השקל החזק יצר מצב משברי לתעשיות וליצוא, למרות שהצרכן והתייר הישראלי נהנים ממנו כמו גם הפירמות המייבאות. בנוסף לנזק המיידי, עוצמת השקל מניעה תהליכים שליליים למשק, שוחקת את היכולת ואת הרצון של התעשייות המייצאות ואף אחראית לדעתנו במידה לא מועטה על פערי השכר הגדולים בישראל. ברמה משקית מדובר ב'מחלה' ממושכת היוצרת תופעות שליליות, בהווה ולעתיד. למרבה האירוניה, נראה כי המשק חזק אולם כפי שציינו בסקירתנו החודשית האחרונה, ההסתברות למיתון – עולה (ע"פ בנק ישראל).
בסקירה מיוחדת זו נדגיש היבטים ונציג את התופעה השלילית של השקל החזק מפרספקטיבות שונות. כמו כן נציג מסקנות ונתייחס ברמה המעשית לאפשרויות שיש לפירמות מייצאות – להתמודד עם המצב.
ניתוח הסביבה המשפיעה על השקל – ונזקי השקל החזק
החלשת המטבע – יש כאלה שהצליחו
"טוקיו לא יקרה.." אמר לי חבר. הרבה ישראלים נוסעים לטוקיו. מחירי מלון יוקרתי במרכז עולה הרבה פחות מאשר המחירים בארץ, המחיה לא יקרה ביחס למחירים בישראל, "…אז נסענו לשבוע לטוקיו".
מי שביקר באירופה או בארה"ב רואה זאת בבירור: הכל נראה זול ביחס למחירים בישראל. בנוגע לין היפאני זה בולט כיוון שכאן היתה 'תנועת מספריים': מחד הין נחלש בעשרות אחוזים בהכוונה ובהצלחה גורפת של הבנק המרכזי ומאידך השקל התחזק בין היתר על ידי כשלון ושלומיאליות של הבנק המרכזי, בנק ישראל. אגב, ישראל נחשבת מקום יקר לתיירים והתוצאה היא שמספר התיירים הנכנסים לישראל נותר על כנו זה שנים רבות.
בניגוד לטענת הנגידה, השקל התחזק מעבר הרבה למגמה העולמית
קשה לקבל את דברי הנגידה, ד"ר קרנית פלוג, שצוטטה בעיתונות בשבוע שעבר כשאמרה כי שקל מתחזק בהתאם למגמה העולמית של היחלשות הדולר. למעשה, כבר שנה וחצי אנו רואים כי השקל פנה למהלך עצמאי ועוצמתי של התחזקות מול שאר המטבעות, כפי שניכר מאינדקס הדולר הנפוץ, DXY. אינדקס זה מורכב ממטבעות עיקריים מול הדולר וניכר ממנו כי הדולר נחלש, אולם באופן מתון. היחלשות זו מסייעת לכלכלת ארה"ב ביצוא, אשר עולה בחדשים מסויימים על היבוא. אירופה לעומת זאת, מתקשה להתאושש עקב המטבע החזק והפרמטרים הכלכליים שלה מפגרים אחרי אלו של ארה"ב ומדינות רבות אחרות.
ונחזור לישראל; סל המטבעות האפקטיבי כפי שנמדד על ידי בנק ישראל, הלך וירד, כלומר, השקל הלך והתחזק. מאז קיץ 2012, תקופה של פחות משנתיים, השקל התחזק בכ- 13% מול סל זה, לפי בנק ישראל. במילים אחרות, דברי הנגידה כאילו המגמה היא עולמית וכי הפרמטר החשוב מבחינת בנק ישראל הינו 'הסל האפקטיבי', אינו מקבל ביטוי במציאות ו/או בהתנהלות של בנק ישראל – הרואה בסל זה את משתנה חשוב במדיניות שער החליפין אותה הוא מנהל.
