ארה"ב בהחלטת הריבית שהתקיימה בשבוע שעבר ה"פד" החליט להותיר את הריבית על כנה בהתאם לצפי. נתוני האינפלציה מראים כי מגמת השיפור נמשכת– אינפלציית הליבה הסתכמה ב- 3.4% לעומת 3.6% בפרסום הקודם (עלתה ב- 0.2% לעומת צפי של 0.3%), גם מדד מחירי היצרן (PPI) הפתיע לטובה (ירד ב- 0.2%) והעניק תקווה לכך שהלחצים האינפלציוניים מתקררים. PPI נמוך מצביע על כך שעסקים מתמודדים עם פחות לחצים בעלויות היצור, מה שיכול להוביל למחירים נמוכים יותר לצרכנים. ה"פד" ציין כי הוא אכן רואה התקדמות מתונה אל עבר יעד האינפלציה. אל מול נתונים אלה, יש לשקול את דו"ח התעסוקה החזק לחודש מאי – 272 אלף משרות נוספו והשכר לשעה אף עלה ב- 4.1%, שיעור המלמד כי מנוע האינפלציה עדיין פועל ולכן, נראה כי ל"פד" יש עוד "בשר" עד שיחליט על הורדת ריבית. תימוכין לכך ניתן לראות כי בהחלטת הריבית האחרונה, הוועדה המוניטרית הפחיתה את הצפי להפחתות מ-3 ל-1, אולם המשקיעים עדיין שומרים על אופטימיות מסוימת וצופים 2 הפחתות ריבית עד סוף השנה.
לסיכום – בהינתן ריבית גבוהה, סביבת הדולר בעולם תמשיך להיות חזקה בטווח הקרוב.
ישראל מדד המחירים לצרכן הפתיע והראה עלייה מתונה של 0.2% (צפי ל- 0.6%). מבט מעמיק יותר מגלה כי השפעה ניכרת על המדד הגיעה מסעיף ההוצאות על נסיעות לחו"ל שירד[1] ב- 7.4%, בעוד שמחירי המזון והדיור המשיכו לעלות. נגיד בנק ישראל כבר הבהיר בעבר שאין הוא מתייחס לנתון בודד אלא הוא מסתכל על התמונה הכללית, לכן החלטת הריבית שתתקבל ביולי אינה צפויה לחדש רבות וההערכה היא כי הריבית תישאר על כנה. הגרעון הממשלתי בחודש מאי טיפס ל- 7.2% כאשר היעד השנתי עומד על 6.6% – הזכרנו בעבר כי חברות דירוג האשראי סיפקו רמז עבה לכך שאי עמידה ביעדים הפיסקאליים עלולה לגרור הורדה נוספת בדירוג. זאת ועוד, לאחרונה בנק ישראל הציג מודל לחישוב שער הדולר מול השקל ללא השפעות פוליטיות. לפי מודל זה, ללא השפעות הרפורמה והמלחמה – השער היה עומד סביב 3 שקלים לדולר. לכאורה, הדיווחים על כך שהפעולה ברפיח מתקרבת לסיום ומעבר ללחימה טקטית ברצועת עזה, הייתה אמורה לחזק את השקל. אולם, השוק מבין שאחרי הזירה הדרומית העיניים נשואות אל הצפון. על אף האמור, נציין כי עסקה כוללת ביוזמה אמריקאית עלולה לשנות את כל הסנטימנט ולחזק את השקל בצורה דרסטית. הייצוא הבטחוני מהווה מנוף חיזוק משמעותי לשקל (בשנת 2023 הייצוא הבטחוני הסתכם במעל 13 מיליארד $ וזינק לשיא כל הזמנים), אולם ניתן לראות סימנים ראשונים מדאיגים שעלולים להתפתח לאמברגו (הדרת החברות הביטחוניות מתערוכת הנשק הצרפתי והעתירה בהולנד לאסור יצוא חלקי F-35 לישראל).
לסיכום – השקל ממשיך להיות רגיש למצב הגיאו-פוליטי המסלים והברומטר העיקרי המיידי הוא המצב הבטחוני (עסקת חטופים, חזית צפונית וכו').
אירופה עליית הימין הקיצוני באירופה משכה את תשומת לב השווקים, כאשר בעקבות התוצאות, נשיא צרפת מקרון פיזר את הפרלמנט בצרפת ויקיים בחירות כבר ב-30 ליוני. ברקע החלטת הריבית בגוש, האינפלציה השנתית עלתה ל- 2.6% בחודש מאי וזאת לאחר שעמדה על 2.4% באפריל. אינפלציית הליבה גם כן עלתה מ- 2.7% ל- 2.9%. נגידת הבנק אמרה כי "האינפלציה צפויה להישאר מעל היעד (2%) גם בשנה הבאה. הבנק נחוש להבטיח שהאינפלציה תחזור ליעדה". אך למרות זאת – הריבית ירדה לראשונה כחמש שנים (ל-3.75% וזאת לפי הצפי שהצגנו), דבר שהביא להיחלשות, אם כי מתונה, של האירו.
סיכום ותחזית
אירו/דולר: להערכתנו האירו יסחר מול הדולר בתקופה הקרובה ברצועה 1.1 – 1.06
דולר/שקל: להערכתנו השקל יסחר מול הדולר בתקופה הקרובה ברצועה 3.8 – 3.7
[1] הלמ"ס ביצעה שינוי מתודולוגי: במקום לקחת ישירות מחברות התעופה את המחירים – החלה לאסוף מידע מהרשת. לא מן הנמנע שמדובר בהשפעה חד פעמית בשל השינוי הנ"ל. הירידה חדה גם ביחס להשוואה עונתית.
