קרנות השקעה פרטיות הן אפיק השקעה מקובל ובעל היגיון השקעתי שניתן לעמוד מאחוריו. גם אנחנו רואים בו הגיון הולך וגובר במצב של שוקי ההון המשלב ריבית אפסית יחד עם שוקי מניות גבוהים. עם זאת, יש חשיבות רבה לידע, לניסיון ולהיכרות עם עולם ההשקעות, כדי לאמוד את ההשקעה וסיכוייה ולהעריך את הסיכונים השונים הגלומים בהצעה.

לאחרונה אנו קוראים ושומעים על אירועים הקשורים לקרנות השקעה פרטיות. אנו תקווה כי הדברים יפתרו כך שמשקיעים יקבלו את כספם. במאמר זה אנו מבקשים להאיר את הנושא ואת תפקידנו בתחום השקעות זה.

מהי השקעה "פרטית"?

קרנות פרטיות הן מסגרות השקעה אשר מוצעות לציבור בדרכים שונות ומבטיחות למשקיעים תשואה גבוהה בהתחייבות וללא כל סיכון למשקיע. מדובר בקרנות גידור או קרנות פרטיות, שותפויות פרטיות שאורגנו על ידי גורם מנהל מוביל. קרנות אלה מספקות למשקיע הפרטי או העסקי את האפשרות להשקיע במכשירים, אפיקים או נכסים שלא היה יכול להגיע להשקעה בהם לבדו ולהם באופן עקרוני מתאם נמוך עם שוק ההון. תחום זה נחשב לרחב מאוד מבחינת אפשרויות ההשקעה וסף הכניסה אליו מתאים להשקעות בסכומים המתחילים מכמה מאות אלפי שקלים.

נוהגים לומר שבשוק ההון אין ארוחות חינם – כלומר אם מציעים לנו הצעה פיננסית שנשמעת טובה מכדי להיות מציאותית, כנראה שהארוחה בסוף תהיה על חשבוננו.

מדוע זה מסוכן?

אמנם, חלק ניכר מההשקעות הפרטיות הינו ראוי ונוצר מתוך כוונות טובות. בחלק גדול מהמקרים, הגורם המשקיע הינו מקצועי ומבין את התחום בו הוא משקיע. לעומת זאת, בחלק מהמקרים מדובר במכשירי השקעה אשר פועלים כ'קופסה שחורה', קרי, ללא שקיפות ופירוט של מרכיבי ההשקעה ומצבם. מן הרגע שבו אנו נפרדים מהכסף בביצוע ההשקעה, קשה לנו להעריך את מצב ההשקעה.

פעמים רבות מכשירים אלו מלווים במינוף גבוה או בסיכון אחר שיוביל לכישלון ההשקעה. עלינו לדעת כי עלולים להתפתח מצבים רבים שבהם ההשקעה תישחק קשות ואולי גם לא תחזור. מאחר שפעמים רבות מכשירים אלו אינם סחירים ולכן בלתי מפוקחים בצורה אדוקה, הדבר מתברר למשקיע כ'רעם ביום בהיר', שמביא אחריו חורף ארוך שבו הכסף ספון במקום אחר, אם הוא בכלל עוד קיים.

כך היה בתחילת המאה ה-20 כאשר צ'ארלס פונזי הבטיח למשקיעים תשואה דמיונית ובאמצעות כספי ההשקעה של משקיעים מאוחרים מימן את התשואה של הראשונים.

בדרך זאת ברנרד מיידוף ביצע את ההונאה הגדולה בתבל בשווי של כ- 65 מיליארד דולר כאשר הבטיח "רק" 10% תשואה קבועה לאלפי משקיעים פרטיים וגופים מכובדים בהם בנקים, בתי חולים אוניברסיטאות ועוד. כידוע, התברר שמאחורי התשואות היציבות עמדו הפקדות של משקיעים מאוחרים, אשר כספיהם חושבו ושולמו כתשואה למשקיעים שנכנסו לפניהם.

ובישראל?
גם השוק הישראלי לא חף מפרשיות פיננסיות כאלו ואחרות, אשר פורסמו בעיתונות: פרשת ערן מזרחי מסביון, פרשת טפירו ופרשת "קרן קלע" – אשר על פי הדיווחים בתקשורת – הרשות לניירות ערך חוקרת כבר מספר חודשים ולאחרונה בית המשפט מינה לה מפרק זמני במטרה להגן על המשקיעים.

