אירופה –
בחזרה למציאות הכלכלית. הכלכלה האירופאית נמצאת שוב בהאטה חריפה ואנו מתקשים לראות כיצד היא נחלצת ממצב זה. למעשה, קיים כרגע חשש מדפלציה לאחר נתוני האינפלציה שפורסמו: עליה של 0.7% בלבד ביחס לשנה שעברה. הבנק המרכזי האירופאי מחויב לשמור על יעד הנמוך במעט מ- 2%, וצפוי כי יפעל בנושא. לסיכון הדפלציה יש ביטוי משמעותי בשני מישורים: במישור הפיננסי זהו החשש מפני העמקת בעיית החובות. במישור הריאלי, זוהי הקטנת המוטיבציה הכלכלית הן של היצרן והן של הצרכן, בבחינת "לחץ דם נמוך". הבנק לא פוסל שימוש בכלים לא קונבנציונליים ואף מעט תיאורטיים – ריבית שלילית על פיקדונות. החדשות הרעות מהיבשת, שדווקא תומכות באירו לטווח הקצר, הגיעו גם לגבי צמיחת התוצר לרבעון השלישי: צמיחה של 0.1%+ לעומת צמיחה של 0.3%+ ברבעון השני של השנה. איטליה עדיין במיתון, והמצב בצרפת ממשיך להתדרדר (כזכור, דירוג האשראי ירד) – ללא התערבות מצד הממשלה הצרפתית. מאידך, יש מעט צדדים אופטימיים בכלכלה האירופאית: אירלנד וספרד הודיעו כי כבר לא יצטרכו את תוכנית החילוץ. גרמניה ממשיכה לדחוף במרץ – מדד ה-Ifo למצב העסקים עלה לשיא של שנתיים בנובמבר וגם סקר מנהלי הרכש מציג תמונה דומה. לסיכום, הזחילה האיטית בצמיחה והנטיה אף לצמיחה שלילית, תאלץ את הבנק המרכזי לפעול לעידוד הביקושים הפנימיים והחיצוניים ולהחלשת המטבע.

גרמניה: מדד הרכש בשיא של שנתיים (מקור: markit.com)

ארה"ב – בשלב זה, הדיון של ה'פד' האמריקאי הוא בדיוק הפוך מזה של הבנק האירופאי. ולכן, בטווח הבינוני והארוך אנחנו עדיין מאמינים בחזקת הדולר מול האירו. ה- ECB  כאמור שוקל את צעדיו לעידוד הכלכלה ומנגד היו"ר ילן מנסה לתזמן את יציאת וצמצום ה'פד' מתוכנית רכישות האג"ח. שוקי ההון ומדדי המניות המשיכו לעלות בעקבות נאומה של היו"ר הנכנסת, בו היא הדגישה כי הכלכלה ושוק העבודה עדיין לא הגיעו למיצוי הפוטנציאל שלהם וחשוב להמשיך ולתמוך בכלכלה כשהיא עדיין במצב רגיש. נראה כי היא עצמה מאמינה כי שיעור האבטלה האמיתי בארה"ב יותר קרוב ל-  10% מאשר ל- 7.3% הרשמי. הצפי בשלב זה בשווקים שה'פד' יתחיל לצאת מהשווקים ברבעון השני של 2014 ועלית הריבית הראשונה תתרחש כעבור שנה. גם להסכם עם אירן יש השפעה – ירידה במחירי הנפט עשויה לעודד את הצריכה הפרטית, עליה מבוססת הכלכלה האמריקאית. ירידה במחיר הנפט עשויה לדחוף את הכלכלה ולחזק את הדולר בשנת 2014.

אג"ח ארה"ב מול גרמניה: הפער מתרחב (מקור: בלומברג)

ישראל – נגידה נגד השקל. בנק ישראל התערב שבוע שעבר במסחר הרדום והצליח לדחוף את הדולר ל- 3.57, לאחר דשדוש ממושך ברמה של 3.52 ₪ לדולר. היום צפויה החלטת הריבית של הבנק, אשר לפי תמונת המצב העקרונית, צפויה להישאר על 1%. ע"פ האומדן הראשון של צמיחת התוצר לרבעון השלישי, השקל החזק פוגע קשות ביצוא ומעודד את היבוא. כלכלת ישראל צמחה רק ב- 2.2% ברבעון השלישי של השנה לעומת צמיחה של 4.6% ו- 2.6% ברבעון השני והראשון,  בהתאמה. הירידה בצמיחת התוצר בעיקר הושפעה בעיקר מירידה של 12.4% ביצוא (סחורות ושירותים). הצריכה, ההשקעה והיבוא – כולם עלו. להסכם הביניים של המעצמות עם איראן יש שתי השפעות על המטבע. ברמה הגיאופוליטית ברור כי יש ירידה בסיכון, גם אם זמנית. מאידך כאמור, הדולר בעולם עשוי להתחזק כתוצאה מירידת מחיר הנפט. לצד השפעות הנפט נראה כי התהליכים הפנימיים בכלכלת ישראל עשויים להשפיע ביתר שאת. קיימת תחושה כי הכלכלה מאבדת קצב, בשוק העבודה, ביצור ובייצוא, כאשר השלב הבא עלול להיות ירידה בצריכה הפרטית. נראה כי הנגידה ד"ר פלוג לא תהיה מעוניינת לתהליך שלילי זה ב"משמרת שלה" והדבר יוביל אותה לפעולה נחרצת, הן באמצעות פעילות בשוק, הן בריבית והן באמצעות צעדים משולבים עם האוצר. ובהקשר לנחישותה זו, לא מאוד נופתע אם הריבית תרד ל- 0.75% כבר בהחלטתה הקרובה.

ישראל: ירידה ביצוא (מקור: למ"ס)

בשבוע שלפנינו: מדד המחירים לצרכן , מדד אמון הצרכנים וחג בארה"ב והריבית בישראל.

אירו/דולר: לאור הניתוח לעיל, אנו מותירים את התחום בו יסחר האירו – דולר ל 1.3 – 1.4.

דולר/שקל:לאור היציבות בשוק המט"ח, אנו מותירים את התחום בו הדולר ייסחר בטווח הבינוני ל- 3.5-3.68 ₪ לדולר

כתב: דורון אולסוונג, ראש תחום ניהול סיכונים פיננסיים