בחודש שעבר המשיכו משקיעים ברחבי העולם לצאת בצורה מוחשית מאיגרות החוב ונהרו אל שוקי המניות ■ הנהירה הזו נתמכה באופטימיות גבוהה כלפי ענפי הטכנולוגיה והייתה משוללת כל חשש – והתגובה של השווקים לא איחרה לבוא

ד"ר גדעון בן נון

 

11/2/18

בסוף דצמבר פנתה אליי סטודנטית נחמדה הלומדת בשנה ראשונה לרפואה, והתעניינה, כמו רבים מהדור הצעיר, בהשקעה במטבעות וירטואליים. "אבא", היא אמרה, "אני מבינה שזה לא הגיוני, אבל כרגע מרוויחים שם כסף, ואני רק רוצה שזה ייתן לי את הכסף הדרוש לנסיעה לחו"ל בחופשת הקיץ". בסופו של דבר היא עשתה החלטה מעניינת אחרת, וקנתה כמה מניות של חברה קטנה עם פוטנציאל גדול, אמזון.

אמזון  מול ביטקוין ? מחירה של אמזון עלה בכ-20% במהלך ינואר ובכ-25% מתחילת השנה ועד לתיקון שהחל בסוף השבוע שעבר. הסיפור הזה יכול להוות המחשה לאירועים בשווקים בינואר ולהתפתחויות בתחילת בפברואר, אבל לכך נחזור בהמשך. תחילה נסקור את ביצועי התיקים בחודש ינואר.

מדדי אג'יו לתיקים המנוהלים עלו בינואר לכל אורך הקו, בעוד שתיק האג"ח עלה בשיעור זניח של 0.02%, ומן העבר השני, מדד תיק המניות עלה בשיעור של 3.5%, עלייה מרשימה המעידה על נחישות ועל תנועה חזקה מאוד של המשקיעים. מדד תיק הביניים, המכיל 20% מניות והשאר באג"ח, עלה בינואר בשיעור של 0.71%, וחלק הארי מתשואה זו נובע כמובן מתרומת שוק המניות לתיקים.

מדדי אג'יו מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים ומגוונים, בהם פסגות, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, איי.בי.איי, מיטב דש, הראל, אלטשולר שחם, תפנית-דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור, פרטיים, קיבוצים, מוסדות וארגונים. המדדים הנבנים מנתונים אלה עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור, והתשואות המחושבות מהוות מדדי השוואה לביצועי תיקים בעלי פרופיל דומה.

רק המניות יכולות

כיוון התנועה העקרוני בשווקים בינואר היה ברור: מאג"ח למניות. כאן צריך לציין הבדל מסוים בין השוק המקומי לבין השווקים בעולם, אולם תחילה נדבר על השוק המוביל את המגמות, או במילים אחרות, השוק האמריקאי. עקום התשואות בארה"ב עלה לקראת סוף 2017 באופן מורגש בטווחים הקצרים שלו, בעוד שבאג"ח הארוכות נרשמה עלייה בשיעור מתון יותר. תנועה זו משקפת ציפייה לעלית ריבית מוגבלת בעוצמתה ולא ממושכת בזמן. בחודש ינואר גם התשואות לטווח ארוך החלו לעלות, מתוך הבנה כי עליית מחירי האנרגיה מתחילה כצפוי לדחוק באינפלציה, וגם עליית השכר צפויה לעשות את שלה.

 

עליית תשואות בשוק האג"ח האמריקאי גררה הפסדי הון משמעותיים למשקיעים שם, אך בארץ הדבר כמעט לא בא לידי ביטוי, והתשואות נשארו יציבות. הסיבה לכך היא רצונה המוצהר של נגידת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה זמן רב ככל הניתן, שבו הריבית במקומות אחרים תעלה, כדי להרחיב את נחיתות הריבית של השקל, ולאפשר לו להיחלש סוף כל סוף מול הדולר ושאר המטבעות הזרים.

כך, בניגוד לשוקי אג"ח בחו"ל, השוק המקומי דווקא עלה קלות בינואר, תוך שהוא נתמך בעלייה מתונה בציפיות לאינפלציה. מדד תל-בונד הצמוד עלה בשיעור של 0.39%, בעוד התל-בונד השקלי ירד ב-0.06% ודפוס דומה נרשם גם באג"ח הממשלתיות.

