לצירוף מדינות נוספות וסעודיה בראשן אל הסכמי אברהם, דבר שיוביל להתגברות נוספת של זרם דולרים והחלפתו בשקלים.

כעת, המגזר הפרטי בישראל, שאמור להתמודד ולהתחרות במכירות בחו"ל בדולרים, רואה פגיעה משמעותית ברווחיות ובמקרים מסוימים, מעבר להפסד שיחייב צעדים כואבים כמו פיטורי עובדים וצמצום השקעות בישראל. שיחות עם תעשיינים רבים בישראל מעידות על כך שזה הכיוון לא מתוך רצון, אלא מחוסר ברירה. האם זה לא מצב משברי?

בתנאים אלה, שבהם גם הענף של מגזרי התעשייה וגם הענף הפיננסי בישראל כה מחוברים לדולר, כמעט כמו מקסיקו, אבל סובלים מכך שהשקל מתחזק יתר על המידה, כאמור לא נתפלא אם נשמע בקרוב על בלון ניסוי בדמות של קיבוע השקל לדולר או משטר אחר שיביא להיותו של הדולר מטבע פעילות דומיננטי בישראל, וישנן דרכים שונות לעשות זאת.

אפשרות אחת היא מעבר מלא לדולר – מהלך היסטורי משנה מציאות ומלהיב מנהיגים שרוצים לשנות צביון של מדינה, אבל לא חייבים להחליף את השטרות. מספיק לקבוע מערכת דו-מטבעית שבה, למשל, כל 3 שקלים הם דולר אחד והמחירים יהיו נקובים, לצורכי נוחות בלבד, בשני המטבעות.

בעבר היה משטר חלקי באמצעות רצועות שער שבתוכן נקבע מסחר נייד והן קבעו את הגבולות. ככל שהטווח בין הרצועות יהיה צר, כך הקיבוע יהיה חזק יותר, אולי בדרך לקיבוע מלא בעתיד. יש גם דרכים נוספות, כגון שער שונה ליצואנים וליבואנים, מצב שגם היה בעבר בישראל, או פתרון מבני אחר שייתן מענה לבעיה. הצמדה מלאה לדולר תביא לשינוי המחירים בישראל, כך שהם יתקרבו למחיר הדולרי שלהם בארה"ב, בהתחשב במחיר ההובלה. כיוון השינוי תלוי בהפרשי כוח הקנייה הקיימים בין ישראל לבין ארה"ב, טרום השינוי ככל שיהיה.

מה יכולות להיות ההשפעות על המשק והמדיניות המוניטרית?

ככל שהמהלך יקרב את ישראל למערכת דולרית מלאה, יש להניח כי נראה בישראל ירידות מחירים שהרי ישראל נחשבת למדינה יקרה. בעבר, עם המעבר של יוון שהייתה כלכלה חלשה אל היורו, נוצרה אינפלציה והכבדה של יוקר המחיה עם קביעת המחירים ביורו, דבר השקול לפיחות המטבע המקומי. בישראל עלול להיות מצב הפוך, כלומר דווקא ירידת מחירים, שהרי למשל, אם מחיר תפוח שנקטף בישראל הוא דולר אחד ובארה"ב הוא חצי דולר, אם נניח שמחיר ההובלה הוא אפסי, מהר מאוד מחיר התפוח בישראל ייקבע על חצי דולר, או שקל וחצי.

גם השכר עשוי להשתנות, שהרי כידוע שכר המהנדס הישראלי גבוה מזה של מקבילו האמריקאי במונחים דולריים, לכן נצפה לירידת שכר וכך יחל תהליך התאמה והתכנסות למערך מחירים חדש, התאמות בשכר ובעסקות פיננסיות, באופן שבחלקו יפגע במגזרים בכלכלה ובחלקו ישפר את מצבם של אחרים.

בנוסף, גם נגיד בנק ישראל ישקול את צעדיו, מאחר שמכאן ואילך הנגיד האמריקאי יהיה זה שיקבע את הריבית עבור פיקדונות של הציבור, שכספו הוא כעת הדולר ולא שקל. כלומר, אנו עשויים לראות תהליך מיידי של התאמת כוח הקנייה של השקל לזה של הדולר, בחלק מהמקרים נראה עליית מחירים, ובחלקם ירידה. נצפה לראות את הריבית השקלית משתווה לזו של הדולר, שהרי אין טעם לקבוע ריבית שונה למטבעות זהים.

האם מדובר על רעיון עוועים או משהו שנבחן?

האם כל התיאורים הנ"ל הם רעיון עוועים ממוחו הקודח של מישהו או משהו שנבחן ממש בימים אלה בחדרי חדרים כמענה למצוקת התעשייה הישראלית, כדי להגן על המשק מפני ההצלחה הגדולה שיצרה הר כסף שחונק אותה? אין לדעת, אבל כאמור, באחרונה ראינו מציאות חדשה נוצרת והכל אפשרי.