|
|
הרופי מאבד מערכו בהגיעו לשפל חדש.
בתקופה האחרונה מרחפת מעל פני הכלכלה ההודית סכנת הסטגפלציה, שילוב קטלני של צמיחה איטית ואינפלציה גבוהה – עם צמיחה של 4.8% לרבעון הראשון, אינפלציה של 11.06% וגרעון עצום בחשבון השוטף שעומד על 5.10% מהתוצר. הרופי הציג השנה את הביצועים הגרועים ביותר מבין כל מטבעות השווקים המתעוררים, בהגיעו לשפל חדש של 62 רופי לדולר (נפילה של 12% בתוך חודשיים). מדד מניות ה- Sensex נסגר השבוע עם ירידות של 4% על רמה של- 18,598.18, הרמה הנמוכה ביותר מאז 2011. במטרה למנוע את הנהירה המאסיבית של תנועות ההון אל מחוץ להודו והתדרדרות נוספת של הרופי, הבנק המרכזי של הודו הכריז על הפחתת הכמות המקסימלית של השקעות חיצוניות המותרת על חברות ומשקיעים מקומיים, צעד אשר בעיני אנליסטים רבים נחשב להבעה של ייאוש מצד הממשל ההודי. בנוסף, בחודשים האחרונים הממשלה והבנק המרכזי של הודו פרסמו מספר הכרזות שנועדו לחזק את המטבע. בין היתר, הוכרז על עלייה במס יבוא על זהב ואפשרות לקביעת מחירים גבוהים יותר על מוצרי חשמל מיובאים. הרופי איבד יותר מעשירית מערכו מאז מאי, ירידות חדות שיכולות בחלקן להיות מוסברות על ידי דבריו של יו"ר הפד בן ברננקי על צמצום אפשרי של תכנית ההקלה הכמותית והנתונים המעודדים שפורסמו ביום חמישי האחרון בארה"ב – כל אלה יחד גורמים למשקיעים לסגת מהשווקים המתעוררים (המשקיעים הזרים משכו מהודו 2.6 ביליון דולר מאז דבריו של ברננקי במאי האחרון). בדרך כלל, שער החליפין והאינפלציה נעים באותו הכיוון, לכן פיחות הרופי הוא לא לגמרי מוזר ומפתיע. ההיחלשות החדה של הרופי פוגעת ברווחיותן של הפירמות בכך שהיא מעלה משמעותית את סך התשלומים של הבנקים והחברות עם הלוואות זרות לטווח הקצר. מצד שני, הפיחות מעלה את ההכנסות מייצוא- דבר שעשוי לעזור בעתיד לצמצום הגרעון בחשבון השוטף.
הכלכלה של הודו זקוקה לפתרון, ומהר. כאשר מר רג'אן יכנס לתפקידו החדש כיו"ר הבנק המרכזי של הודו בספטמבר הקרוב, תעמוד בפניו משימה לא פשוטה שבה הוא יצטרך למנוע הידרדרות נוספת של המטבע בטווח הקצר מבלי להבריח את המשקיעים ומבלי לערער את היציבות הכלכלית של מדינתו, שכבר נמצאת במצב רעוע. הרבה תלוי כעת בהחלטות המשקיעים הבינלאומיים, שמחזיקים בשיעור שיא של 45% של מניות הודיות הנסחרות באופן חופשי. כאשר באוויר מרחפת האפשרות של משיכת הכספים על ידי קרנות השקעות, עולה הצורך בצעדים מייצבים, כגון הנפקת אג"ח או אמצעים שונים אשר ייאלצו חברות ממשלתיות וכן חברות גדולות מגובות מדינה לקחת הלוואות דולריות נוספות בכדי להעלות את הביקוש לדולרים בשוק המט"ח. עם זאת, צעדים ללא התמודדות אמיתית עם הגורמים העומדים בבסיס נפילת המטבע כרוכים בסיכונים ועלולים לפגוע באמון המשקיעים. החשש העיקרי הוא כי הפאניקה בשווקים ההודים עלולה ליצור את הצורך בפתרון מיידי אשר לא ישרת את טובת הרופי בטווח הקצר, דבר שעלול ליצור תגובת שרשרת שיכולה להוביל למשבר שמזין את עצמו. כמו כן, קיים צורך ברפורמות רחבות וצעדי רגולציה שיפעלו לייצוב הכלכלה ההודית, אך כל אלה דורשים התערבות ממשלתית; לכן קשה להאמין כי רפורמות כלשהן תגענה בעתיד הקרוב, לפני הבחירות הכלליות, בחודש מאי 2014. הסכנה המיידית של הודו משלבת בתוכה חוסר איזון כלכלי שמלווה באובדן אמון של המשקיעים הזרים וכן נתוני מאקרו חיוביים של ארה"ב אשר מעודדים את המשקיעים להעביר את כספם אל נכסים בטוחים יותר.
| גרף 1: הרופי מתרסק – שפל של שנתיים. | גרף 2: כל האינדיקטורים במגמת ירידה: צמיחה איטית וצניחה במדד המניות. |
![]() מקור: בלומברג |
![]() מקור: רויטרס |
|
ד"ר גדעון בן נון, מנכ"ל נסטיה שביט, אנליסטית |




