לפי מדדי אג'יו לתיקים המנוהלים, השנה נפתחה עם שינויים מתונים אך חיוביים, בכל מדדי התיקים. נראה כי אחרי שנת 2023 הסוערת ותשואות נאות שנרשמו בה המשקיעים עצרו כדי לשאול את השאלות, והן רבות וגדולות, אך השווקים נעים קדימה, אולי כפי שצריך להיות.
שנת ההשקעות בשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם נפתחה בסה"כ ביציבות יחסית, במתינות ובאווירה חיובית. מדדי המניות בישראל ירדו קלות לעומת עלייה במדדים בחו"ל וכמו כן מדדי האג"ח רשמו מגמה חיובית, למעט הממשלתיות לטווחים הארוכים. בשוק המוביל, בארה"ב, המשקיעים ניסו להבין טוב יותר את מהלכה הצפוי של הריבית בארה"ב, עד כמה היא תרד ובכמה צעדים. כפי שהשתקף מהעקום, השוק אופטימי ומעריך שהריבית תרד במהירות ובעוצמה כפולה מזו שהנגיד מדבר עליה. שוב נוצר פער בין השוק להחלטות הנגיד המוסברות היטב והדבר תמך במגמה החיובית.
כתוצאה מכך נרשמה עליה במדדי התיקים לכל אורכם, בשיעור אחיד למדי, כפי שניתן לראות בגרף הבא:
מדדי אג'יו מבוססים על הרכבי התיקים הקיימים על פי נתוני האמת של בתי ההשקעות המובילים בישראל ביניהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, הפניקס, אי.בי.איי, מיטב, הראל פיננסיים, תפנית דיסקונט,UNIQUE , ואנליסט. הנתונים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר 'תיק ההשקעות המצרפי' של הציבור ומהווים מדדי ייחוס והשוואה (בנצ'מרק) אובייקטיביים לצורך השוואת ביצועים ותוצאות של גופי ייעוץ וניהול השקעות, ביצועי תיקי השקעות מנוהלים, תיקים מיועצים בבנקים, קרנות השתלמות ועוד.
על פי הרכבי המדדים כפי שמתקבלים מבתי ההשקעות, התיקים נעו על תשואות של בין 0.09% בתיק האג"ח ל- 0.17% בתיק המניות. במדד תיק המניות, מרכיב המניות בישראל ירד, אולם מרכיב חו"ל עלה בשיעור דומה לשיעור הירידה בישראל (בערכו המוחלט), זאת לאחר תנודה חיובית מתונה של הדולר שגם תרמה לעליית המניות בחו"ל. מרכיב חו"ל בתיקים כבר גבוה בתיקים מכיוון שמרכיב חו"ל בשוק ההון המקומי זכה בשנים האחרונות להעדפה נגלית בשוק המקומי ולכן כאמור התיק המנייתי עלה בסיכומו של דבר.
במרכיבי האג"ח נרשמה תופעה דומה של איזון, כאשר מרבית האג"ח עד למח"מ בינוני, הן ממשלתיות והן קונצרניות, עלו בשיעור שתואם את התשואה השוטפת, אולם מכיוון שבאג"ח לטווחים ארוכים נרשמו ירידות מחירים, התיקים נעצרו גם כאן על תשואה מתונה ועלו ב- 0.09%. חשוב לציין כי הירידות בארוכים נרשמו עקב השאלות לגבי מהלכה של ריבית בנק ישראל בעתיד הקרוב, הן לאור האירועים המקומיים והן לאור המהלך של כלכלת ארה"ב והצעד הבא של הפ'ד'.
לאור הפרש קל בלבד בתשואות בקצוות, כ- 0.09% בתיק האג"חי ו- 0.17% בתיק המנייתי, כל תיקי הביניים רשמו תשואות דומות בשיעור של 0.12%.
השוק רואה אופק חיובי – אבל יש שאלות גדולות
אפשר לשייך את התשואות המתונות בתיקים, למעין מצב של המתנה שהשוק נכנס אליו בינואר, לאחר שבשנה הקודמת התיקים עלו באופן שאינו תואם את המצב בשווקים, לא את עליית הריבית בעולם ולא את הסיכון המיוחד של המשק הישראלי. העלייה נרשמה למרות שאלות גדולות ולא פתורות, שהשוק מהמר על כך שהפתרון והתשובה עליהן יהיו חיוביות ולכן הוא נוהג באופטימיות. כך בעולם וכך במיוחד בישראל. ומהן השאלות?
