התנודות בשקל מיוחסות למהפכה המשפטית, אבל עוד לפניה נוצרו גורמים יסודיים אשר מובילים את המגמה ומלמדים כי 15 שנות עוצמה של השקל מתקרבות אל סופן.

כמעט בכל חתך זמן בשנים האחרונות, השקל היה המטבע החזק בעולם אל מול הדולר ובכלל. סל המטבעות שמחושב על ידי בנק ישראל, התחזק במהלך 15 שנה בכ- 32% כפי שניתן לראות בגרף הבא:

למעשה, השקל היה המטבע החזק ביותר מול מרבית מטבעות העולם בחתכי זמן שונים, כפי שניתן לראות בטבלה הבאה:

עוצמתו של השקל משקפת יתרון וגישה חיובית של העולם כלפי הכלכלה בישראל וכתוצאה ממנה, הוא היה המטבע המועדף וזכה ליתרון על מרבית המטבעות. ואולם, בניתוח שכתבנו לפני כחצי שנה, הערכנו כי תקופה זו עומדת להסתיים מאחר והכוחות אשר הפכו את השקל למטבע חריג, לטובה, הולכים ונחלשים.

בימים האחרונים אנו רואים את השקל נחלש ונהוג לייחס זאת למהפכה המשפטית, אבל בכך אנו עושים הנחה ואולי גם טעות חשיבתית. בזהירות נאמר כי המהפכה המשפטית היא אירוע משמעותי שמצטרפת אל שאר גורמי הפיחות הקיימים והיא מאיצה, אולי אף מחזקת אותו, בדיוק כפי שהמלחמה באוקראינה האיצה ואף חיזקה את התהליך האינפלציוני שנוצר בעקבות הקורונה.

אז מהם הגורמים שמחלישים את השקל אשר לדעתנו מביאה לסוף עידן השקל החזק, ואיך המהפכה המשפטית תביא את השפעתה? נמנה חמישה גורמים עיקריים, אשר כולם קשורים האחד בשני.

הראשון הוא יציאה מעידן של ריביות אפסיות לעידן של ריביות לא נמוכות, עם עדיפות לריבית על הדולר. השני הוא הגיאופוליטיקה, אשר ממשיכה ליצור לחצים אינפלציוניים ובכך תומכת בגורם הראשון, הכורח להעלות עוד את הריבית. השלישי הוא התמחור מחדש בשווקים הפיננסיים והתאמת המחירים לסביבת הריבית החדשה, תהליך עליו אנו מצביעים מזה שנה. הרביעי הוא הנפילה במניות הטכנולוגיה, אשר רמתם הגבוהה הייתה כוח מניע להזרמת השקעות בהייטק הישראלי ואילו נפילתם, הורידה את התיאבון להזרמת הכספים. החמישי הוא הממשלה הנוכחית, אשר עלולה להביא להסלמה ביטחונית בסביבה הקרובה וכן להביא לבריחת כספי משקיעים וחוסכים עקב המהפכה המשפטית.

חמשת הגורמים כולם, נוצרו בשנה האחרונה והם מהווים שינוי מהותי בתנאים ששררו בשנים, אולי בעשור הקודם כולו. נתחיל ממדיניות הריבית. זו הייתה אפסית בכל המטבעות במשך כ- 12 שנים, אולם ה'פד' נאלץ להעלות אותה בחדות ובמהירות בשנה שעברה. בנק ישראל מחרה מחזיק אחרי ה'פד' עם העלאות ריבית תואמות, אך יתרון הריבית של הדולר על השקל בשיעור של כ- 2% לשנה, יוצר הטיה ברורה כלפי הדולר, על חשבון השקל.

בנוגע לגיאופוליטיקה, מדובר בסביבה מבעבעת עם שתי זירות פעילות, אוקראינה וטאיוואן, אשר תומכות באינפלציה. כמו כן העולם נמצא במעבר מגלובליזציה ללוקליזציה והדבר דורש השקעות ועלית מחירים, מצב שתומך בהמשך העלאות הריבית.

המשך עליית הריבית תומך בתהליך של תמחור מחודש של נכסים פיננסיים וריאליים באשר הם, תהליך שהחל בשנה הקודמת, שבה הריבית עלתה בחדות ובמהירות. ההסתגלות לריבית הגבוהה מביאה לתמחור חסר של כלל הנכסים ובתוכם שוקי המניות הסחירים, דבר שיוצר לחץ על השקל עקב צרכי פעילות הגידור של המשק הישראלי. נקודה זו שוב מובילה במהלך רציף אל הנקודה הבאה, החולשה במניות הטכנולוגיה. ככל שהיא קיימת, כך קטן זרם ההשקעות וכניסת הדולרים לישראל המשמשים לרכישת חברות ישראליות. צמצום הכניסה הינו שינוי גדול ביחס לזרם שהיה בשנים האחרונות ותמך בהתחזקות השקל.

כאן המקום להביא את תרומת המהפכה המשפטית אל השולחן. משקיעים רבים מתעניינים בשבועות האחרונים בפתיחת חשבונות בחו"ל. הורים יודעים כי אין מקום להאשים את הילד על כך שהוא בוכה כאשר כואב לו ועל אותו משקל, אין להאשים את האלו שמודאגים וחושבים על הוצאת כספם לחו"ל בכך שהם מעודדים את הזרים לפעול להוצאת כספים. חשוב לדעת שלא הזרים הם המוציאים, אלא ישראלים רבים, בעיקר אנשים פרטיים שחושבים להוציא כספים לחו"ל מאחר והם חוששים מהבאות ולשיטתם, מעדיפים להקדים תרופה למכה, זאת במקביל לצמצום הזרם הנכנס על ידי זרים.

כך, המהפכה המשפטית הינה מנוע נוסף המייצר כוח שמחליש את הכוחות שפעלו לתיסוף השקל ב- 15 השנה האחרונות. נראה כי כלל הגורמים הנ"ל אינם עומדים להתחלף בקרוב כך שהעידן בו השקל היה חזק והתגבר על כל מהמורה ומכשול, הסתיימה לשנים הקרובות.