האווירה בסקטור העסקי אינה אופטימית והדבר מתחיל להקרין גם על הפעילות הצרכנית. במישור הפוליטי נמשך הוויכוח סביב הרכבת הממשלה ולכן גם תקציב 2013 מתעכב. ברקע, שוק ההון יציב ואף אופטימי למדי, בהתאם למתרחש בעולם.
קושי בהרכבת ממשלה. האם 'הכל פוליטיקה' ובסוף 'יהיה בסדר' ותהיה ממשלה? נראה כי הכל רגועים, סבורים כי המשחק הפוליטי יסתיים בקרוב בהרכבת ממשלה וכי אין דאגה מיוחדת. עם זאת, יש לקחת בחשבון את האפשרות כי תהיינה בחירות בסבב שני. לפי שעה השווקים לא לוקחים זאת בחשבון אבל סיכון זה קיים. משמעותו העיקרית היא חוסר וודאות וחדשים נוספים ללא תקציב 2013 וללא הקצוץ הדרוש בהוצאות הממשלה בכדי לצמצם את הגירעון ההולך ומתרחב מיום ליום.
ברקע, מתחזקים הנתונים המלמדים על האטה בפעילות הכלכלית. נתוני הלמ"ס מצביעים באופן ברור על האטה בביקושים. במחצית השנייה של 2012 נרשמה ירידה בהשקעות בנכסים קבועים, בהוצאה לצריכה פרטית לנפש וביצוא הסחורות והשירותים. בחודשים נוב' 2012 ועד ינואר 2013 ירד יצוא הסחורות על פי נתוני המגמה ב 16.6% בחישוב שנתי, וירידה ביבוא הסחורות, בקצב שנתי של 14.5%. כמו-כן ניכרת ירידה בהשקעה בנכסים קבועים (מבנים, ציוד וכלי תחבורה) וההאטה בהוצאה לצריכה פרטית. נתונים אלה מסבירים את ההאטה בקצב הגידול בתוצר בסוף 2012 והמשך מגמה זו בתחילת השנה הנוכחית.
1. קצב הצמיחה בישראל: התייצבות בקצב מתון
קצב הגידול בתוצר הוא כ- 2.8%
מקור: הלמ"ס
גם הביקוש לדירות בירידה ברורה. אחד ממנועי הצמיחה של המשק בשנים האחרונות – מקרטע. הגם שכמות העסקאות בחדשים האחרונים גבוהה, הביקושים מתמתנים עקב חוסר הוודאות במשק בכלל ועקב הסיכון התעסוקתי ההולך וגובר בו. הכמות המבוקשת של דירות חדשות בינואר 2013 הייתה נמוכה בכ- 20.3% בהשוואה לינואר 2012 על פי נתוני הלמ"ס. בצד ההיצע כ- 20,290 דירות חדשות נותרו למכירה, שהם כ- 7.4% פחות מאשר בסוף ינואר 2012 . מספר חודשי ההיצע בינואר 2013 ירד ל- 9 חודשים לעומת 11 באוק'-דצמ' 2012. ב- 2012 נרשמה ירידה של כ- 13% במספר הדירות שהחל בבנייתן. ירידה זו תשפיע בטווח הבינוני. מספר הדירות בבנייה פעילה בסוף דצמ' 2012 הסתכם ב- 85.5 אלף, הגבוה ב- 3% מדצמ' 2011.
2. הכמות המבוקשת של דירות
מסתמנת ירידה בביקוש לדירות
מקור: הלמ"ס
מדד המחירים ירד ב- 0.2% בינואר. ללא ספק מדד ינואר משקף את חששות הציבור בנוגע להוצאותיו ואת ההאטה בביקוש. לצד המדד השלילי יש לציין כי הפידיון ברשתות השיווק בינואר עלה קלות, אך למרות זאת ניתוח המדד לפי קבוצות צריכה מלמד על ירידה בביקוש למוצרי צריכה. שוב, נראה כי הציבור מקרין זהירות ומתחיל להחליש את התיאבון הצרכני במידת מה. ביטוי נוסף לכך הוא סך הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי הציבור, אשר ירד בינואר.
