סין מייצרת דרמות. כיצד זה משפיע עלינו?

במהלך צפוי למדי, הממשל הסיני החליט להתערב במסחר במט"ח במדינה ולהחליש את המטבע בצורה מלאכותית. בדומה למהלכי בנק ישראל, ההתערבות נועדה להחליש את המטבע הסיני בכדי למשוך את היבוא האירופאי (ובפרט הגרמני) והאמריקאי ובכך לעודד את היצוא במדינה. בכך, סין הצטרפה למדינות רבות בעולם הנוקטות בפעולת שנועדו להחלשת המטבע בכדי לעודד את הצמיחה באמצעות היצוא, בהן אירופה, יפן, הודו, אוסטרליה, ברזיל ובמידה מסוימת – גם ישראל. השונה במהלך שנקטה סין הוא בכך שהיא יצרה שינוי מידי באמצעות שוק המטבע ולא באמצעות פעולות עקיפות. היחיד שדומה לה בתקופה האחרונה הוא המהלך של הבנק המרכזי השוויצרי, שהחליש את הפרנק. למי שעוקב אחרי הכלכלה הסינית – לא הייתה כאן ממש הפתעה. לאורך השנים הסינים הציבו לעצמם יעד צמיחה של לפחות 7% בשנה וזאת בכדי לעמוד באתגר ה"אורבניזציה" – העברת מיליוני חקלאים התורמים לכלכלה אולי דולר או שניים ליום אל מעמד הביניים המתגורר בערים ובכך להגביר את צריכתם ותרומתם לכלכלה. במהלך הרבעונים האחרונים, קצב הצמיחה המשיך להתדרדר, ובשני הרבעונים האחרונים הוא עמד בדיוק על 7%… דיוק המעלה חשד לגבי האינדיקטורים הכלכליים שמפרסם הממשל הסיני. יריית הפתיחה לזעזוע הפיננסי החלה באמצע יוני כאשר מדד המניות הסיני קרס בכ – 30% תוך שבוע וכאמור המטבע הסיני הצטרף לסחרור הפיננסי וקרס ב – 5% בשלושה ימים , והיד עוד נטויה.

ההשפעה: הוזלת מחירי הסחורות ועלויות ברחבי העולם

פיחות היואן גורר עלייה מיידית בכדאיות היצוא הסיני, בעלייה ברווחיות של היצואן הסיני והיא עשויה להביא בתורה גם להוזלת מחירי היצוא הסיני. ההשפעה הישירה והמידית של המהלך תורגש ברחבי העולם בעיקר בסקטורים היצרניים אך גם בכל בית, בדמות ירידה במחירי הסחורות. סין הינה המגדלת הגדולה בעולם של אורז, חיטה, תירס, כותנה ועוד. בסקטור התעשייה – סין היא המובילה העולמית ביצור ברזל, פלדה אלומיניום ומתכות אחרות. ההאטה בכלכלה, הקטינה את הביקוש הפנימי בסין לסחורות אלו ומחירן החל לרדת בעולם כבר באמצע השנה שעברה, אך הירידה הואצה מחודש יוני השנה. בנוסף, מחיר הנפט העולמי – שצנח בגלל עודפי היצע מכוונים של ארה"ב והסרת הסנקציות מאירן – הוזיל עוד יותר את עלויות הפקה והיצור של הסחורות ותרם להוזלת הסחורות. מגמה זו עשויה כאמור להשפיע על כל משק בית ולספק תנאים לסביבת אינפלציה נמוכה – גם בשנה הקרובה. היא גם עשויה להשפיע לרעה על כל חקלאי ומגדל גם כאן בישראל.

מהן ההשפעות על כלכלות מובילות אחרות?