לעומת שוק האג"ח הישראלי, שהיה חיובי קלות ושמר על תשואות נמוכות, שוק האג"ח האמריקאי החל להיראות כמו אלטרנטיבה טובה לשוקי המניות. למרות זאת, שוק המניות המשיך לעלות בעוצמה רבה, תוך שמרבית התחזיות תמכו בשוק זה באופן מוחלט, והגדירו אותו כאלטרנטיבה הסחירה היחידה היכולה להביא תשואה נורמלית. מתוך האופטימיות הזו תמכו המשקיעים במחירי המניות, שעלו בשיעור של כ-3.05% על פי הרכבן במדדי התיקים בישראל ובכ-4.35% במרכיבי המניות בחו"ל.

המהפכה הטכנולוגית

נחזור לסיפור שבו פתחנו. כל מי שחשוף לאמצעי התקשורת אינו יכול להתעלם מהנוכחות של ה"טכנולוגיה" באוויר. ממטבעות וירטואליים ועד רובוטים שמקפלים את הכביסה, כל אחד ואחת רואים את ההתקדמות ואת העוצמה החדשה שהגיעה אל חיינו כתוצאה מפיתוחים ומיישומים מבוססי טכנולוגיה, שבהם אנו עושים שימוש יומיומי.

ממעקב אחר קצב התקדמות הדברים בטכנולוגיה, בפיתוחים חדשים ובחברות טכנולוגיות, לא קשה להבין כי יש כאן מהפכה אמיתית, מהפכה טכנולוגית, לא פחותה מהמהפכה התעשייתית, ואולי משמעותית הרבה יותר. הטכנולוגיה הביאה אל חיינו פיתוחים רבים ומשמעותיים לא פחות מהתועלת שהביאו מנוע הקיטור והפיתוחים שבאו בעקבותיו במהפכה התעשייתית.

כתוצאה מכך, חברות המבססות את פעילותן על טכנולוגיות חדשות אשר פותחו בשנים האחרונות, לוקחות הובלה על תחומים רבים ורגילים בכלכלה ובחיים הרגילים. אמזון מהווה רק דוגמה לכך, והיא הפכה להיות השחקנית הגדולה ביותר בתחומים ריאליים רבים. חברות נוספות רבות ממשיכות להתפתח ולכבוש תחומים רבים, תוך התבססות על טכנולוגיות חדשות. היעילות והתרומה שלהן לכלכלה מורגשות מאוד, ומעודדות בתקופה האחרונה את השווקים להמשך עליות.

אז מה קורה בפברואר?

האם אפשר לבסס מהלכים כה משמעותיים בשוקי המניות על המהפכה הטכנולוגית, בעוד שפעילותן ושוויין של חברות אחרות, כגון בנקים, חברות ביטוח וקמעונאיות, עשויים להיפגע כתוצאה מהתחזקותן של חברות טכנולוגיות?

כפי הנראה, חלק מפעילותן של החברות המבוססות על טכנולוגיה תפגע בשטחי המחיה של חברות מסורתיות, שהרי לא סביר שתהיה רק פעילות וצמיחה חדשה שלא הייתה קודם. במילים אחרות, כתוצאה מההתפתחויות הטכנולוגיות יש גם תרומה לצמיחה, אך היא גם נוגסת בשטחי המחיה של חברות אחרות, ויוצרת תחלופה של ערכים.

מטבע הדברים, משקיעים רואים את הצדדים החיוביים, בעוד שאת הצד השלילי הזה קשה להם לראות, ולכן נוצרות בועות. נראה כי בחברות הטכנולוגיות כבר ישנם מאפיינים בועתיים, ולכן השווקים לוקים בפחד גבהים בימים אלה של פברואר.

דבר נוסף, המשפיע עד מאוד על התנהגות שוקי המניות, הוא העלייה של עקום התשואות בארה"ב, אשר כאמור, מלבד השוק המקומי, גוררת עליית תשואות בשווקים רבים בעולם. התשואות הגבוהות יוצרות אלטרנטיבה בטוחה יותר לשוקי המניות, ומביאות למימוש רווחים נרחב ברחבי שוק המניות העולמי, ללא יוצאים מן הכלל. האם אנו רואים תיקון או היפוך מגמה, מוקדם מדי לקבוע, אך לאור העליות החדות שנראו בשוקי המניות בעולם לאחרונה, והמאפיינים הבועתיים שנוצרו בהם, נראה כי בחודש ינואר שוק המניות הבשיל, וכבד הפרי על העץ.

הכותב הוא מנכ"ל חברת אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות בע"מ, העוסקת בניהול עושר משפחתי, ליווי ועדות השקעה ופיקוח על הנכסים הפיננסיים והריאליים של חברות, ארגונים וקיבוצים. ליועץ ו/או לחברה אין עניין אישי ואין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק. 

        ‏‏‏‏‏‏‏‏