ראשית לגבי ישראל. האם תהיה התפתחות של מלחמה מול חיזבאללה בלבנון? אם כן, מה תהיינה המשמעויות לגבי כלכלת ישראל ותפקוד המשק? מה תהיה ההשלכה של מלחמה בלבנון על גובה הגירעון, הצמיחה, היקף החוב הציבורי ושיעורו ביחס לתוצר? על שיעור האינפלציה? הרי הפעילות הכלכלית תופר וכבר אנו רואים את עליות המחירים שמתקיימות עוד בטרם מלחמה? האם הדירוג של המשק ישתנה? ירד או אולי יעלה בדרך נס עקב הסיוע האמריקאי? אם כן, מה יקרה לתשואות האג"ח, לשער הדולר-שקל וכיצד כל אלו יקרינו על מדיניות הריבית של בנק ישראל – האם הוא ייאלץ להעלות אותה?
ובאשר לעולם, הכלכלה האמריקאית נמצאת בפרופיל חיובי של התאוששות ובדרכה ל"נחיתה רכה" לאחר התפרצות האינפלציה והעלאת הריבית, כלומר להתייצבות ללא מיתון. אבל, אליה וקוץ בה. תמונת הכלכלה האמריקאית מונעת מהאינפלציה לחזור אל היעד ובכך מונעת מיו"ר ה'פד', לפי דבריו, להוריד את הריבית. ומה באשר לכלכלות אחרות ומרכזיות שעדיין חשופות לריבית הגבוהה ולמיתון, בהן גרמניה וסין?
קיימים גם הסיכונים הגיאופוליטיים, בהם מהלכיה של סין בגזרת טאיוון ולאחרונה גם צפון קוריאה, שלפי הערכת הפנטגון – פניה למלחמה עם דרום קוריאה. אנו כאן מצויים בליבה של מלחמה אזורית שגם ארה"ב ובריטניה גולשות אליה. ויש את רוסיה, שלפי הערכות שונות מתכננת לפלוש למדינות נוספות באירופה עוד השנה, דבר שמטריד את מנוחתה של גרמניה ומוביל את אירופה למרוץ חימוש, שגם הוא מעיב על הצמיחה הכלכלית.
ומה יכולות להיות התשובות לשאלות?
למרות השאלות, התחושה בשווקים היא חיובית ואין בריחת משקיעים לאפיקים סולידיים, ככל שיש כאלו. חשוב לציין כי האיומים הם גדולים אבל אלו תמיד קיימים ברקע ובכל זאת, נוע תנוע, השווקים לא מתמוטטים אלא עולים, ובצדק. לעולם ולכלכלה יש את הכוח שלה להמשיך ולפעול, להכיל משברים ולהסתגל, לקדם פעילות כלכלית ורווחים. כל אלו מניעים את השווקים לאורך זמן וגם בתמונת המצב המורכבת הנ"ל, כך צפוי להיות.
בכל זאת, ראוי להדגיש כי מפת הסיכונים בכל זאת משנה את צבעיה בעידן הזה, מצהוב לכתום, אולי לאדום בתחומים מסוימים וחשוב להיות מודעים לכך. באשר לישראל, השאלות גדולות ויש לציין, מפחידות ולו עקב העלאתן על הנייר. נראה כי שני איומים הם די מוחשיים, האחד הוא החזית הצפונית והשני הוא דירוג האשראי של המשק. שניהם תהליכים בהתפתחות ולא זירה שקטה. זה סיכון משמעותי למשק ולשוק המקומי.
בעולם, חשוב לעקוב אחר הסיכונים הגיאופוליטיים מאחר ומפת החיכוכים גם כאן מתחממת ומשנה את צבעיה. נראה כי איראן מממשת את ייעודה בצורה טובה כסוכנת כאוס באזורנו והיא לא תחדל מאליה. גם בגזרה הסינית-טאיוונית-קוריאנית נושבות רוחות מלחמה וטילים משוגרים מעת לעת וכן, גם באירופה לא שקט ורוסיה לא עושה סימני התקפלות.
אין לנו ברירה כמשקיעים אלא להמשיך ולהשקיע, לפעול ולהחזיק בנכסים הפיננסיים הנסחרים, אולם חשוב להכניס את כלל האפשרויות למשוואה ולהתאים את הנכסים, כל אחד לפי עמדותיו ורגישויותיו, למפת הסיכונים ההולכת ומאדימה.