הנגיד פישר. למרות ההאטה במשק והחששות מפני חזרת המשבר העולמי להשפיע על כלכלת ישראל, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי. בהודעתו הנגיד מציין כי האינדיקטורים לפעילות הריאלית בישראל ובעולם מצביעים על תמונה מעורבת ולפיכך מוקדם לקבוע האם מדובר בתפנית (חיובית בעולם ושלילית בישראל). בנוסף, ציין הנגיד כי ההערכות הרווחות הן שפחת הסיכון להחרפת המשבר הכלכלי העולמי.
3. מדד המחירים לצרכן ושיעור הריבית
2012: הריבית ירדה והאינפלציה התייצבה באמצע היעד
מקור: אג'יו
הסיכון הגיאופוליטי. לאחר שנים כה ארוכות של איום ממושך ועיסוק בנושא לבנון, סוריה ואיראן, נראה כי השוק המקומי לא לוקח מרכיב זה בחשבון. התהליכים במצריים הם ארוכים ואפילו ההפגנות בשטחי הרש"פ לא מטרידות את השווקים. השאלה העולה היא האם – לאחר שנים רבות בהן הכל נשאר בגדר של דיבורים, עלול להתפרץ סיכון זה. לפי שעה, השווקים לא חושבים כך, בוודאי שלא שוק השקל-דולר, בו השקל מפגין חוזקה ביחס למטבעות העולם.
שוק האג"ח: מדדי אגרות החוב השונים סיימו את החודש בעליות כאשר מדד תל בונד השקלי (מדד החברות הלא צמוד למדד) אף עלה ב- 1.23%. מדד נוסף שבלט הוא מדד אג"ח ממשלתי שקלי במחמ ארוך (5+) אשר עלה ב- 1.06%. יש לציין כי מדד זה ירד בינואר ב- 1.4% וכעת כאמור חוזר שוב לעלות לאור שתי סיבות עיקריות: תוואי ריבית עדיין נמצא בירידה, והציפיות לאינפלציה עדיין נמוכות ונמצאות בתוך היעד של בנק ישראל (3%-1%).
שוק המניות: מדדי המניות השונים סיימו את החודש בעליות נאות כאשר מדד הבנקים בלט עם עלייה של 4.33%. מדד תל אביב 100 עלה בפברואר ב- 3.63% וצמצם פערים החודש עם ארה"ב.
הערכת הסיכון: השוק המקומי עדיין מפגר אחר המגמה העולמית. השוק המקומי יציב יחסית אולם יש לזכור כי בשנתיים האחרונות הוא צבר פיגור משמעותי אחר שאר השווקים בעולם. האם אנחנו נמצאים בחלון זמן לסגירת הפער, או שמא מגמת ההאטה תעיב על השוק המקומי? בקרוב הנתונים יסייעו להבהיר זאת.
השורה התחתונה: הגם שהריבית לא ירדה, יש מקום להורדה נוספת בעתיד. על המשק לראות שקל חלש יותר ואפשר כי לצורך כך בנק ישראל יתערב במסחר במט"ח, אם השקל ימשיך להתחזק באופן המנותק מהעולם. סיכון שוק המניות המקומי – בינוני.
למרות שבסוף פברואר העולם קיבל תזכורת בנוגע לסיכונים, בעיקר בכלכלת אירופה, תגובת השווקים היתה מינורית ופינתה עד מהרה בחזרה את מקומה לאווירה החיובית ולנהירה לנכסי סיכון. מדיניות ה'פד' תומכת בכך.
אירופה מזכירה לשווקים את הסיכון. המגמות בשווקים חיוביות, בעידוד הריבית הנמוכה בכלכלות המערב. בכדי להפיג במעט את האשליה, דיברו בנציבות האירופית על סיכוני הכלכלה. אחד העיקריים שבהם הוא האבטלה העצומה, ההולכת וגדלה. דבר נוסף שהוסיף לדאגה הוא העובדה כי הבנקים מתקשים להחזיר את מלוא היתרות אל הבנק המרכזי וגם לעמוד בהוראות בזל III. הדבר היווה תיזכורת לשווקים על הסיכון במערכת הבנקאית והצורך לחזק את ההון העצמי והנזילות של הבנקים בהתאם לסטנדרטים בבזל III. (גרף 4).
