ארה"ב – שומרים על המסלול. בשבועיים האחרונים מתחדד הפיצול בין המדיניות המוניטרית בארה"ב לזו באירופה. ה'פד' שלח בפגישתו האחרונה מסר ברור שאין לפסול מהלך ראשון של העלאת הריבית בפגישתם הבאה בדצמבר. זוהי הפעם הראושנה שה'פד' מבטא טון יותר ,'ניצי' מאשר 'יוני'. בינתיים הרוב המוחלט של חברי ה'פד' עדיין מתנגד. רק אחד תומך. נראה כי ההחלטה הבאה לא תבסס לא רק על מכלול הנתונים הכלכלים מהכלכלה האמריקאית ומהעולם אלא בכדי לשדר אמינות לשווקי ההון. חוסר הבהירות לגבי פעולות והחלטות ה'פד' תרמה לעצבנות רבה בשווקים במהלך החצי השני של 2015, ואנו חושבים שה'פד' מעוניין לשים קץ לספקולציות. ברקע, לאחרונה פורסמו שני דוחות תעסוקה מאכזבים ותוצאות הצמיחה של הרבעון השלישי היו פושרים בלבד: צמיחה של 1.5% ברבעון – מתחת לצפי של 1.6% ורחוק מצמיחה של 3.9% ברבעון השני. אין מדובר על שינוי מגמה בכלכלה האמריקאית, אלא תיקונים לרבעונים הקודמים שהיו חזקים. הדולר הגיב בעוצמה והתחזק מול האירו מאזור 1.14 אל מתחת 1.1 אך האכזבה מצמיחת התוצר ברבעון השלישי החלישה אותו מעט חזרה. בחודשיים הקרובים יש לשים לב למצב בסין ולמחיר הנפט אשר יש ביכולתן להשפיע על האינפלציה בארה"ב – קריטריון שיכול להעביר כמה חברי 'פד' אל צד התומכים בהעלאת הריבית.
אירופה – ניצנים של התאוששות? הבנק המרכזי האירופאי ממשיך לספק נזילות לשווקים, וניתן לראות עוד ועוד ניצנים בכלכלה. סקרי מנהלי הרכיש השונים מצביעים על המשך ההתרחבות בכלכלות אירופה וכולם היו מעל הציפיות. שיעור האבטלה ביבשת ירד ל – 10.8% ובספרד שיעור האבטלה ירד ב – 0.7% לרמה של 21.2%. הפרסום הראשוני של האינפלציה באוקטובר מצביע על 0% בשנה. מדד מחירי הליבה עלה ב – 1% וזאת לאור נטרול מחירי האנרגיה שירדו כמעט ב – 9% בשנה. בשבוע הקרוב יתפרסמו נתונים על כח היצור שנותר באירופה והפרט בגרמניה, וזאת בצל משבר פולקסוואגן. השילוב של המשך פעולות ההרחבה המוניטרית באירופה עם מהלכים דומים בסין, ימשיכו ללחוץ על הדולר כלפי מעלה, לפחות עד לישיבת ה'פד' הבאה באמצע דצמבר.
ישראל – בנק ישראל בהמתנה. בראיון טלוויזיוני שנתנה נגידת בנק ישראל ביום חמישי (בבלומברג) היא חזרה על טענתה כי היא לא צופה הפעלת ריבית שלילית או התערבות בשוק האשראי המקומי, אלא אם כן תתרחש האטה חדה בקצב צמיחת התוצר בישראל. אמירה זו אמנם מגבירה את השקיפות של מהלכי הבנק ומונעת זעזועים וזאת בניגוד למהלכים המפתיעים שהבנק ביצע בתחילת כהונתה של הנגידה הנוכחית. אולם, זוהי אמירה מעט מבלבלת בהסתכלות על המהלכים האגרסיביים שהבנק מבצע בניסיונו (הכושל בינתיים) להחליש את השקל ולעודד את היצוא. לראיון הייתה השפעה ישירה על השקל שהתחזק חזרה לאזור 3.86 וזאת לאחר שכבר הגיע לכמעט 3.9 לאחר הצהרה היו"ר ילן ביום רביעי בלילה. מה שכן הבנק ביצע זה עידכון של המשקולות בחישוב השער הנומינלי האפקטיבי. משקל האירו קטן על חשבון הדולר, היואן הסיני הפאונד ושאר המטבעות. ההשפעה על שער המדד היא מינורית ואינה משנה את ההנחה כי השקל חזק מדי. לפי אומדני הבזק לגבי הרבעון השלישי, קצב צמיחת התוצר ממשיך להאט בעיקר בכלל ירידה ביצוא והשקעות. מדד המחירים ירד ב – 0.4% בספטמבר. לדעתנו, חוסר ההתערבות המוניטרית או הפיסקלית בישראל, יביאו להמשך חולשה של הכלכלה המקומית ולחולשה של השקל בעיקר מול הדולר.
בשבועיים שלפנינו: נתוני תעסוקה ויצור בארה"ב, סקרי מנהלי הרכש בסין ובגרמניה
אירו/דולר: לאור העליה בהסתברות להעלאת הריבית בדצמבר, אנו מעריכים כי התחום בו יסחר הצמד: 1.05 – 1.1
דולר/שקל: למרות הצהרות הבנק המרכזי כי לא יבצע התערבות מוניטרית נוספת, אנו מותירים את ההערכה לגבי התחום בו יסחר הצמד בטווח הבינוני : 3.85 – 4.05 לדולר
דורון אולסוונג, ראש תחום ניהול סיכונים פיננסיים
