תיקי ההשקעות המנוהלים בספטמבר: ירידה לצורך חישוב מסלול מחדש
המגמה החיובית בשווקים מתחילה להיבלם, עם התפשטות הקורונה והתקרבות החורף – ובעיקר היעדר התאוששות כלכלית אמיתית ● מדדי הייחוס של אג'יו רשמו ירידות בספטמבר, בכל מודל סיכון ופרופיל השקעה
האולימפיאדה בטוקיו לא התקיימה כמתוכנן הקיץ, אלא, מתוך אופטימיות, נדחתה לקיץ 2021. אחת התחרויות המיוחדות והמרגשות בהתקדמות ובשיאים היא הקפיצה במוט – אותה קפיצה אנכית לגובה המנצלת את האלסטיות של המוט. לעתים נראה כי המוט מזניק את הספורטאים לקפיצה אפקטיבית ועוצמתית, אבל לפעמים נראה כי מדובר בקפיצת "סרק" – כזו שאין בה מומנטום. או אז הקופץ או הקופצת צונחים מאוכזבים אל המזרן.
מחלת הקורונה שהתפרצה בסערה אל העולם שמחוץ לסין בתחילת מרץ, לפני כשישה חודשים, קיבלה תגובה מהירה בכמה מישורים. אחת התגובות החשובות הייתה התעשתות מהירה של המדינות והבנקים המרכזיים, שהבינו כי צריך לספק למשקיעים ולכלכלות "מוט קפיצה" כדי לעבור את המשוכה הכלכלית שהתרוממה כתוצאה מהקורונה.
המשקיעים בשוקי ההון לקחו בשתי ידיים את ההזרמה הפיננסית ורצו לקפיצה נאה כלפי מעלה, כשמיהרו לחזור אל שוקי המניות והאג"ח כאחד. כך ראינו תקופה של תקווה, שבה השווקים עלו אל מול כלכלה יורדת. ואולם, למגפות יש מהלך עצמאי – והקורונה לא נעצרה, אלא המשיכה לנוע ונראה כי היא מתפרצת, ועמה גם בעיות היסוד של הכלכלה. כך, התפרצות הקורונה והמשך התנועה בכיוון של מיתון כלכלי מאיימות להפוך את ההתאוששות השווקים לאותה קפיצת "סרק" של קופץ המוט.
תובנה זו עצרה את שוקי המניות בעולם בספטמבר האחרון והביאה אותם לתיקון כלפי מטה, בכמה מהמדינות אף באופן לא מבוטל. כך, מדדי הייחוס של חברת אג'יו לתיקי ההשקעות המנוהלים בישראל רשמו ירידות בספטמבר, בכל מודל סיכון ופרופיל השקעה.
מדדי אג'יו לניהול תיקי השקעות מבוססים על נתונים מבתי השקעות רבים, ובהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, אי.בי.אי, מיטב דש, הראל, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים יותר מ-80% מתיקי ההשקעות של הציבור. המדדים הנבנים מנתונים אלה עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור ומהווים מדדי ייחוס (בנצ'מרק) אובייקטיבים לצורך השוואת ביצועים ותוצאות בתיקי השקעות מנוהלים, קרנות השתלמות ועוד.
שחיקה במרבית המדדים המקומיים
הירידות בתיקי ההשקעות בספטמבר התחזקו והלכו לכל האורך, החל בתיקי האג"ח ועד לתיקי המניות, שירדו בחדות יחסית בעיקר במרכיב המניות המקומיות בתיקים. מדד תיק זה ירד בשיעור של 3.12% החודש, בעוד שמדד תיק האג"ח ירד בשיעור של 0.72%. בקרב מדדי הביניים, תיק ה- 20:80 ירד בשיעור של 1.20%, ואילו התיק המכיל 30% מניות ירד בשיעור של 1.44%.
הירידות בתיק המניות קיבלו משנה תוקף מהשוק המקומי, שחזר לתחושת המשבר עקב התפרצות חריפה של מחלת הקורונה וההבנה כי היא תגרור סגר, שאכן הגיע לקראת סוף החודש. אווירת המשבר הכלכלי בישראל ממשיכה לרחף ואף להתעצם, כשהשוק המקומי מבוסס על שני ענפים עיקריים – נדל"ן מסחרי ובנקים.
בתחום הנדל"ן המסחרי, קניונים סגורים לא יכולים לתרום לרווחי הבעלים, ואילו חברות העובדות מהבית בעוד שהמשרדים סגורים, יפסיקו לשלם שכר דירה. בתחום הבנקאי, למרות הנחיות בנק ישראל בנוגע לדחיית החזרי הלוואות, הימשכות המשבר והחרפת ההגבלות על המשק עשויים להביא את המשבר להידפק, במוקדם או במאוחר, על דלתות הבנקים.