הטיפול הלקוי בנק ישראל
השוק רמס את מהלכי בנק ישראל, קודם של הנגיד פישר וכעת וביתר שאת – של הנגידה פלוג. בעולם זה עבד עקב הפתעה ונחישות, אך בנק ישראל פעל אחרת ונתן לשוק אפשרות למהר נגדו. הנגידים הכריזו על אופי הפעולה ועל הקצב שלה, קניות קצובות במועדים ובסכומים. התוצאה הינה עלייה ביתרות המט"ח בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים לאורך 5 שנים, בלי שהדבר אכן יחליש את השקל. רק בשנה האחרונה חלק גידול של קרוב ל- 10 מיליארד דולרים ביתרות ודמיינו לעצמכם את מה שסכום זה יכול היה לעשות למטבע אילו היה מתווסף אליו גורם ההפתעה. אבל, הספקולנטיים ידעו שיש מולם גורם חזק שיחלץ אותם מהאחזקות הספקולטיביות בשקל, בעת הצורך. בכך הם נהנו גם מהימור על השקל וגם מירידת הריבית שתרמה להם רווחי הון באג"ח שקליות ובמ.ק.מ. בתהליך זה, גם מדיניות הריבית של בנק ישראל, הכלי היחיד אולי הקיים בארסנל של בנק ישראל להשפעה על השוק, איבד כמעט את כל האפקטיביות שלו.
יש סיבות לכך שהשקל יהיה חזק אך הנזקים הולכים ומצטברים
התחזקות השקל חורגת מכל פרופורציה ואינה תואמת את המציאות הכלכלית המקומית. בעיקר היא אינה משקפת את המציאות הכלכלית בין ישראל לבין שותפות הסחר שלה ואת יחסי המחירים מתואמי המטבע. כל אלו מרעים את מצבן של הפירמות בישראל. כתיירים בחו"ל אנו מבינים עד כמה השקל חזק אבל במציאות זו, מכונה או תכנה שמיוצרת בתעשיות העילית באמצעות כוח האדם המקצועי המקומי – מאבדת את התחרותיות שלה.
יש לזה מחיר יקר שאותו אנו משלמים כאן: הגדלת פערי השכר מכיוון שהעובדים הזוטרים ו/או חסרי יכולת המיקוח – משלמים את הקושי של החברות למכור בחו"ל. כתוצאה מכך שכרם הולך ויורד. לעומתם, העובדים הרבים החיוניים והמקצועיים יותר – דווקא עולים בשכר. כן, לשקל החזק יש חלק גם בפערי השכר בישראל. הכירסום של השקל בתעשיות לא מעטות הוא תוצר נוסף של מדיניות ממשלתית ושל קשיים לתעשייה. זהו מצב שקשה להתמודד איתו לאורך זמן ואין ספק כי הוא יביא, בסופו של דבר, לשבירה של חברות ולפגיעה אנושה בתוצר ובתפוקה התעשייתית של המשק – למשך שנים רבות.
האירו משפיע – העולם מאמין לדראגי, האירו מתחזק ואיתו גם השקל
לדבריו של דראגי יש השפעה רבה. מדדי מנהלי הרכש יחד עם 'הערכתו' כי המשבר נגמר – הזרימו כסף רב לאירופה, גם לאג"ח של המדינות שכלכלתן איימה לא מכבר להתרסק. בכלל, השווקים מבקשים להאמין להתאוששות באירופה; מדדי מנהלי הרכש רק חצו את ה- 50 וכבר שרים הלל לכלכלה האירופאית. האם היא כל כך טובה ביחס לאמריקאית, לצד השני של המטבע? כמעט בכל פרמטר של הכלכלה – אבטלה, צמיחה, אינפלציה – אין מה להשוות בין השניים. גם בפרמטרים פיננסיים – רווחיות החברות וחלוקת הדיבידנד, תשואת האג"ח ל- 5 ו- 10 שנים ועוד – לא ניתן להשוות. בכל זאת, כסף זורם לאירופה והדבר מתבטא בכך שהריבית הקצרה במערכת הבנקאית– כפולה מריבית ה- ECB.
ונחזור אל דראגי – כעת הוא אמר שיפעל בעוד חודש כדי להחליש את המטבע. כתוצאה מכך האירו נופל מול הדולר. לא נתונים כלכליים או שיקולים אחרים כגון מחירי הסחורות העולים, אלא דברים של פקיד בכיר ביותר מניעים את יחס המחירים של זוג המטבעות הסחיר ביותר בעולם באחוזים שלמים.
