![]() |
|
אירופה –
מטבע האירו נחלש מעט מתחת לרמה של 1.18 בשבועות האחרונים אחרי שנגע בשער של 1.20 – שיא של כמעט שנתיים. הכלכלה האירופאית מציגה נתונים מעודדים. שיעור צמיחת התוצר שפורסם עבור הרבעון השני הינו 2.3% (קצב שנתי), לאחר שנרשם קצב צמיחה של 2.1% ברבעון הראשון וגבוה מקצב הצמיחה האמריקאי של 2.2%. קצב האינפלציה גם התאושש חזרה ל- 1.5% לאחר קצב מעט איטי בחודשים מאי עד יולי. שיעור האבטלה ללא שינוי ועדיין גבוה: 9.1% אך זהו עדיין שפל של 8 שנים. לפני שנה שיעור זה עמד על 9.9%. בפן הפוליטי – המשבר בקטלוניה השפיע בצורה שולית בלבד על השווקים ועל המטבע. בחירתה של מרקל לקדנציה רביעית חיזקה את הוודאות הפוליטית, למרות שמלאכת הרכבת הקואליציה שלה הסתבכה מעט. הסנטימנט הצרכני והעסקי ביבשת, ובפרט בגרמניה, נמצאים במגמת עליה. למרות הנתונים החיוביים, לרבות קצב האינפלציה, נגיד הבנק המרכזי מריו דראגי ציין כי עדיין קיימת חוסר וודאות לגבי תחזית האינפלציה לטווח הבינוני וכי יש מקום להרחבה כמותית. עוד ציין הנגיד כי החוזקה של האירו היא זו שמייצרת חוסר וודאות זו. להתייצבות הפוליטית, לאינדיקטורים החיוביים ולהמשך ההרחבה המוניטרית הייתה השפעה ישירה על השווקים: מדדי המניות בגרמניה, צרפת ואיטליה עלו בכ-5% במהלך חודש ספטמבר. האירו, שכאמור כבר הגיע לרמה של 1.20, החל להיחלש חזרה וזאת לאור התפוגגות האופטימיות וחזרה של בעיית החובות הבנקאיים, ובפרט אלו האיטלקיים.

ארה"ב – בדומה לאירופה, גם הכלכלה האמריקאית מציגה נתוני צמיחה מרשימים. התוצר צמח בקצב שנתי של 3.1% במהלך הרבעון השני של השנה. ברבעון הראשון של השנה הכלכלה האמריקאית צמחה רק ב- 1.2%. קצב מכירות כלי הרכב הפרטיים שנמכרו במהלך ספטמבר קפץ ל 18.6 מיליון (שנתי) לאחר התדרדרות הקצב מתחילת השנה. שוק התעסוקה כמובן ממשיך לשמור על חוזקה עם שיעור אבטלה של 4.2% בלבד ושיעור השתתפות יציב ברמה של 63%. סקרי הצרכנים והעסקים, כמו באירופה, ממשיכים להביע אופטימיות ולהצביע על התרחבות בכלכלה. קצב האינפלציה עדיין מהווה את נקודת החולשה עם עליה של 2.2% ברמת המחירים בשנה החולפת ורק 1.7% לאחר נטרול מוצרי האנרגיה והמזון. יו"ר הפד ג'נט יילן (היוצאת?) הצהירה כי האינפלציה הנמוכה לא תהווה מכשול להמשך תוכנית הצמצום המוניטרי והעלאת הריבית. הסיכויים להעלאת ריבית נוספת בדצמבר עומדים על 77% (וודאות כמעט מלאה). הדולר המשיך לסבול מחולשה, הן מול האירו השקל והמטבעות של הכלכלות המתפתחות וזאת בעיקר לאור החולשה הפוליטית של המנהיגות הנוכחית בממשל. יישום תכנית ההרחבה והפחתת שיעור המס צפויים להאיץ את הכלכלה האמריקאית, לפחות לתקופה קצרה, ובעקבותיה את הדולר.

ישראל – קצב צמיחת הכלכלה המקומית נמוך מהקצב של הכלכלה האמריקאית וכמעט זהה לזה באירופה, אך השפעתה על קצב האינפלציה הינו שונה: בעוד שהצמיחה הן בארה"ב והן באירופה מצליחה לעורר את הביקושים והאינפלציה, בישראל רמת המחירים עולה בשיעור זניח בלבד וצפי 1% בלבד לשנה הקרובה. שיעור האינפלציה נמצא מתחת ליעד בנק ישראל כבר יותר מ- 3 שנים. המשנה לנגידת בנק ישראל אמרה בנאומה בקנדה כי אין אובדן באמינות המדיניות המוניטרית על אף התקופה הממושכת של אינפלציה מתחת ליעד וכי הבנק מבטא סבלנות בנוגע לסביבה האינפלציונית ואין לבלבל אותה עם חוסר מעש. המסקנה מדבריה היא שבנק ישראל לא יפעל, לא בהורדת ריבית ובוודאי לא בהעלאתה עוד זמן רב, וכי ההפרש בין הכלכלה המקומית לכלכלות רבות בעולם ילך ויתרחב – דבר שישפיע בסופו של דבר על עוצמתו המוגזמת של השקל.

| אירו/דולר: אנו מותירים את הערכתנו כי האירו יסחר מול הדולר בתקופה הקרובה והבינונית ברצועה של 1.17 – 1.12 |
| דולר/שקל: אנו מותירים את הערכתנו כי השקל יסחר מול הדולר בתקופה הבינונית ברצועה של 3.6 – 3.7 |
דורון אולסוונג, ראש תחום ניהול סיכונים פיננסיים