מכשירים רבים מגיעים לאחרונה מחו"ל, הן קרנות גידור והן קרנות להשקעות פרטיות בחברות. קרנות הגידור נולדו כדי לעקוף את הרגולציה המחמירה אותה מנהיגה הרשות לניירות ערך כדי להגן על המשקיעים. קיימות קרנות מתוצרת 'כחול-לבן' אותן מנהלים מנהלי השקעות בכירים ומנוסים שפרשו מהשוק הקמעונאי.

גם בתחום קרנות ההשקעה הריאליות נוצר היצע לא קטן, הן של מכשירים ישראליים והן של מכשירים מחו"ל, בים מהם בתחום הנדל"ן בארץ ובעולם. סוג נוסף של קרנות הוא קרנות Private Equity הנותנות אשראי או משקיעות בהון מניות של חברות שונות. גם הממשלה יוזמת הקמה של קרנות אלה, לא כדי לשרת את צרכי המשקיעים אלא כדי לעודד מתן אשראי לחברות קטנות ובינוניות.

כללי אצבע: כיצד להיזהר?

במישור הריאלי, ברור ומובן לכל יזם או משקיע, כי החזר ההשקעה אינו וודאי אלא תלוי בהתממשותם של גורמים ותהליכים רבים ורחוקי מועד וטווח. לכן, כל אדם, קיבוץ או חברה – בבואם לבחון פעילות אמתית הכרוכה בהשקעת כספים, ישאל את השאלות הבסיסיות הללו: האם ההשקעה תחזור בחלוף הזמן ואם כן, מה עשויים להיות גובה ההחזר והרווח או התשואה על פעילות זו אותה אנו בוחנים כעת. כל משקיע ריאלי מקצועי יודע כי ההשקעה עלולה לרדת לטמיון.

אז כיצד יכול המשקיע שאינו מעורב בשוק ההון באופן יום-יומי ואינו חי את העולם הפיננסי להימנע מהפסד כספו בהשקעות שמתבררות – בדיעבד – כמפוקפקות?

1. תשואה גבוהה מדי = נורת אזהרה. ראשית יש לזכור שאין סיכוי בלי סיכון – או במילים אחרות, אין תשואה גבוה ללא סיכון כלשהו לקרן ההשקעה. מי שאומר אחרת פשוט לא אומר אמת. כלל אצבע: כאשר מדובר על תשואה צפויה בסדרי גודל של 15%, צריכה להידלק לנו נורת אזהרה. כאשר מדובר בהשקעה 'ללא סיכון', צריכה להישמע גם צפירת אזהרה.
   
2. יש להבין לעומק. חובה להבין במה משקיעים ולא להתפתות להסברים מעורפלים ולא ברורים של המציעים. 'הפרשי ריביות באנגולה, הלוואת לעסקים פרטיים בצ'כיה, הזדמנות ששמורה רק לך?' בקשו מסמכים מפורטים המסבירים על ההשקעה, כמו גם חומר משפטי המתאר את מבנה הבעלות, השותפויות וכיו"ב. אל תשקיעו בלי חומרים שכאלה.
   
3. להתייעץ עם גורם מתמחה. במידה וקיבלתם הצעה להשקעה, רצוי מאוד להתייעץ עם גורם מקצועי, מנוסה ומוסמך שיעזור, יכוון ויבדוק את ההשקעה המוצעת ויביא את תמונת האמת של ההשקעה וסיכוניה, בדרך המתאימה לכם כמשקיעים. כך לא יהיה ניתן "לערבב" בקלות את מקבל ההחלטות.
   
4. אף פעם לא למהר. אם הזמן אינו מאפשר לנו לעשות את כל הנ"ל, אסור להתפתות ולהשקיע, אסור לדלג על השלבים ועל פעולות הבדיקה הללו.
   

משקיע שיפעל על פי שלושת ההמלצות סביר שלא ימצא עצמו מופתע בסערה של הפרשייה הבאה.

טבעי ואנושי לרצות 'יותר' אך הדרך להשגת התשואה חשובה מהרצון לתשואה ועליה לרסן אותנו על מנת שהמשקיע לא ימצא את עצמו עם שוקת שבורה בסוף (או באמצע) תקופת ההשקעה.

כמו תמיד, אנו מעמידים לרשותכם את הידע והניסיון שצברנו בבדיקת השקעות חדשות ובהתאמה של השקעות אלטרנטיביות ואחרות בהתאם לצרכיכם.

ד"ר גדעון בן נון ,

מולי רובינזון – אנליסט