הדבר הביא את מרכיב המניות בתיקים לרדת בשיעור של 5.47% על פי התמהיל. לעומת המניות בישראל, מרכיב המניות בחו"ל ירד בשיעור מתון יותר של קרוב ל4%, שלאחר קיזוז השפעות של פיחות השקל ביחס למט"ח, הסתכמה בירידה של 1.66% – וזאת, על פי הרכבו במדדים.
בתחום איגרות החוב נרשמה תנודה שלילית, בעיקר באפיקים הצמודים למדד והמשך הירידה בציפיות לאינפלציה, הן בשוק, הן על ידי החזאים והן מתוך חוזי המדד, כפי שאלה מדווחים לבנק ישראל.
באפיק הקונצרני הצמוד למדד נרשמה ירידה בשיעור של 1.5% במדד תל בונד 60, בעוד שבשקליות נשמרה יציבות ואף עלייה ממוצעת של 0.09%. על אותו משקל, מחירי האג"ח הממשלתיות הצמודות למדד ירדו בשיעורים חדים, שנעו מ-0.58% בטווחים הקצרים, דרך 1.28% בבינוניים ועד 2.23% בטווחים הארוכים. הדבר יוצר תנאים נוחים עבור אלה המעוניינים להמר נגד האינפלציה ולרכוש אג"ח צמודות מדד כדי להמר על קפיצה אינפלציה או לגדר כנגד התפרצות אינפלציונית בעתיד הנראה לעין.
חולשת טראמפ מחזירה את הפחד לשווקים
מתחילת השנה ועד לסוף ספטמבר, השווקים נמצאים בנזקים מתונים יחסית לשנה כה מסובכת ושלילית. כך, התשואה בשלושת הרבעונים בתיק ה-20:80 היא מינוס 2.13%, ובתיק ה-30:70 היא מינוס 2.58%. ממש לא תוצאה משמחת, אבל ברור לכולנו שיכול היה להיות גרוע בהרבה. רק כדי לתת נקודת התייחסות, התשואה עד לסוף מרץ בשני התיקים האלה הייתה 7.79% ו- 8.97%, בהתאמה. במלים אחרות, בששת החדשים האחרונים נמחקו כ-75% מההפסדים שנרשמו בשלושת החודשים שקדמו להם. זאת, כנגד התמונה השחורה שהייתה עם התפרצותה הראשונית של המגפה.
כעת, התפרצות מחודשת של הקורונה עלולה לסכן את מהלכי החילוץ שנעשו עד כה בעולם, ולדרדר את הכלכלות למיתון ממושך. לשווקים קשה להתמודד עם הפחד מתוצאות המגפה, תוך שכמות החולים מאמירה ועמה גם התמותה מהמחלה, בעוד שמדינות המערב נמצאות בפתחו של החורף.
ולסיום, נחזור אל תחרות הקפיצה במוט ואל האתגר הגדול העומד מול השווקים בעידן של עלייה נוספת בתחלואה כתוצאה מהקורונה: אם לא היה די בסיבות שמנינו קודם להרמת הרף של המשבר הכלכלי שעליו אנחנו ושוקי ההון צריכים לדלג, נוספה באחרונה עוד סיבה לדאגה ולשיבוש קרקע המציאות שעליה השווקים ניצבים, בדמות מחלתו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בקורונה. טראמפ הצטרף במחלתו לכ-38 מיליון חולים מדווחים בעולם – אבל לשמחתנו, בימים האחרונים נראה כי החלים. עם זאת, קרנו ירדה בגלל התנהלותו במהלך המגפה, ומעבר לכך, איש לא מבטיח שהוא לא יסבול מתופעות המשך שיקשו עליו בהתמודדות על קדנציה נוספת כנשיא.
הנשיא טראמפ נחשב לגורם חיובי עבור השווקים. בדבריו הוא נותן להם רוח גבית, הוא שם את כובד משקלו על הורדת הריבית – ובכך תמך בשווקים והוריד את סיכוני האג"ח. חולשה של טראמפ וגם ירידת קרנו בציבוריות האמריקאית, הן כתוצאה מהקורונה והן כתוצאה מעליית המתחרה ג'ו ביידן, עלולות לזעזע את המערכת הפוליטית בבחירות בארה"ב. זעזוע כזה, יחד עם התפרצות נוספת של הקורונה, עלול להחזיר את הפחד לשווקים – והפעם באמת.
הכותב הוא מנכ"ל חברת אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, המייעצת בניהול השקעות אובייקטיבי ובניהול סיכונים פיננסיים, ומחבר הספר "הסיכון: שומר הראש שלנו". אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק.
