לאחר התאוששות מרשימה של הכלכלה ממשבר פיננסי עמוק וכואב, מאיימת טורקיה לבעוט בדלי אותו מילאה בעבודה קשה; איבוד שליטה על בעיותיה הפנימיות (הפוליטיות והכלכליות) – מפחיתות את אטרקטיביות ההשקעה בה.
על הכלכלה: משק גדול ודינאמי.
טורקיה
הנה המדינה הגדולה במזרח התיכון – בנקודת המפגש של המזרח התיכון, אירופה והקווקז – ואוכלוסייתה מונה כ- 76 מיליון תושבים. . למרות שרק 3% משטחה מצוי לאירופה, נהוג לשייכה לאירופה בשל סמיכותה ויחסיה ההדוקים עם מדינות היבשת. מיקומה המרכזי של טורקיה הפך אותה לצומת ראשי בנתיבי הנפט העולמיים עקב פרויקט צינור הגז הטבעי שבוצע ב- 2006 אשר מחבר בין גאורגיה, אזרבייג'ן וטורקיה. בנוסף – טורקיה עשירה במחצבים כגון נחושת, ברזל, גופרית, אבץ ועופרת. הכלכלה הטורקית מאופיינת בדינאמיות ושוזרת תעשייה מודרנית עם חקלאות מסורתית שעדיין מעסיקה כ-25% מכוח העבודה. במהלך העשור האחרון ביססה טורקיה סקטור פרטי חזק וצומח, ולמרות שהממשלה המקומית מעורבת מאוד בכלכלה, היא מימשה תכניות הפרטה אגרסיביות וצמצמה מעורבותה בענפי התעשייה, בבנקאות, בתחבורה ובתקשורת. טורקיה מייבאת בעיקר מכונות, כימיקלים, דלקים וציוד מאירופה ומסין ומייצאת בעיקר ביגוד, מזון ומתכות, בעיקר לאירופה.
הזווית הישראלית: השפעות פוליטיות. טורקיה הנה שותפת סחר חשובה וטבעית, גם עבור ישראל. חשובה – מכיוון שמדינתה הנה השביעית מבחינת היקף הייצוא הישראלי אליה; וטבעית – בשל הקרבה הגיאוגרפית והסכם הסחר החופשי משנת 1996. ישראל מייצאת לטורקיה ציוד חקלאי, מכונות ופלסטיק כשמבין כל ענפי היבוא ממנה הכימיקלים ותזקיקי הנפט הנם הדומיננטיים ביותר (68%). מטורקיה מייבאת ישראל בעיקר כלי רכב, טקסטיל, מינרלים, מכונות ומכשירים. בשנים הראשונות להסכם הסחר היצוא הביטחוני היה הרכיב המרכזי אך בשנים האחרונות דווקא הענפים האזרחיים מובילים את הסחר. סחר זה עוזר לתעשייה המקומית לצלוח את הצינון ביחסי שתי המדיניות, הנסוגים למן מבצע 'עופרת יצוקה' דרך אירועי המשט והמדיניות מול החמאס בעזה. שיעור הסחר אשר נעשה ע"י הממשלות ממשיך להצטמצם בעוד הסחר הנעשה ע"י הסקטור הפרטי, ממשיך לגדול.
נכון להיום: עוסקים ב'אביב הטורקי'. מאז המשבר שחוותה בשנת 2001 טורקיה רשמה עשור עתיר הישגים כלכליים, בניהם הגדלה עקבית של התמ"ג, הורדת האינפלציה לרמה חד ספרתית ובעיקר הגדלת היצוא ותקבולי התיירות. הצמיחה שהגיע לשיאה ב- 2010 (9.2%) דחפה את האינפלציה כלפי מעלה ואת הבנק המרכזי לצעדים לצינון הכלכלה, כולל החלשת המטבע המקומי. יחד עם צעדים אלה טורקיה מתמודדת עם ההאטה הגדולה באירופה כמו גם עם ההשלכות הכלכליות של האביב הערבי – המקור לחלק גדול מההשקעות הזרות הישירות שהיו ממנועי הצמיחה העיקריים שלה בשנים האחרונות. גרעון גבוה בחשבון השוטף, חוסר ודאות הקשורה לקביעת המדיניות המוניטרית ותסיסה שהחלה בקרב על 'כיכר טקסים', הופכים את הכלכלה המקומית לפגיעה יותר ובעיקר מערערים את אמון המשקיעים. הדבר הביא לעליה בתשואת החוב הטורקי ל-10 שנים, שחזרה השנה לרמות הגבוהות מ- 7% (גרף 1)
1. תשואת אג"ח ממשלת טורקיה ל-10 שנים
מבט קדימה: האשראי ממשיך לממן מסיבות.
אמנם נראה כי המשך רפורמות כלכליות ומשפטיות נוספות, כמו גם החברות באיחוד האירופי -צפויים להגביר את האטרקטיביות של טורקיה למשקיעים זרים. עדיין, בפני המשק הטורקי עומדים אתגרים לא פשוטים בעיקר סביב הגרעון התופח. יחס החוב לתוצר הטורקי אמנם נמוך ביחס לרוב המדינות המפותחות (כ-36%) ונובע מהעובדה כי אינה חלק מגוש כלכלי שיחלץ לעזרתה במקרה של חדלות פירעון, אך האשראי העסקי ממשיך לצמוח לממדים מדאיגים (גרף 2) בתמיכת הממשלה והבנקים המציפים את המשק באשראי זול.
2. האשראי לסקטור הפרטי (24 חודשים אחרונים)
השורה התחתונה: הנהגת ריבית נמוכה ממשיכה לתדלק את בעיית האשראי הפנימית. השילוב עם מטבע נשחק ונטיות אינפלציוניות של הכלכלה (גרף 3), מסכן מאוד את השווקים. בעיות פנים פוליטיות הכוללות יציאת תושבים לרחובות ותגובה אלימה מבריחים משקיעים זרים המהווים עוגן של הכלכלה ומפחיתים את האטרקטיביות בהשקעה במדינה.
3. קצב האינפלציה (24 חודשים אחרונים)
