אירופה – הבנק המרכזי האירופאי החל בתוכנית ההרחבה שלו לפני חודש, ואם מתאמצים, אפשר כבר להתחיל ולראות אפטימיות בתוצאות הסקרים. סקרי מנהלי הרכש, הן בסקטור היצור והן בשירותים, נמצאים מעל הרף של 50 המצביע על התרחבות הכלכלה, למעט צרפת. תוצאות הסקר של גרמניה, ספרד ואף איטליה היו מעל הצפי. האופטימיות ששודרה מתוצאות הסקרים האלו חיזקה את האירו עד לשער של 1.1 אבל אז המציאות חזרה והדולר חזר להתחזק. פירות ההרחבה עדיין לא חלחלו לשאר האינדיקטורים של הצמיחה, האינפלציה והתעסוקה. ההזמנות מהמפעלים בגרמניה דווקא ירדו ב- 0.9% והמכירות הקמעונאיות בשאר היבשת ירדו ב 0.2%. מדד המחירים האירופאי אמנם עלה מ 0.3%- ל 0.1%-, אך עדיין שלילי. שיעור האבטלה ירד ל 11.3% – ירידה מזערית של 0.1%. למרות נתונים חלשים לגבי הכלכלה האמריקאית, נראה כי ה'פד' שומר על מסלולו להעלות את הריבית במהלך הרבעון השלישי, בכיוון ההפוך מהמדיניות של הבנק המרכזי האירופאי ומטבע האירו צפוי להמשיך ולסבול באופן משמעותי מכך.
ארה"ב – בשבועות האחרונים שער האירו – דולר (וגם הדולר – שקל) מגיב בחדות להשערות לגבי מועד העלאת הריבית בארה"ב. גם מבין חברי הועדה המוניטרית של ה'פד' קיימים חילוקי דעות. טווח הדעות נעות בין קריאה להעלאה כבר ביוני הקרוב לבין דחייה עד למחצית השנייה של 2016. בינתיים, הנתונים הכלכליים לגבי הרבעון הראשון היו חלשים. הכלכלה ברבעון הראשון צמחה רק ב 2.2% (לאחר קצב של 5.5% ברבעון האחרון של 2014). האינפלציה עלתה רק ב 0.2% – בהתאם לציפיות. מצב התעסוקה יציב – עם מעט הפתעות לרעה: קצב הוספת משרות בשוק הפרטי ירד מרמה של 200 אלף משרות חדשות בחודש לאחר שמאז יולי 2014 הקצב היה מעל מספר זה. מספר דורשי דמי אבטלה עלה במעט ל 281 אלף ביחס ל 267 אלף בשבוע הקודם. הנתונים שיתפרסמו בהמשך החודש ובמהלך מאי יהיו קריטיים לגבי החלטת ה'פד'. תשואת האג"ח ל – 10 שנים התאוששה מעט ועלתה ל 1.95% אך עדיין רחוקה מתשואה של 2.2% במהלך מרץ.
ישראל – האינדיקטורים הכלכליים שמפרסם הלמ"ס מצביעים על המשך עליה בפעילות הכלכלית המקומית, אם כי בקצב נמוך יותר מבחודשיים הקודמים לדצמבר 2014. ביצוא הסחורות, רכישות כרטיסי האשראי, מכירות רשתות השיווק ,יבוא הסחורות ובפדיון נרשמו עליות במהלך דצמבר עד פברואר 2015 . מדד המחירים המשיך לרדת בקצב שנתי של 1.6%. המשקולת על הכלכלה המקומית ממשיכה להיות ההשקעות בנכסים הקבועים שירדו ב 3.1% בשנת 2014. ההשקעה בתשתיות ירדה ב 23% בשנת 2014 וזאת בהמשך לירידה של 13.4% בשנת 2013. ירידה בהשקעות משפיעה באופן ישיר על יכולתו של המשק להיחלץ ממשבר כלכלי וליצור הזדמנויות לצמיחה כלכלית. כרגע, לא נראה כי ישנם השלכות כלשהן של ההסכם המעצמות עם אירן על הכלכלה הישראלית או השקל. מדד ת"א 25 עלה בכמעט 8% בחודש ו 21% בשנה וזאת, לדעתנו, כתגובה מוקדמת לתוכנית הרחבה של בנק ישראל, בדומה לתגובת שווקי ההון של ארה"ב, אירופה ויפן.
בשבועיים שלפנינו: מדדי המחירים, החלטת ריבית של בנק ישראל ושל ה'פד' בסוף החודש
אירו/דולר: לאור הניתוח לעיל אנו מותירים את הערכתנו לגבי התחום בו יסחר הצמד ל: 1.0 – 1.1 דולר לאירו
דולר/שקל: אנו מותירים את ההערכה לגבי התחום בו יסחר הצמד : 3.85 – 4.1 ₪ לדולר
דורון אולסוונג, ראש תחום ניהול סיכונים פיננסיים