מעבר להשפעה הריאלית, הפיחות במטבע הסיני עלול להוביל גם להשפעות פיננסיות. הדולר החזק, ששוחק את היצוא האמריקאי ומאט את צמיחתה, קיבל כעת התחזקות נוספת. האם השפעה פוטנציאלית שלילית זו על צמיחתה של ארה"ב עלולה לעכב את ההחלטה להעלות את הריבית בארה"ב? שווקי האג"ח מאמינים שכן – התשואות מיד ירדו מתוך ההנחה שהבנקים המרכזיים יצטרכו להותיר את הריבית נמוכה לזמן רב נוסף. אם אגב, העלאת הריבית בארה"ב אכן תתעכב, זו עלולה להיות אחת מההשפעות השליליות ביותר של המהלך הסיני כיוון שהיא תוציא את ארה"ב ממסלול המדיניות בו ה'פד' צועד והיא עלולה להוביל אותה לבועות בשווקים הפיננסיים. נראה כי ה'פד' מבין את הסיכון הזה לפחות כמונו ולכן לא וודאי שהמהלך יפגע בתכנית האמריקאית להעלות את הריבית ולבסס את הדולר כמטבע מוביל.

באשר למדינות אחרות, במרוצת השנים הממשל הסיני מיהר לחלץ מדינות שנקלעו לבעיית חובות ולהציע ולרכוש חובותיהן. רבע מיתרות המט"ח של ארגנטינה, למשל, נקוב במטבע הסיני ועכשיו יתרה זו שווה פחות. וזהו ממש תזמון גרוע עבור הארגנטינאים כרגע. שווקי המניות בארה"ב ובאירופה הגיבו בירידות בעיקר לאור הירידה בצפויה ביצוא לסין מצד היצרניות האמריקאיות והאירופאיות. בהקשר זה, למשק הסיני חובות נקובים ביואן בשווי המתקרב לטריליון דולרים והוא דווקא יסבול מעליה בנטל שירות החוב, אולם כנראה שהתועלת במהלך רבה יותר עבורו.

ומה הלאה?

ראשית, להערכתנו המהלך הסיני טרם הסתיים והוא מגלם פוטנציאל לפיחות נוסף בשיעור של 2% -4%. מדוע? מכיוון שהממשל הסיני ימשיך לפעול באגרסיביות ובכל הכלים העומדים לרשותו – בכדי להחזיר את הכלכלה הסינית לפסים של צמיחה. מה זה אומר? יואן חלש, סחורות זולות, ריביות נמוכות. אך יש גם חדשות אופטימיות: היתרון (אולי היחיד) של שיטת הממשל הסיני הינו יכולת התיאום של מהלכים כלכליים. מהלכי הבנק המרכזי הסיני מתואמים באופן מלא עם הממשל, ולהפך, ולכן הסיכויים של סין לצאת במהירות מההאטה היחסית אליה היא נכנסה –גדולים.

ולגבי ישראל…

כפי שציינו, פיחות המטבע הסיני יחליש את היצוא האמריקאי – דבר שיגרום ל'פד' לשוב ולשקול את התוכנית שלו לפתוח בהידוק מוניטרי ולהתחיל ולהעלות את הריבית. הדולר צפוי להתחזק בעקבות דחייה נוספת של מועד העלאת הריבית המיוחל – גם מול השקל. על אחת כמה וכמה בעקבות הצמיחה הנמוכה שפורסמה היום בישראל. בנק ישראל, שגם פועל להחלשת המטבע עבור עידוד היצוא, יצטרך ולהגביר את הנחישות שלו ב"מלחמת המטבעות" העולמית. חזית נוספת שהבנק יצטרך להתמודד מולה, היא ההשפעה האנטי – אינפלציונית שיש לירידת מחירי הסחורות בעולם. במלחמה בלתי קונבנציונלית זו, לא נופתע אם בנק ישראל ישלוף כלים בלתי קונבנציונליים כגון ריבית שלילית שכבר מונהגת באירופה ואף להחזיר לשולחן הדיונים תכניות לרכישת אג"חים בשוק הפתוח.

דורון אולסוונג

אג'יו –ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות בע"מ