בשנה האחרונה, הכלכלה העולמית נקלעה במהירות לסערה ■ עליית הריבית, התפוצצות הבועה בטכנולוגיה והתחרות בין סין לארה"ב צפויות להמשיך את הטלטלות בשוקי ההון עד סוף השנה – ומעבר לה

בשנה האחרונה, הכלכלה העולמית נקלעה במהירות לסערה שכללה בעיות בשרשראות האספקה של מוצרים ושירותים, במקביל למלחמה באוקראינה. כעת, בסיומה של 2022 ובתחילתה של 2023, הסנטימנט הצרכני והעסקי ירודים, והפעילות הכלכלית במקומות רבים בעולם נמצאת בנסיגה.

שלושה זרמי עומק יקבעו את המציאות הכלכלית בשנה הקרובה: הריבית שעלתה במהירות; בועת המחירים בחברות הטכנולוגיה, ששוב התפוצצה והובילה את הירידות בשוקי המניות; והתחרות בין סין לארה"ב, שהתחממה בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה.

עליית הריבית

זה יותר מעשור שהעולם נהנה ממדיניות מוניטרית מרחיבה, שבבסיסה ריבית אפסית. עידן זה הגיע לסיומו ב-2022, כשהריביות בעולם עלו במהירות גבוהה עקב התגובה האיטית של הבנקים המרכזיים לאינפלציה. המעבר המהיר לעולם של ריבית גבוהה מחייב את הכלכלות והשווקים לעבור תהליכי התאמה מהירים, שכבר החלו בשנה החולפת ועשויים להימשך ואף להאיץ בשנה הקרובה.

תהליכי ההתאמה כבר מורגשים היטב בתחום הצריכה ובאשראי, שבהם הריבית הגבוהה נוגסת ברצון להוציא כסף. הדבר מתבטא גם בסנטימנט צרכני ירוד וגם במדדי מנהלי הרכש של החברות, שנמצאים ברמה נמוכה המעידה על ירידה בנכונות של פירמות להשקיע ולהוציא כסף.

בתחום הנדל"ן, שמונע על ידי אשראי, ניכרת עצירה. בארה"ב מחירי הדירות ירדו ביותר מ- 12%, ובישראל לקיחת המשכנתאות כמעט נעצרה בעקבות הכפלת הריבית הממוצעת על משכנתאות בתוך שנה. גם בתחום האשראי שלא לנדל"ן, הריבית הצמודה הוכפלה בתוך שנה ל-3% ותנאי האשראי בבנקים הוקשחו. לעומת זאת, בשוק האג"ח הסחירות, הנזילות הגבוהה עדיין משמרת את מרווחי הסיכון, אך ככל שיעבור הזמן, ניתן להניח כי תנאי האשראי הקשיחים במערכת הרחבה יתורגמו למרווחי סיכון גבוהים יותר בשוק.

הצניחה בשווי החברות, ביכולתן לגייס ובכוח הקנייה שלהן, מחלישה את השפעתן על הכלכלה. גם בישראל צפויה האטה בכלכלה בעקבות היחלשותן של חברות הטכנולוגיה וירידה בהכנסות המדינה ממסים עקב ירידה בהשקעות. נראה כי קיים קשר, לפחות נסיבתי, בין סך ההשקעות והרכישות של חברות טכנולוגיה ישראליות לבין מדד נאסד"ק: כאשר המדד גבוה, יש תיאבון לרכישות בישראל.

כדי להבין את המצב בישראל, כדאי להסתכל על צניחת מניות הטכנולוגיה שהתרחשה בשנה האחרונה בסין. ב-2022 נבלמה הכלכלה הסינית – שוקי הנדל"ן, האשראי, הצריכה וגם הצמיחה. אף שקשה להניח את האצבע על קשר ישיר בין שתי המגמות השליליות – זו של מניות הטכנולוגיה וזו של הכלכלה כולה – גם כאן ניתן להגדיר קשר נסיבתי. קשר כזה יכול להיות אינדיקציה להשפעה האפשרית של חולשת מניות הטכנולוגיה בשנים הקרובות – גם על כלכלת סין, וגם על כלכלת ישראל, שהצמיחה והתוצר שלה מושפעים מאוד מהפעילות בענף הטכנולוגיה.

התחרות בין סין לארה"ב

פלישתה של רוסיה לאוקראינה, בחסות ברית אחים עם סין, וצירופן של איראן והודו לחזית נגד ארה"ב, יצרה הפרה משמעותית בכלכלה ובשווקים הפיננסיים. בעידן הנוכחי מתחזקים התנאים להסלמה נוספת בתחרות בין סין לארה"ב. תוכנית השבבים של ביידן, מדיניות הקורונה והפוליטיזציה של הכלכלה הסינית בכללותה מלמדות כי החזית הפתוחה בין המעצמות צפויה רק להתחמם.

באחרונה נראה כי סין מחזקת עוד יותר את שליטתה בכלכלה ובפרמטרים המשפיעים עליה, כמו הריבית והמטבע. בתחום הריבית, הממשל הסיני עושה צעדים חריגים כדי לשלוט בשוק האשראי. בתחום המטבע, הסינים מנסים לנהל את היקפי המסחר בשוק המט"ח ואת שער המטבע. להערכתי, הדבר נובע מהרצון למנוע זעזועים – כמו קריסת המטבע ברוסיה עקב הפלישה לאוקראינה. בנוסף, סין מנסה למנוע השפעות של סנקציות על השוק ובריחת משקיעים. המוטיבציה שלה לשלוט בכלכלה ולמנוע זעזועים עשויה להעיד גם על נטייה לכיוון של תוקפנות נגד טייוואן.

הכלכלה והשווקים עדיין לא יציבים

שלושת הזרמים יחדיו מעידים כי הכלכלה והשווקים עדיין לא יציבים. העולם כולו עדיין מסתגל לרמה החדשה של הריבית, וכל הנכסים עוברים תמחור מחדש. הירידה בפעילות הצרכנית ובפעילותן של חברות במשק צפויה להביא להאטה בכלכלה. נראה כי שוק המניות לא ערוך לכך, וכי תהליך ההתאמה עשוי להימשך לתוך 2023 ולהיות מורגש בשווקים. לעומת ההתאמות בשווקים, ההתאמות שיידרשו בשוקי האג"ח והחוב עשויות להיות כואבות יותר, משום שהריבית הגבוהה והמיתון מאיימים על יכולת ההחזר של הלווים.

עם זאת, הנעלם הגדול הוא איך יגיבו השווקים לתנועות הגיאופוליטיות. סין עשויה להטיל מצור על טייוואן בשנה הקרובה. זרם עומק זה, יחד עם הריבית הגבוהה והתפוצצות בועת הטכנולוגיה, צפויים להמשיך את הטלטלות בשוקי ההון גם אל מעבר ל-2023.