מסקנות
חברות רבות מתחבטות בשאלה – האם לגדר מפני המשך התחזקות השקל – אם לאו. כמה ניתן לספוג את נזקי השקל החזק? בירושלים חושבים שאפשר והרבה, אבל חברות מודאגות ובסוף השנה הקרובה, עת הכנת תקציבי הפעילות לקראת 2015, יתבהר שוב היקף הנזק. את השנה הקודמת חברות רבות מאוד תכננו לפי שער של 3.60-3.65 ₪ לדולר כך שחסרים להם כ- 5% בשורת ההכנסות בגין חלק המכירות בדולר. לפי שעה זה נבלע בפעילות השוטפת אולם לקראת השנה הבאה השחיקה תהיה ניכרת לעין. אין ספק כי זה יביא לא מעט חברות לבחון את אופי פעילותן וזה ימשיך להשפיע לרעה על הפעילות במשק המקומי, באמצעות 'התייעלות', קרי, פיצוי על הנזקים באמצעות צמצום בהוצאות, מה שעלות לעודד השפעה ממתנת של הפעילות הכלכלית.
נראה כי המגמה תתקשה להתהפך ללא צעד התערבות מנהלית משמעותי, בעיקר באמצעות מס על פעילות אגרסיבית בשוק הדולר-שקל. היו מדינות שהצליחו בהחלשת המטבע באמצעות פעילות של הבנק המרכזי, אולם כאן כאמור, הפעולה נכשלה עקב הפעלה שגויה של הכלים בידי בנק ישראל. מדיניות הריבית סיימה את יכולתה להשפיע ורק חולשה משמעותית של הכלכלה המקומית- שתהיה בין היתר מחיר השקל החזק – תוביל להחלשות חוזרת של השקל, אולם לכך ניתן לצפות רק בטווח הבינוני-רחוק ולא בטווח הקרוב. בינתיים החברות המייצאות כורעות תחת הנטל.
אירוע חיצוני הוא הסיכוי העיקרי להחלשת השקל במהלך 'נורמלי', בין אם 'אירוע' כלכלי ובין אם גיאופוליטי. על הסוג השני אין מה להמר אולם בנוגע לראשון – נראה כי רק התרסקות של ממש באירו וחזרה של הדולר מול האירו אל מקומו הטבעי – תוביל לתגובה משמעותית גם בשערו של הדולר מול השקל. חשוב שהמהלך האירופאי יהיה מהיר, בבחינת 'חזרה למציאות' וליחס המשקף בצורה נורמלית את מערכת היחסים בין שתי הכלכלות. או אז, השקל יגיב ויאבד מעט מעוצמתו, כיוון שהתמסורת עדיין קיימת בין המטבעות.
מה עושים?
ממשיכים לגדר לפי השיטה שנקבעה מראש. היא אמורה להתמודד עם המצב באופן מובנה באמצעות גידור בהיקף מצומצם וכן באמצעות יישום מכשירים אשר יספקו לחברה את האפשרות להנות מעליה חדה בשער הדולר, אבל בהחלט ניתן ויש לגדר חלק מהסיכון. גם שיעור הגידור המתון יספק אפשרות להמשיך ולבנות את הגידור אם וכאשר השערים ישתפרו. הפסקת הגידור לחלוטין אינה האופציה המועדפת.
משלבים כלים בגידור – פורוורדים ואופציות. מודל השכבות שאותו אנו מיישמים, עשוי להוביל לתוצאות לא רעות מול מספר מצבי עולם. הגמישות הנוצרת בדרך זו וכן ריבוי האפשרויות, נותנים מענה הסתברותי ותוצאתי לא רע אל מול מספר מצבי עולם היכולים להיות בעתיד.
מתבלים במכשירים נוספים, כהשבחה ומענה לאפשרויות נוספות. מכשירים כגון אלו שהופיעו בשוק בשנתיים האחרונות, בהם הבפמן המספק יתרונות. הוא אינו מושלם אבל ניתן להתגבר על החסרון ובעיקר להנות מיתרונות – באמצעות יישום כלים אלה במינון המתאים לחברה ושילובם יחד עם מכשירים נוספים. ניתן לפעול באמצעות פורוורד + רכישת צילינדר, אשר תספק הגנה לטווחים הקרובים אך תחזיר אותנו לשוק במקרה של היפוך במגמה.
