אירופה – אבק הקרב של משאל העם בבריטניה החל לשקוע והנפגעים העיקריים הם מטבעות האירו והליש"ט. אחרי משאל העם, הבנק המרכזי באנגליה הוריד את יחס הרזרבה (שקול להורדת ריבית) שגרם לנפילת המטבע ולעליות בשוק המניות – תופעה שמתרחשת בעקבות הרחבות מוניטריות. הצבעת אי האמון של הנתינים הבריטים בהנהגתם הינה גם הצבעת אי אמון בפקידות האירופאית וברפורמות הליברליות שהטמיעה במדינות האיחוד. אך ההשפעה לגבי הכלכלות – הן האירופאית והן הבריטית אינן ברורות עדיין. מרקל והולנד עושים מאמצים לשמור על אחדות בין שאר המדינות באיחוד האירופאי ואף יצאו בהצהרות אגרסיביות לגבי סילוק בריטניה בהקדם האפשרי. בריטניה עדיין מחפשת מנהיגות שתתחיל ליישם את החלטת העם. העם האיטלקי ייגש למשאל עם לגבי שינוי שיטת בחירת נציגיהם לפרלמנט המקומי באוקטובר הקרוב, אך במקרה שהרפורמות שהוצעו ע"י רה"מ רנזי, יידחו, זוהי תהיה שוב הצבעת אי אמון בהנהגה האיטלקית והאירופאית. ברקע של הסערות הפוליטיות (שפעם היו מנת חלקן של הכלכלות המתפתחות בלבד), הכלכלה האירופאית לא משדרת איתותים חדשים. שיעור האבטלה ממשיך להשתפר באופן מזערי בלבד ל- 10.1%. קצב האינפלציה עדיין אפסי ושיעור צמיחת התוצר תוקן ל- 0.6%. הסקרים העסקיים מצביעים על צפיות להתרחבות קלה בכלכלה בלבד. הבנק המרכזי לא שינה את מדיניותו המרחיבה שצפויה להימשך עד מרץ 2017. שוק הכסף – או עקומי הריבית המחושבים ע"פ מחירי האג"חים – דווקא נותנים סיכוי של 60% שהריבית תרד בתחילת 2017. המסקנה המתבקשת לגבי האירו היא שהמטבע ימשיך להיות חלש לאור אי יציבות פוליטית, כלכלה מדשדשת ומדיניות מוניטרית מרחיבה.
ארה"ב – כאילו של'פד' לא היו מספיק סיבות לדחיית פעימה נוספת של העלאת הריבית, כעת גם נוספו השלכות ה"ברקסיט": דולר חזק ותשואות אג"ח שליליות. המטבע האמריקאי החזק יפגע ביצוא ובקצב הצמיחה האמריקאי והתשואות השליליות חושפות את רמת הפחד וחוסר וודאות של המשקיעים. מחיר הנפט, שהתאושש כבר ל- 50$ לחבית וציפה כי יתניע תהליך של אינפלציה, חזר וירד אל מתחת מחיר של 45$. החדשות המעודדות הן שדו"ח התעסוקה הגרוע של חודש מאי קוזז ע"י דו"ח תעסוקה חיובי במיוחד ביוני. זהו שיעור טוב בסטטיסטיקה ואומדנים. אך למרות דוח זה, ניתן עדיין לראות האטה מסוימת בשוק העבודה, אם כי בצורה מתונה ביותר. כמו כן, קצב מכירת רכבים הפרטיים בארה"ב, אינדיקטור משמעותי לתעשייה האמריקאית, ירד ל- 16.7 מיליון (חישוב שנתי) לאחר שהגיע לשיא של 18 מיליון בסוף 2015. ה'פד' מתכנס שוב בסוף יולי בכדי לקבל החלטה לגבי גובה הריבית וללא השפעה של גורם חיצוני כגון התאוששות בסין, קריאת כיוון חיובית באירופה או קפיצה בנפט, אנו לא צופים כי הריבית אכן תועלה. הדולר צפוי להמשיך לשמור על חוזקו היחסי וזאת לאור חוסר היציבות הפוליטית באירופה, ההאטה בסין והצפיות להידוק מוניטרי נוסף.
ישראל – לאחר חמישה חודשים בהם פורסם מדד מחירים שלילי, בחודשים אפריל ומאי התהפכה המגמה ומדד המחירים היה חיובי אם כי עדיין נמוך מעט מהצפי. המשק הישראלי עדיין מראה סימני חולשה שבעיקר נובעים מירידה חדה ביצוא. ברבעון הראשון של השנה נרשמה צמיחה של 1.3%, מעל האומדן של 0.8% ומונעת בעיקר מפעילות צרכנית ערה. לדעתנו, בנק ישראל ימנע מהמשך ההקלה המוניטרית וזאת לאור החולשה היחסית של השקל אשר מעודדת את היצוא ובתקווה לתחילת מגמה של עליית מחירים במשק. לפיכך, אנו צופים כי יש מקום להתייצבות של השקל מול הדולר, ואף לפיחות קל נוסף.
אירו/דולר: אנו סבורים כי הסיכונים הפוליטיים והכלכליים ימשיכו להעיב על המטבע האירופאי והוא יסחר בטווח הבינוני בטווח 1.1 – 1.05
דולר/שקל: ההמתנה למהלך הבא של ה'פד' בשילוב ההאטה בכלכלה המקומית יותירו את הרצועה בה יסחר השקל מול הדולר בטווח 3.80 – 3.95
דורון אולסוונג, ראש תחום ניהול סיכונים פיננסיים
