19/12/2016
דולר – שקל
גרף השערים הנ"ל מציג את עצמתו של השקל ביחס לשאר המטבעות בעולם, בשנתיים האחרונות.
הקו העליון מראה את התחזקותו של הדולר מול כלל מטבעות העולם (לפי משקלותיהם בסחר של ארה"ב).
הקו התחתון מראה את עצמתו של השקל, אשר שערו ירד והוא התחזק מול הדולר.
הדולר רשם עליה בשיעור של 14% ואילו השקל רשם התחזקות בשיעור של 1% .
ההפרש בניהם מייצג את התחזקותו ה"ריאלית" של השקל ביחס לכלל מטבעות העולם.
סל המטבעות של בנק ישראל מציג המחשה נוספת להתחזקותו של השקל ביחס למטבעות הסחר של ישראל בתקופה דומה (%14):
נוסיף כמה נתוני רקע:
- ריבית הפיקדונות בישראל אפסית (כמו גם במדינות נוספות) והיא נמוכה גם מהריבית הדולרית.
- עקום התשואות (הארוכות) בישראל נמוך באופן מובהק מהעקום האמריקאי.
- היצוא הישראלי נמצא במגמת ירידה ובמקביל נרשמת עליה קלה בגרעון במאזה"ת.
- באשר לכלכלה- המשק נמצא בפרופיל חיובי ודומה לכלכלת ארה"ב בפרמטרים של עבודה, צריכה, שכר, צמיחה ותקציב המדינה, כך שאין מכיוון זה סיבה לעצמתו של השקל ביחס לדולר.
- מחוץ לתמונה המאקרו כלכלית – יש להזכיר את העניין הרב של משקיעים זרים הרוכשים חברות בארץ וכן גידול של השקעות של חברות ושל גופי השקעה שונים בחו"ל – תוך גידור החשיפה המטבעית.
הטענה המרכזית
אין ספק כי השקל נהנה תקופה ארוכה מגישה המאמינה ו/או מעריכה כי השקל ימשיך להיות חזק.
עם זאת, לאור הגרף הנ"ל, הטענה המרכזית שלנו היא שפערים מסוג זה נוטים להסגר.
גם אם יש להם הסבר הגיוני בנתונים כלכליים או פיננסיים – ואין זה המצב – אין סיבה יסודית לחוזקה ממושכת ומנותקת של המטבע ביחס לשאר העולם.
מצב זה של שינוי ביחס המחירים בין המטבעות השונים עשוי להוביל לשינוי גישה/כדאיות ולהוביל גם לשינוי השער.
בטווח הקצר (שבועות) נצפה למהלך של תיקון קצר טווח אולם בטווח ארוך יותר (חדשים) נצפה לסגירה של חלק מהפער.
הדבר יפורט בתחזיות הסופיות ל- 2017, אותן נוציא בקרוב.