4. זינוק בסוף פברואר אך עד מהרה נראתה חזרה בכיוון השגרה
דירוג האשראי המושלם של בריטניה – ירד. לראשונה, ולאחר שירד בכלכלות מובילות נוספות כמו ארה"ב וצרפת, דירוג האשראי של בריטניה – ירד מ- AAA ל- AA+ (מודיס'). הסיבות העיקריות להורדה הן ההאטה בצמיחה, הצורך בקיצוץ תקציבי נוסף ובהטלת מיסים חדשים כדי לממן הוצאות יסוד כגון בריאות לציבור. המחלוקת עם אירופה על המשך השתתפותה של בריטניה באיחוד – לא הוסיפה רוגע. הורדת הדירוג החלישה את הליש"ט במידה משמעותית והטריד את שוקי ההון.
למרות זאת שוקי המניות נמצאים הרבה לפני הכלכלה. מדיניות הריבית הנמוכה של ה'פד' ממשיכה לדחוק את המשקיעים אל השקעות בשוקי המניות בשל היעדר אלטרנטיבה, זאת על אף שקצב הצמיחה העולמי נמוך והשיפור באינדיקטורים הכלכליים מינורי. הקיצוץ הממשלתי הצפוי בארה"ב עשוי לפגוע בקצב הצמיחה בשיעור של כ- 0.5%. לפיכך, רווחי הפירמות צפויים לעלות בקצב נמוך (אם בכלל). באירופה המצב מורכב יותר והשוק תנודתי בהתאם לצעדים שננקטים באשר לטיפול במשבר החובות. (ר' גרף 5).
5. מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים (בכחול) מול S&P500 (בירוק) – 15 שנה אחרונות
שוק המניות משקף אופטימיות רבה ו"מקדים" את הכלכלה
ענף הבניה בארה"ב מראה סימני התעוררות. למרות נתוני הצמיחה המאכזבים של הרבעון האחרון בארה"ב, קיימת אופטימיות רבה בנוגע לכלכלתה אחת הסיבות לכך היא ההתעוררות הנוצרת בשוק הדירות למגורים. ענף זה אשר סבל מקריסת הבנקים למשכנתאות מראה סימני התאוששות בחודשים האחרונים. על פי מדד קייס-שילר בחודש דצמ' 2012 עלו המחירים ב- 0.2% לעומת נוב' ובהשוואה לחודש דצמ' 2011, עלו מחירי הבתים ב- 6.8%. גם היקף המכירות עלה בקצב מהיר יותר מאשר צפו האנליסטים. (גרף 6).
6. מדד קייס-שילר למחירי הדירות בארה"ב
ההשקעות המתעוררות בענף זה עשויות להניע צמיחה
נושא הגרעין האיראני חוזר אל סדר היום של המערב. היעד לנקודת האל-חזור שנקב בו ראש הממשלה בעצרת האו"ם הוא אביב – קיץ 2013. בנוסף, ביקור אובמה הצפוי בשליש האחרון של החודש מהווה ערובה ליחסי ארה"ב – ישראל ואולי לתיאום ציפיות בעניין פעולה אפשרית באיראן. ואולם, אנו לא מזהים, ככל שמתקרבים לנקודת האל-חזור, שינוי בשוק ההון המקומי בתמחור סיכון זה.
שוקי המניות בעולם. מדד ה- S&P האמריקאי עלה בחודש פברואר ב- 1.1% כאשר לקראת סוף החודש המגמה התהפכה פעמיים (ירידות ושוב עליות) בשל חששות מהמצב באירופה ודיווחים על הפסקת פעולות ההזרמה של הפד (שלאחר מכן נדחו ע"י ברננקי). מדד המניות האיטלקי ירד החודש בכ- 8.7% בעיקר בשל תוצאות הבחירות, מה שגרר את מדד המניות האירופאי (EUROSTO 50( לירידה חודשית של 2.5%. 4. מדד הפחד – VIX
הערכת הסיכון: משקיעים ממשיכים לנהור אל שוקי המניות. נראה כי השווקים מתעלמים מסיכוני הכלכלה והגיאופוליטיקה. העולם העשיר יציב, מתפקד ברמת צמיחה נמוכה יחסית ועם אבטלה גבוהה, מחירי נפט יציבים וריביות נמוכות. בתנאים אלו מחירי המניות עולים והסיכונים נשכחים.
השורה התחתונה: כפי שאנו גורסים מזה מספר חדשים, למרות הסיכון בכלכלה העולמית והמקומית ולמרות שמחירי המניות גבוהים, המגמה החיובית עשויה להימשך, עקב היעדר אלטרנטיבות. ברור שמצב זה מעלה תדיר את הסיכון.
