אירופה –האירו התחזק בכ- 0.5% השבוע מול הדולר, אשר נחלש גם מול כל המטבעות הרלוונטיים (למעט כמובן השקל….). התחזקות האירו נוצרה לאור נתונים כלכליים מעט מעודדים מאירופה וחזרה לפסי צמיחה בחלק מכלכלות גוש האירו. האינדיקטורים שיוצאים מהיבשת מרמזים כי מספר מדינות החברות באיחוד נמצאות במסלול של יציאה ממיתון וחזרה לפסי צמיחה. התוצר באיטליה, שנמצאת במיתון כבר 8 רבעונים ברציפות, ירד "רק" ב- 0.2% לעומת הרבעון הקודם ונראה כי המיתון במדינה נמצא בנסיגה. היצור התעשייתי בה כבר מצביע על צמיחה. סקרי הרכש, כפי שפירטנו בעבר, משתפרים ונמצאים בשיא מאז שנת 2010. נתונים דומים ניתן לראות גם בספרד וצרפת. גרמניה פרסמה מספרים חיוביים והיצור התעשייתי עלה ב- 0.5% לעומת הרבעון הקודם. הצמיחה בגוש, שתפורסם ביום רביעי, צפויה לעמוד על 0.2% – צמיחה חיובית ראשונה מאז הרבעון הראשון של 2012. גורמים אלו בשילוב של הערפל סביב תוכניות ה'פד' שלחו את האירו מעל רף של 1.33 והגיעו לשיא חודשי של כמעט 1.34. למרות סימנים אופטימיים אלו הבנק המרכזי צפוי להמשיך ולהזריק אשראי לכלכלה ובעיקר למדינות הפריפריה שהאג"ח ל -10 שנים שלהן נסחרות בתשואות נמוכות סביב 4%-5%. לפיכך האירו, לפי דעתנו, צפוי לשמור על חוזקתו היחסית בשבועות הקרובים אך צפוי להחלש לקראת שינוי בגישת ה'פד' לקראת ישיבתו בחודש הבא. אירוע נוסף אשר עשוי להשפיע על האירו בחודש הבא הינו הבחירות בגרמניה, אשר אמורות להתקיים ב- 22/9. עד אז, ניתן להניח כי העיתונות והפוליטיקאים יצניעו את בעיותיה של הגוש ואת אחריותה של גרמניה לבעיות אלו ולפתרונן, אולם לאחר הבחירות ניתן להניח כי בעיותיהן הקשות של יוון, פורטוגל ואירלנד, ישובו ויעלו ביתר שאת.

איטליה: המיתון בנסיגה (מקור: בלומברג)

ארה"ב – הכלכלה האמריקאית המשיכה בהתאוששות המרשימה בעִקביוּתה. שוק העבודה עדיין נמצא במסלול חיובי: מספר דורשי דמי האבטלה ממשיך לרדת והממוצע ה-4 שבועי ירד ל 335,000 דורשים בשבוע – רמתו הנמוכה מאז נובמבר 2007. כזכור, ה'פד' נותן תשומת לב מיוחדת לשוק העבודה ויתכן שהנתונים אכן ישכנעו את הבנק לשמור על תכניותיו המקוריות ולצמצמם את תוכנית הרכישות כבר בספטמבר הקרוב. במאזן המסחרי שפורסם השבוע ניתן לראות כי היצוא עלה והיבוא קטן, בעיקר לאור צמצום ביבוא הנפט. הגרעון המסחרי הוא המצומצם ביותר ב-4 שנים האחרונות ועומד על 34.2$ מילארד (מינוס). לנתון יש השפעה ישירה על מדידת צמיחת התוצר שצפויה אף להתקרב ל- 3% ברבעון השלישי. אם נצטרך להמר בעניין, אנו מאמינים שה'פד' אכן יחליט לצמצם את ההרחבה הכמותית. בעבר ברננקי כבר הצהיר שהיעדים שהציב – 6.5% אבטלה ו- 2.5% אינפלציה אינן טריגר לפעולה אלא יעדים כלליים. החדשות מהכלכלה הן בעיקר חיוביות ולא התקבלו חדשות רעות שצפויות לשנו את דעתם של חברי ה'פד'. על פי המתרחש בחודשים האחרונים, צמצום רכישות האג"ח של ה'פד' צפוי לחזק את הדולר, אלא אם כן שוקי ההון ייבהלו מהמהלך ויצאו מהשווקים. כך או אחרת, לקראת שינוי זה במדיניות ה'פד' ובוודאי לאחריו – התנודתיות בדולר עשויה לעלות באופן מרשים.

ארה"ב: הגרעון המסחרי הנמוך מזה 4 שנים (מקור:census.gov.)

ישראל –השבוע השקל המשיך את ההתחזקות שלו, בניתוק מוחלט מתמונת המאקרו כלכלית המקומית ובעיקר בגלל שאין מי שמחזיק במושכות. בנק ישראל אכן מתערב במסחר בצורה מעט אנמית וצפויה (בין 50 ל- 100 מיליון דולר) אך השפעתו חלושה וקצרת טווח, כמעט אינה קיימת. לא ניתן לדעת היכן יסתיים הקרב שניטש כעת בין הקונים של הריבית המקומית לבין בנק ישראל. השקל נמצא במגמת תיסוף של מעל שנה, עם פיחות קל לקראת נובמבר (מבצע "עמוד ענן"), והסבירות להמשך המגמה קטנה אך אין כרגע אף גורם שיעצור אותה. אנו מניחים ששילוב של חזרה של מנהיגות ראויה לבנק ישראל עם התחזקות גלובלית של הדולר מחודש ספטמבר תשים סוף למגמת התיסוף ותחזיר את השקל לפעול בהתאמה לגורמים הכלכליים ולסיכונים המקומיים.

ישראל: מגמת תיסוף במשך שנה (מקור: בלומברג)

בשבוע שלפנינו: ה- ZEW מגרמניה, התוצר באירופה ומדד המחירים לצרכן בישראל

אירו/דולר: אנו מניחים כי בחודש הבא נראה תנודתיות באירו, בתחום הרצועה 1.25-1.35

דולר/שקל: משחק הורדת הידיים מול בנק ישראל עשוי להמשיך ללחוץ את השער אולם נראה כי התחום בו הדולר ייסחר בטווח הקצר הינו 3.52-3.7 ₪ לדולר

דורון אולסוונג, ראש תחום ניהול סיכונים פיננסיים

ד"ר גדעון בן נון, מנכ"ל