לאחר שנים רצופות של עליות נאות (ממוצע של 6%-8% ב- 5 השנים האחרונות) באפיקי האג"ח בארץ – בעיקר בשל הריבית הנמוכה: האם אנחנו מתקרבים להיפוך מגמה?
1. ציפיות האינפלציה והאינפלציה בפועל נמצאות בתוך תחום היעד הממשלתי (%1%-3).
גורם מהותי להחלטה על הריבית ע"י בנק ישראל הינו בחינה של ציפיות האינפלציה של שוק ההון. בין יתר הפרמטרים, הבנק בודק את הציפיות לאינפלציה הנגזרות מעקומי התשואה של אגרות החוב הממשלתיות. הציפיות הנגזרות מהשוק הן הפער בתשואה בין אג"ח ממשלתי שקלי לאג"ח ממשלתי צמוד למדד המחירים לצרכן. ניתן לראות בתרשים 1 כי בכל טווחי ההשקעה (ציר ה- X המח"מ – משך חיים ממוצע) אין חריגה של התפרצות אינפלציונית של מעל 3% ולכן אין חשש כרגע משינוי מגמה בהחלטות הריבית. זו צפויה להישאר נמוכה עוד זמן מה. עוד ניתן לראות כי קיימת מגמה קלה של התעוררות אינפלציונית בעיקר בטווחים הקצרים (הטורים הכחולים הם הציפיות העדכניות ואילו הטורים האפורים הן הציפיות שהיו בתקופה נבדקת קודמת, תחילת פברואר). עם זאת, הציפיות עדיין נמצאות בתוך התחום (1%-3%) ואינן יוצרות חשש לשינוי בתוואי הריבית כלפי מעלה בתקופה הקרובה. דבר נוסף שניתן לראות בתרשים זה הוא כי עד מח"מ 4 באג"ח ממשלתי צמוד מדד (הקו האדום) התשואה לפדיון אותה המשקיע יקבל היא תשואה שלילית!! מצב זה אבסורדי והוא נובע מעליית המחירים המתמשכת באפיק זה בשנים האחרונות. חשוב לציין כי קיים קשר הפוך בין מחירי האג"ח לבין התשואה לפדיון. מצב זה גורר תשואות נמוכות מאוד גם באגרות החוב הקונצרניות, באופן המטשטש את היחס לסיכון (סוגיה אותה נרחיב בפסקה הבאה).
1. ציפיות אינפלציה (נתוני קו מנחה; עיבוד: אג'יו)
התעוררות קלה בטווח הקצר אולם עדיין בתחום היעד
2. מרווחי התשואה בין אג"ח חברות (תל בונד) לאג"ח ממשלתי: מגמת ירידה מובהקת. בשנים האחרונות אפיק אג"ח חברות בלט אף יותר מאפיק אג"ח ממשלתי – דבר זה מובן כיוון שאפיקי המניות עלו (ב-4 השנים האחרונות למעט 2011) ויש קורלציה גבוהה בין מניות לאג"ח חברות. ההפרשים בעליות השערים הנ"ל גרמו לירידה משמעותית יותר בתשואות על אג"ח חברות, לעומת ירידת התשואות באג"ח ממשלה ודבר זה הוביל לסגירת הפער במרווח התשואה בין שני אפיקים אלו. ניתן לראות בתרשים 2 את התפתחות מרווחי התשואה וכי שנה אחורה הפער היה אף כפול ועמד על כ- 3% (במדד תל בונד 40) לעומת 1.5% כיום. יש לציין כי הירידה החדה באזור ספטמבר 2012 נבעה מעדכון מדדי התל בונד. אגרות חוב מסוכנות יותר (דוגמת אידיבי) נגרעו ואגרות חוב סולידיות יותר נכנסו (בדגש על בנקים). עדכון זה הוריד את התשואה לפדיון של מדדי התל בונד ולכן הוריד את פער התשואה בצורה ניכרת, בבת אחת. מצב זה יוצר תמחור נמוך של מרווח הסיכון הנדרש בהלוואה לחברות, ומקטין את הכדאיות בהשקעה זו.
2. התפתחות מרווחי התשואה (מקור: בנק פועלים)
שחיקה במרווחי הסיכון/תשואה בין אג"ח חברות לאג"ח מדינה
3. הסיכון שעל הפרק: קורלציה עם אג"ח ממשלת ארה"ב.
דבר מהותי נוסף (מלבד סיכון הריבית) הינו הקורלציה הברורה בין תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב לתשואות אג"ח ממשלת ישראל. ניתן לראות בתרשים 3 כי בשלוש השנים האחרונות הייתה קורלציה מאוד גבוהה בין שני הנבדקים. התשואות ירדו ועלו במקביל. ניתן לראות כי מאז פברואר האחרון קורלציה זו נשברת באופן מובהק וכי תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב (הקו הכחול) נמצאות במגמת עליה (ירידת מחירים), ואילו תשואות אג"ח ממשלת ישראל (הקו הירוק) ממשיכות במגמת ירידת התשואה (עליית מחירים). השוני הנ"ל נובע מכך כי בארה"ב יש נהירה מהנכסים הסולידיים כמו אג"ח ממשלתי אל נכסי הסיכון. מגמה זו מתרחשת בשל כמה גורמים עיקריים כמו המשך הרחבה מוניטרית בארה"ב, המשך התאוששות של הכלכלה שם (אבטלה יורדת, שוק הדיור מתאושש) לעומת זאת בארץ ולמרות הגרעון הממשלתי הגבוה מהצפוי עדיין המשקיעים לא נרתעים מאג"ח ממשלה וממשיכים בהחזקתו ואף מרחיבים פוזיציה.
3. הקורלציה בין אג"ח מדינה ארה"ב ל-10 שנים (כחול) אג"ח מדינה ישראל ל- 10 שנים (ירוק).
לאורך הזמן מגמה דומה אם כי לאחרונה קורלציה הפוכה.
השורה התחתונה: ברור כי כל עוד האופק הכלכלי בישראל הינו שלילי ותוואי הריבית לא ישתנה, אזי אפיקי האג"ח לא יפגעו ואף עשויים לעלות קלות, אולם עליות שערים שנתיות כפי שראינו בשנים האחרונות – כנראה שלא נראה שוב. "הרעה" (לשוק זה) עשויה להפתח משוק אגרות החוב בארה"ב, כאשר לרוב התשואות בשוק המקומי תיישרנה קו מולו. הסיכון נובע מכך שבארה"ב התשואות עשויות לעלות בשנה הקרובה. הדבר יתפתח ויקרה ככל שההתאוששות הכלכלית שם תתמוך במניות, לדאבונן של אגרות החוב.
